"העשבים צומחים והגשמים יורדים כך מעצמם. אין שלט ׳גשם׳ על הטיפות. הגשם עושה את שלו, מועיל בלא כוונה להועיל. חורץ ערוצים, נעשה לנהר, לקרח, או לכוס תה. מזמן כבר לא גשם. אין צורך להשתחרר מן הגשם או מפריחת החרציות. הם עושים את שלהם וילכו לדרכם בבוא העת. גם אני.כשאני צועד בדרך ולא מכוון לטוב או לרע, רישום צעדי יימחה בקרוב."
יעקב רז, מתוך: "קרמה לא שחורה לא לבנה"

מה היא קרמה? האם אפשר להחלץ ממנה, וכיצד? האם בכלל ניתן לדבר על קרמה בימים אלה? האם קרמה היא עניין אישי, או שמא היא מתרחשת במרחב גדול הרבה יותר? השבוע נפגשנו עם יעקב רז לשיחה על תפיסת הקרמה באסיה והדרך בה הבנתה יכולה לסייע במקומותינו כעת. האם וכיצד נוכל להתרחב מפעולה הנובעת מרצון מצומצם אל תנועה מכווננת עם הקיום עצמו? 
הפרק מלווה במדיטציה בהנחייתו של רז