איך בנקאי השקעות הגיע לטפס על האוורסט? או לרוץ 250 ק״מ בסהרה? האם אדם שעושה הרבה דברים הוא מבולבל או אחד שממצה את החיים? איך אפשר ״להיות ברגע״ ועדיין אמביציוזי? האם אתם יותר קיפודים או יותר שועלים? ולמה, חמור שיוצא למסע, לא חוזר סוס.

דניאל קרן לא מפחד מאתגרים. הוא בנקאי השקעות עם 20 שנות ניסיון בתחום הפיננסי, מהן 5 בניו-יורק, ושימש כפרשן שוק ההון בטלוויזיה. אבל גם... הקים את מועדון רצי תל אביב והיה אלוף ישראל (בקטגוריות גיל), בריצות למרחקים ארוכים, מ-10 ק"מ ועד אולטרה-מרתון. דניאל מחזיק בתואר שני בחקר המקרא וגם במנהל עסקים ועושה דוקטורט בפילוסופיה. יש לו חגורה שחורה דאן 5 בקראטה והיה לו בית ספר לקראטה. הוא טיפס על האוורסט וגם על צוק הסלע הגדול בעולם - האל קפיטן ביוסמיטי פארק שבקליפורניה. הוא רץ אולטרה-מרתון באנטרקטיקה, חצה רגל את כיפת הקרח של גרנלנד, צעד על ים הקרח הקפוא אל הקוטב הצפוני והשתתף בתחרות הקשה בעולם באיי פיג'י. דניאל היה מרצה על ניתוח ניירות ערך ועל תורת ההשקעות במכללה למנהל, חי חצי שנה במנזר בהימלאיה כדי להתעמק בבודהיזם והוא בכלל ילד טוב ירושלים שגדל במשפחה דתית.

אז איך אדם שמגדיר את עצמו כאדם שאוהב לנטוש באמצע, הצליח להתמיד ולעשות כל כך הרבה דברים? האם הכל מתחבר או שהוא פשוט ארבעה אנשים בתוך אחד? 

ניסיתי ללמוד מדניאל איך לטפס לשיאים חדשים - אבל השיחה הלכה למקום לגמרי אחר...

 

יש לכם שאלות לפופקורן?