המילואימניקים התחילו לחזור - ולכולנו יש משימה קריטית - לדעת איך לקבל אותם. וזה ממש לא נגמר בחיבוק ומרק חם. 

מה צריך לעשות? וממה להימנע? כמה לחפור על מה שהיה שם? מהי אשמת הניצולים? למה כל כך קשה לחזור הביתה? איך נזהה סימני מצוקה ופוסט טראומה? 

המילואימניקים התחילו לחזור הביתה, ולעבודה. איך נתנהל איתם כמנהלים? בתור קולגות? בתוך הבית? איך מחזירים אותם לשגרת הארגון, ואיך עוזרים להסתגל?

חשוב שנכיר את החומר הזה - כדי לרכך את החזרה, כדי להוריד את הסיכוי להתפתחות של פוסט-טראומה, וכדי לעשות את המעשה האנושי. 

בפרק הזה אני מרכז עצות חכמות שאספתי ממומחים כמו פרופ׳ מולי להד, מומחה לפסיכוטראומה, ענבל אורפז שמשרתת בפיקוד העורף בצוות שהקים פרופ׳ יורם יובל, יותם דגן, פסיכולוג קליני שהיה פסיכולוג שייטת 13, ומסמכים נוספים שכתבו מומחים לנושא.

יש לכם אישה או בעל שעדיין במילואים והיו שמחים לקרוא את ״הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה?״ שלחו לנו את שמם, המייל שלהם, שם היחידה, ואיפה מוצבים (צפון/דרום), ואנחנו נשלח להם עותק דיגיטלי במתנה. שלחו לכאן: [email protected] ובכותרת רשמו ״ספר למילואימניק.ית שלי״

 

לארגונים שמעוניינים לרכוש למילואימניקים שלהם את ספר הניהול

להאזנה באתר

הספר הקטן למנהל.ת החדשהֿ