בפרק זה של הפודקאסט "הקול בכיתה" אנחנו מתמקדות בנושא שחיקת מורים ובמודל משל"ן למניעתה. נועם גרין, מארחת את יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז המערכתי בשירות הפסיכולוגי חינוכי בירושלים, מי שמלווה עשרות בתי ספר בתהליכי עומק והתמודדות עם משברים, ואורחת מיוחדת ממינהל חינוך ירושלים, עדי בילבסקי, ממונה על החינוך הממלכתי חרדי בירושלים - אשר מציגות גישה המבוססת על ניסיון רב שנים, להתמודדות עם תופעת השחיקה במערכת החינוך.

מודל משל"ן מבוסס על ארבעה מרכיבי חוסן: 

משמעות (משמעות המשימה המרכזית), 

שליטה (ויסות רגשי ומשימתי), 

לכידות ושייכות (תחושת השייכות לקבוצה), 

נראות ונוכחות (נוכחות חיה של המנהלים). 

השחיקה מוגדרת כהיעדר חוסן - תהליך איטי הפוגע במורים. לפי המחקרים הפגיעה הזאת מתרחשת בעיקר בשלוש השנים הראשונות למקצוע.

בשיחה דובר על חשיבותם של מבנים ארגוניים מסודרים, הן למשימות והן לוויסות רגשי, כבסיס למניעת שחיקה. דנו בדוגמאות מעשיות למענים מונעים כמו קבוצות תמיכה למורים חדשים ותוכניות המעודדות יצירתיות וחדשנות פדגוגית. המסר המרכזי: שחיקה ניתנת למניעה באמצעות חיזוק החוסן האישי והמערכתי, ומורים אינם לבד במאבק זה.

האזנה נעימה!

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחות: יעל שטיינברג ועדי בילבסקי

עורך הפרק: אל גנון

לתקציר על תפיסת העולם המערכתית של שפ"ח ירושלים:⁠עבודה⁠⁠ ⁠⁠מערכתית⁠⁠ | ⁠⁠שירות⁠⁠ ⁠⁠פסיכולוגי⁠⁠ ⁠⁠חינוכי⁠⁠ ⁠⁠ירושלים

⁠למאמרים מקצועיים של יעל שטיינברג ונוספים על העבודה המערכתית:⁠"⁠⁠האישיות ⁠⁠הבית ⁠⁠ספרית⁠⁠" ⁠⁠כאוסף ⁠⁠שחקנים ⁠⁠על ⁠⁠הבמה

⁠⁠האם ⁠⁠יש ⁠⁠לבית ⁠⁠הספר ⁠⁠לא ⁠⁠מודע⁠⁠? ⁠⁠עבודה ⁠⁠בחשיבה⁠⁠פסיכואנליטית ⁠⁠מערכתית⁠⁠

אבחון ⁠⁠המערכת ⁠⁠הבית ⁠⁠ספרית ⁠⁠על ⁠⁠ידי ⁠⁠הפסיכולוג ⁠⁠החינוכי⁠

לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

בפרק זה מתארחת דוקטור זהבה רוזנטל, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית ומנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים, לשיחה על בניית קשר אמון ותקשורת טובה עם הורים. 

ד"ר רוזנטל הציגה את מודל מחשב"ה - מסגרת עבודה מעשית לצוותי חינוך המבוססת על חמישה עקרונות מרכזיים:

מנטליזציה - היכולת להיכנס להלך הרוח של ההורה ולהבין את נקודת המבט שלו.

חיבור - הצטרפות למקום שבו ההורה נמצא והובלתו לעבר המטרה המשותפת.

שותפות- בניית ברית עבודה אמיתית ולא ציפייה לצייתנות.

בהירות - להיות כמו מגדלור שמאיר את עצמו - ברורים לגבי ערכים וגבולות.

העצמה- מתן תפקיד משמעותי לכל צד.

שוחחנו גם על ארבעת ממדי המודעות של הורים (מבוסס על רמות ההורות של פרופ' אסתר כהן. צירפנו קישור להרצאה שלה) - מהרמה האגוצנטרית- התמקדות בצרכי ההורה, דרך הרמה המסורתית- ערכים חברתיים, הרמה הממוקדת בילד, ועד הרמה האנליטית- ראייה רחבה של המציאות.

