מהילד המופנם בפנימייה שעלה על במה במקרה, דרך כל במת תיאטרון אפשרית בלי שלמד בכלל משחק ועד החלום הישן לשיר שהפך עכשיו למופע סולו - הדרך של קושניר רצופת ״צירופי מקרים״ או שלא - תחליטו אתם.על כוס קפה של בוקר הוא מסביר למה ״זהו זה״ זו בכלל דמוקרטיה של חמישה דיקטטורים, איך הומור זו התרופה להכל, על מה הוא צריך להודות לאנואר סאדאת ולמה בסוף אנחנו השחקנים הכי טובים כשאנחנו בני 5.