זה קצת כמו לאחוז חזק בחוט שקשור לבלון הליום: אנחנו נוכל ליהנות ממנו כל עוד נאחוז היטב בחוט. כך גם ברגע של בחירה ויישום החלטה תעסוקתית. אנחנו חותרים לקשור את התובנות, הרעיונות והעקרונות התיאורטיים לכדי החלטה, למטרות ולצעדים קונקרטיים. איך כל זה נדחס לפגישה אחת? על זה בדיוק שוחחנו בפרק הזה.

האזנה נעימה!

נועם

לפרקים הקודמים בסדרה:

פרק ראשון: מאיפה מתחילים

פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו

פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם שבחוץ

עוד על הסדרה:

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.

החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.    

אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך. 

איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית! 

בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך.

את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

בפרק הנוכחי צללנו לשלב של אקספלורציה תעסוקתית, ושוחחנו על האתגרים שיכולים ללוות שלב זה. מדובר בשלב עדין בייעוץ בו אנו עוברים מעיסוק בעולם הפנימי אל עיסוק בעולם החיצוני, והחוויה שמתלווה למפגש הישיר איתו. איך עושים מעבר כזה דרמטי מבלי ללכת לאיבוד? כיצד מבצעים חקר תפקיד בצורה אפקטיבית? בזה בדיוק עסקנו בפרק הזה.

האזנה נעימה!

נועם

לפרקים הקודמים בסדרה:

פרק ראשון: מאיפה מתחילים

פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו

עוד על הסדרה:

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.

החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.    

אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך. 

איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית! 

בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך.

את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) הוא סוג של פסיכותרפיה להוביל לחיים ששווה לחיות אותם,

ה - D :הגישה הדיאלקטית (גם וגם) מדגישה את חשיבות האיזונים בטיפול

ומזכירה לנו שיש יותר מדרך אחת לראות כל מצב ויותר מדרך אחת לפתור כל בעיה, שחשוב מאוד

לראות את העולם כמורכב לא רק משחור או לבן וששני דברים שנראים לנו כמנוגדים זה לזה, יכולים להיות שניהם נכונים. 

ה - B :הגישה ההתנהגותית מדגישה את חשיבות השינוי בטיפול ומציעה כלים שיאפשרו חיזוק של התנהגויות רצויות והפחתה של התנהגויות בלתי רצויות. 

ה - T :הטיפול, מדגיש את חשיבות הקשר הטיפולי וכולל פגישות פרטניות עם מטפל, לימוד מיומנויות ועוד.

טיפול DBT מוגדר כטיפול קו ראשון בהפרעת אישיות גבולית. שירה צימרמן היא מטפלת באומנויות שעברה הכשרה מקיפה בשיטת טיפול זו והיא אחת המטפלות החרדיות היחידות שמומחית בהעברת קבוצות בשיטה זאת. בפרק זה אותו מארחת ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ובעלת הכשרה בטיפול ב DBT, משתפות אותנו שירה וברכי בעקרונות השיטה, באופן בו מומלץ לעבוד איתה ועוד...

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים בסדרה:

על הפרעת אישיות גבולית עם הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק

על קשר עם אדם נרקיסיסט עם הפסיכולוגיות גיטי גפני וברכי שגב

לפרקים נוספים העוסקים בשיטות טיפול:

על טיפול נרטיבי בפגיעות עם הפסיכולוג ישי שליף, חלק ראשון

על עבודת גוף בטיפול בטראומה עם המאמנת והפסיכולוגית (שבדרך) אור אורן

ד"ר פינק היא פסיכיאטרית ילדים ונוער של מחוז ירושלים בקופת חולים לאומית.

בשיחה חשובה ומרתקת היא שתפה אותי בקריטריונים הרלוונטיים לאבחון הפרעת אישיות, הפתיעה אותי עם כמה שינויים כלפי הגישה לאבחנה ודיברה על התקווה הקיימת בטיפולים המוצעים למתמודדות ומתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית.

בני משפחה, חברים ומתמודדים, וגם אנשים שרוצים לדעת עוד, זה הפרק בשבילכם.

האזנה נעימה

נועם

קשה, אולי אי אפשר להציל אדם בוגר מקשר מתעלל. אבל יש טיפים והמלצות, מה לעשות ומה לא לעשות.

חלק שני בשיחה עם ברכה שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ויזמית חברתית, וגיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית ובוגרת ההכשרה של עוגן. חלק בו שוחחנו על שיקום, על מה אנחנו יכולות לעשות בשביל אלו שעדיין לא רוצות ורוצים שיקום, ממה להיזהר ועל מה לא לוותר.

למרות הכל, זה פרק של תקווה.

האזנה נעימה

נועם

לעוד מידע בנושא של נפגעי אלימות נרקיסיסטית ופסיכופתית פנו לעוגן

לפרקים נוספים בסדרה:

לגדול עם הורים נרקיסיסטיים חלק ראשון

על הפרעת אישיות גבולית עם הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק

כמה מילים מגיטי:

"אני גיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית. עובדת באלעד ובירושלים.

לפני כ7 שנים נחשפתי, בעקבות מקרה שהייתי מעורבת בו, למושג של התעללות נרקיסיסטית וגיליתי שיש פה תחום חשוב ומשמעותי שאני לא מכירה ושלא מספיק קיבל דגש בשנות הלימודים וההכשרה שלי עד אז. התחלתי לחפש חומר וללמוד את הנושא. ככל שלמדתי, הבנתי יותר ויותר כמה ידע בנושא הוא קריטי וכמה טיפול לא מותרם עלול להסב נזקים ואפילו לייצר לפעמים סוג של פגיעה נוספת..."