היכרות עם המודל יכולה לעזור לציוותי החינוך למצא את הדרך להתחבר להורים וליצור תקשורת שמקדמת את התלמיד.ה. ולכם.ן ההורים שמאזינים, יכולה לעזור ולתת נקודות לשימת לב והתפתחות אישית כהורים מודעים יותר.

האזנה נעימה

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחת: זהבה רוזנטל

עורך הפרק: אל גנון

למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:הרצאה של פרופ' אסתר כהן - גוונים של הורות.

פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מארח את הרב והפסיכולוג ישי שליף | נועם גרין.

פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: הפסיכולוגית שרי ברלינסקי על יצירת סביבה מוגנת לילדים: מרחב מוגן | נועם גרין

לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

בפרק החדש של פודקאסט "הקול בכיתה" מבית "נפשות וחסרונן", אני  מארחת את קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומובילת הפורום להתמודדות עם אובדן ושכול בשירות הפסיכולוגי החינוכי בירושלים. הפורום הוקם בימי הקורונה ומטרתו היתה להוביל תפיסה ופרקטיקה מול מקרים של אבדן ואבל שאיתם מתמודדים תלמידים. ברבות הימים התווספו יתומים רבים למערכת אך כמו הפורום, גם הפרק הזה, מיועד גם לשכול "אזרחי" שמתאים גם לאבדן ושכול בימים רגילים.

קרן משתפת כיצד אובדן מהדהד לאורך החיים בצורת ספירלה, כאשר ההתמודדות משתנה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד ולנסיבות חייו. היא מסבירה את התפקיד המשמעותי של הצוות החינוכי בליווי תלמידים שחוו אובדן - החל מהבשורה לכיתה, דרך הביקור בשבעה, ועד לגישור בחזרה לשגרת הלימודים.

בשיחה שוחחנו על המודל הדואלי להתמודדות עם אובדן ושכול, המתייחס לשני מעגלים: מעגל השכול - הכולל את הרגשות והמחשבות סביב האדם שאבד, ומעגל החיים - המתייחס לגורמי הלחץ שהם תוצר של האובדן והצורך להמשיך בשגרה. קרן מדגישה שאצל ילדים, המעברים בין המעגלים עשויים להיות כה מהירים שמבוגרים עלולים לטעות ולחשוב שהילד אינו מתאבל.

הפרק מציע גישה ייחודית להתייחס לתלמידים שחוו אובדן כאל תלמידים עם צרכים מיוחדים, הזקוקים לתוכנית אישית שתכלול מפגשים עם ההורה הנותר והתייחסות לאתגרים הספציפיים עמם המשפחה מתמודדת. ומדגיש כיצד מערכת החינוך יכולה להוות עוגן משמעותי עבור ילדים בתהליכי אבל.

לפרקים נוספים בפודקאסט "הקול בכיתה"

פודקאסט | שפ"ח ירושלים

למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:

קריאה נוספת על המודל הדואלי 

אובדן ותהליכי אבל בקרב ילדים ומתבגרים

לצפיה בהרצאת youtube  בנושא

ש. רובין - מבוא למודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול - עם איורים, תמונות והסברים עבור אנשי מקצוע והציבור.

ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"הקול בכיתה" פודקאסט שהוא שיתוף פעולה בין שפ"ח ירושלים ו"נפשות וחסרונן".

בכל פרק אני מארחת מומחית מהשירות הפסיכולוגי לשיחה על נושא שמעסיק אתכם צוותי החינוך, ואותנו, צוות הפסיכולוגים הירושלמי.כמובן שגם הורים מוזמנים להאזין ולא לשכוח לשלוח לנו משוב:)

הפרק הנוכחי עוסק בחרדה: איך מזהים ילד חרדתי בכיתה? מה ההבדל בין פחד נורמטיבי לחרדה? ומה עושים כשמתרחש התקף חרדה בבית הספר?

בפרק זה מתארחת את איריס היימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, לשיחה על הפרעות חרדה בקרב ילדים ודרכי ההתמודדות במסגרת החינוכית.

נדבר על מעגל החרדה וההימנעות, נבחן את תפקיד הצוות החינוכי והפסיכולוג, ונלמד טכניקות מעשיות להרגעה מיידית. נעסוק בעבודה עם הורים, בחשיבות הזיהוי המוקדם, ובבניית תכנית איש קשר אפקטיבית לילדים חרדתיים. פרק חיוני לכל מורה, יועצת או הורה המתמודדים עם אתגרי החרדה במציאות המורכבת של ימינו.

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחת: איריס היימן

עורך תוכן: אל גנון

לפרקים נוספים על עבודה עם ילדים בפודקאסט נפשות וחסרונן:

⁠איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מאחר את הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל⁠

⁠מרחב מוגן- כיצד נדבר מוגנות עם הילדים שלנו. נועם גרין מארחת את הפסיכולוגית שרי ברלינסקי⁠

⁠לאתר השירות הפסיכולוגי חינוכי ירושלים: ⁠

בלב העבודה הקלינית-תיאורטית של ביון ניצבת תיאוריית החשיבה שלו. ביון התנגד לתפיסה המבחינה בין רגש לחשיבה וראה בחשיבה יכולת הכרוכה באופן בלתי נפרד ברכיבים רגשיים. למעשה, ביון מיקם את יכולת החשיבה בלב ההתפתחות הפסיכולוגית והניח כי הקונפליקט המרכזי איתו מתמודדים בני האדם הוא המתח בין הצורך בידיעה עצמית לבין נטייה להימנע מידיעה זו, המצריכה מגע עם סבל וכאב נפשי.

הילה טאובר, מטפלת באומנויות וחובבת התיאוריה של ביון, הגיעה לסדרה למטפלים כדי להאיר את עיני, ואולי גם את עינכם, בהבנה ראשונית של התיאוריה של ביון והפרקטיקה הנגזרת ממנה.

האזנה נעימה

נועם

רובינו מכירות ומכירים את הטיפול הקבוצתי, רובינו מכירות ומכירים גם את הפסיכולאיזה (להרחבה האזינו לפרק מהי פסיכואנליזה?)

אבל,

אנליזה קבוצתית?

כדי להכיר את סוג הטיפול המרתק הזה, התארחו בפודקאסט ד"ר יעל דורון, פסיכולוגית שיקומית, אנליטיקאית קבוצתית, מרצה, והמטפלת הזוגית האגדתית שמלווה את הסדרה חתונה ממבט ראשון. וידידה גולדברג, מטפלת באומנויות, יזמית חברתית בבריאות הנפש בקהילה החרדית ובתהליך הכשרה לאנליזה קבוצתית,

לשיחה על

התיאוריה, הפרקטיקה, למי הטיפול מתאים וכמובן להרחבה על ההקשר התרבותי לקהילה החרדית.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים בסדרה:

אמונה ופסיכונאליזה- עם מתי בן צור

האלביתי- עם יוחאי גומרי

לקאן למתחילים- עם אתי הייזלר

זהות, על התיאוריה של אריקסון - עם חננאל גולדפינגר

**הפרק מכיל תוכן שיווקי

תתארו לכם שאתם יושבים בחדר הטיפול יחד עם אבא, אימא, האחות שאתם הכי אוהבים, או זאת שתמיד היתה לוקחת לכם דברים מהמגירה, או זאת שנולדה כשכבר לא גרתם בבית.

הטיפול המערכתי משפחתי עושה זאת במציאות, מכניס לחדר הטיפולים את המשפחה במטרה להזכיר לכם מה הכוח שלכם כמשפחה ולהיות בתהליך טיפולי שמשפיע על כולם.

בפרק הזה שוחחנו, ד"ר מיכה בלזר ואני על התיאוריות העומדות בבסיס הטיפול המערכתי- משפחתי וזוגי, על הפרקטיקה ועל ההכשרה הנדרשת.