האזנה נעימה

נועם

⁠לעוד מידע בנושא של נפגעי אלימות נרקיסיסטית ופסיכופתית פנו לעוגן⁠

חלק שני בשיחה על הורות נרקיסיסטית בו התארחו ברכי שגב, פסיכולוגית קלינית בהתמחות, וג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית.

בחלק הזה התמקדנו בהשלכות של הורות נרקסיסטית.

איך מתפתחת חרדה, תחושת אשמה תמידית, הערכה עצמית נמוכה, ולעיתים קושי בויסות רגשי...

מה עושים אם אכן מתמודדים עם הורים נרקסיסטים? האם ניתן ליצור נפרדות? לתקן?

ברור שאנחנו מאמינות שכן! ניתן לבנות מחדש עם תמיכה חיצונית וטיפול נכון.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים בסדרה:

על הורות נרקיססטית חלק ראשון

לפרקים נוספים עם ג'סיקה וולף:

עושים סדר בOCD

לפרקים נוספים עם בריכ שגב:

קידום אורח חיים מוגן לילדים והורים

“אמא שלי כל הזמן מדברת על ההצלחות שלי בחוץ. על כמה ההישגים שלי גבוהים וכמה אני יותר טובה מאחרות, אבל מעולם לא מחמיאה לי כשאנחנו מדברות ביננו, היא כאילו לא יודעת כמה חשוב לי לשמוע ממנה את זה??"

"ההורים שלי מחפשים לשלוט עלי כבר מהילדות ניסו לדרוש ממני להיות מה שלא רציתי ולא התאים לי, החליטו לי לפרטי פרטים את חיי מלבוש מאוד מסויים (בלי קשר לחלק הערכי דווקא) ועד מקצוע שאבחר וכן הלאה..." 

" למרות שגדלתי ואני בעלת משפחה עדיין הקולות של אמא הם חלק מהראש שלי וקשה לי להחליט לבד או לסמוך על ההחלטות שלי..."

 המשפטים האלו הם חלק ממה שעובר על אנשים בוגרים שגדלו בצילה של הורות נרקיסיסטית.  

ה זה אומר לגדול לצד הורה נרקיסיסט? כיצד ניתן לזהות הורות נרקיסיסטית? מה עושים אם הורים נרקיסיסטים?

ברכה שגב, פסיכולוגית קלינית בהתמחות ויזמית חברתית בשיחה עם ג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית, בשיחה על מושקעות הורית בריאה ועל כזו שפחות.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים עם ג'סיקה וולף:

עושים סדר בOCD

לפרקים נוספים עם ברכה שגב:

קידום אורח חיים מוגן לילדים והורים

"בשנים האחרונות אני מתעסקת הרבה בנושא של הגנה עצמית. בקורסים של נשים, נערות וילדים אני נתקלת לא מעט בשאלות מהי הגנה עצמית.

האם הגנה עצמית זה להגן על עצמי מפני תוקף או פוגע?

האם הגנה עצמית זה בכלל להגן על עצמי מפני מכרים או זרים?

האם הגנה עצמית זה להגן על עצמי פיזית או נפשית?

האם הגנה עצמית זה להגן או לתקוף?

האם הגנה עצמית זה לכולם?

האם הגנה עצמית זה להקשיב לעצמי?

האם הגנה עצמית יכולה לבוא לידי ביטוי גם במצבים לא מסוכנים?

האם הגנה עצמית זה תחושת בטן?

האם הגנה עצמית זה שימושי?

באחד הקורסים האחרונים אחת הבנות סיכמה את הקורס ואמרה:

"למדתי לא רק הגנה עצמית, למדתי להקשיב לעצמי, לסמוך על עצמי....

הגנה עצמית זה לא רק מצבי קיצון, כשנמצאים בסכנה, צריך להשתמש בזה ביום יום שלנו"

כמה שהיא צודקת,

כמה מדויק

הגנה עצמית היא לא רק למצבי קצה, היא מלווה אותי ביום יום, בהחלטות, בשמירה על עצמי מול מקום עבודה, לימודים, שכנים, משפחה

היא מאפשרת לי לבחור, לדעת ולהכיר מה היכולות שלי, מה האפשרויות שלי "

****

הפרק הוקלט במסגרת העונה השלישית של הפודקאסט שעוסקת במוגנות ובטיפול בפגיעות. ההקלטה התקיימה לפני שהטיפול בטראומה הפך להיות שאלה של רוב תושבי מדינת ישראל ואני מקווה שיתן כלים ורעיונות גם בהקשרים אלו.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים העוסקים בטיפול בטראומה:

הפרק הראשון על טיפול בטראומה ב EMDR

טיפול נרטיבי בפגיעות, חלק ראשון

על טיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית

חננאל גולדפינגר, דוקטורנט לעבודה סוציאלית, מרצה, מדריך ומטפל התארח לשיחה על מושג הזהות והתפתחותו, וכמובן, על ההקשר החרדי.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים בסדרה הפסיכואנלטית:

האלביתי- עם יוחאי גומרי

אמונה ופסיכואנליזה- עם מתי בן צור

לקאן למתחילים- עם אתי הייזלר