האזנה נעימה

נועם

על המכון למשפחה: המכון למשפחה של נווה ירושלים מכשירה מטפלים מהמגזר הדתי – חרדי מזה 25 שנה בקמפוס מקסים בהר נוף
ירושלים. צוות המכון כולל כ- 30 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום.
המכון כולל שני מרכיבים: (1) קליניקה המעניקה טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי במחירים מסובסדים הניתנים מטפלים בוגרי
תואר שני. כיום הקליניקה נותנת שירות ל-400 מטופלים בשבוע מכל המגזרים בחברה, על ידי 80 מטפלים ובליווי
הדרכה קבועה של כ-20 מדריכים.
(2) שני מרכזי הכשרה בפסיכותרפיה, טיפול זוגי ומשפחתי, אחד בעברית ואחד באנגלית ומוכרים על ידי האגודה
הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. ההכשרה מותאמת תרבותית למגזר הדתי – חרדי ושואפת לרמה המקצועית הגבוהה
ביותר. הלימודים מתקיימים במשך שנתיים.
הייחודיות של מרכז ההכשרה של המכון למשפחה – נוה ירושלים היא בכך שכל מתמחה משתלב בקליניקה ומקבל
מקרים לטיפול בפועל כך שבשנתיים מקיף 300 שעות טיפול, וזאת בליווי של הדרכה פרטנית צמודה במפגשים
שבועיים, כך שמקבל כ- 70 שעות הדרכה בשנתיים, שזה חלק מרכזי בהתפתחותו של מטפל. וזאת בנוסף להדרכה
קבוצתית וחיה בהם המתמחים מבצעים טיפולים מאחורי מראה חד צדדית בזמן שהקולגות ומדריך מוסמך צופים בהם
ומקיימים דיון אחרי. זוהי אחת החוויות המעשירות ומפתחות ביותר של מטפלים. בנוסף, רמת המקצועיות של הקורסים
והסדנאות שואפות להעביר את המתמחים חוויה של התפתחות אישית כמטפלים וביצירת חבורת לומדים פורה. כל זאת באווירה משפחתית, מכילה ותומכת בין החברים והצוות.

https://nevefamilyinstitute.org/he/machon/

מזכירות: 026544600

וואטסאפ: 0559286050

אימייל: [email protected]

"רגע, לא מספיק לדעת במה אני טוב ובמה אני אוהב לעסוק?" השאלה הזו נשאלת הרבה במיוחד בקרב צעירים, סביב החלטה תעסוקתית ראשונית. אבל, מסתבר שלכולנו מגוון צרכים וערכים שמבטאים מה שהכי חשוב לנו בחיים. הם אמתיים והם אותנטיים, אבל קצת חמקמקים לזיהוי. בפרק הנוכחי אירחנו את יעל לייבל, פסיכולוגית תעסוקתית בהתמחות, שנתנה הצצה לעולם הזה מתוך חוויה טיפוסית של נועצות הפונות לייעוץ סביב שינוי ובחירה תעסוקתית שניה.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים הקודמים בסדרה

פרק ראשון: מאיפה מתחילים?

פרק שני: אבחון תעסוקתי- מהו ומה תפקידו

פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם בחוץ

פרק רביעי: קבלת החלטות ויישום בחירה תעסוקתית

על הסדרה:

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.

החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.    

אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך. 

איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית! 

בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך.

את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

זה קצת כמו לאחוז חזק בחוט שקשור לבלון הליום: אנחנו נוכל ליהנות ממנו כל עוד נאחוז היטב בחוט. כך גם ברגע של בחירה ויישום החלטה תעסוקתית. אנחנו חותרים לקשור את התובנות, הרעיונות והעקרונות התיאורטיים לכדי החלטה, למטרות ולצעדים קונקרטיים. איך כל זה נדחס לפגישה אחת? על זה בדיוק שוחחנו בפרק הזה.

האזנה נעימה!

נועם

לפרקים הקודמים בסדרה:

פרק ראשון: מאיפה מתחילים

פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו

פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם שבחוץ

עוד על הסדרה:

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.

החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.    

אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך. 

איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית! 

בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך.

את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

בפרק הנוכחי צללנו לשלב של אקספלורציה תעסוקתית, ושוחחנו על האתגרים שיכולים ללוות שלב זה. מדובר בשלב עדין בייעוץ בו אנו עוברים מעיסוק בעולם הפנימי אל עיסוק בעולם החיצוני, והחוויה שמתלווה למפגש הישיר איתו. איך עושים מעבר כזה דרמטי מבלי ללכת לאיבוד? כיצד מבצעים חקר תפקיד בצורה אפקטיבית? בזה בדיוק עסקנו בפרק הזה.

האזנה נעימה!

נועם

לפרקים הקודמים בסדרה:

פרק ראשון: מאיפה מתחילים

פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו

עוד על הסדרה:

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.

החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.    

אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך. 

איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית! 

בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך.

את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.