הפרק הזה יוצא מיד עם תום קריאתי בספרה משובב הנפש ומרומם הרוח של צופיה. בפרק זה נשוחח על עולמם של מתקשרים, על שדה המידע האינסופי, על בריאת מציאות ועל הרעיון כי תקשור הוא כלי שעל כולנו ללמוד לעשות בו שימוש כחלק בלתי נפרד מהתפתחותנו התודעתית, הרוחנית ולחלוטין המעשית כאן בעולם הזה.

נראה שיהיה נכון לכתוב כאן בדיוק את ההמלצה עליו כפי שפרסמתי ברשתות החברתיות.

שם ספרה של סופי, "אף פעם לא באמת לבד". סופי עשתה את עבודת הדוקטורט על תקשור, שזה כשלעצמו מדהים בתוך האקדמיה.אתחיל בחוויה האישית שלי ואז על הספר עצמו. קראתי אותו עד תום ביום הכיפורים עצמו והוא הביא עימו התרוממות רוח של ממש עבורי. מצאתי את עצמי מחייך וחש קלילות של הגוף לאורך פרקיו האחרונים אפילו במקומות היותר דרמטיים שלו. הסיפורים המובאים יוצאי דופן מאוד וצובעים את המציאות בכל כך הרבה צבעים שמעבר לספקטרום הצר של חמשת חושינו וזה פשוט מדהים ביופיו. אני שמח מאוד שזה העולם בו אני חי, על כל רבדיו. לקראת הסוף ישנו סיפור חשוב מאין כמותו המביא את החמלה לשיא, את הקבלה לשיא ואת ההבנה שגם כשזה הולך נגד זה תמיד בעד (בלי ספוילר). הספר ריגש אותי, מילא אותי ושלח אותי מרומם וטוב לב ישירות לזרועותיו של הספר התקדשות בו מצאתי הקבלות רבות וחיבורים מהממים לספרה של צופיה.הספר מחולק לשלושה חלקים - ראשון ואחרון הם סיפורה האישי מילדותה ועד היום על קורותיה הפחות נעימים ואלה היותר מפעימים, על יכולות התקשור שלה, יוצאות הדופן בהחלט והיכולת לברוא מציאות, לעיתים בעיתות דוחקות וכנגד כל הסיכויים. הרבה השראה לקחתי מאישיותה והוויתה של צופיה ובמיוחד מיכולתה לבטוח בלא נודע, בשדה האחד, הקוונטי או איך שתרצו לקרוא לו.הפרק האמצעי הוא יותר אקדמי ונותן סקירה ובחינה של עולמם, תפישותיהם, ושלבי התפתחותם של מתקשרים שונים מכל רחבי הארץ ושם גם מונחות מספר תשובות לנושאים כמו איכות המתקשר, שרלטנים, הבוז לעיסוק והחששות הכנים.לקינוח מביא הספר פרק המחבר את המדע עם התקשור ונכתב בעיקר על פועולה של ציפי רז והשדה ה1, אך גם מזכיר את ליפטון, בריידן ודיספנזה.תעשו לעצמכם טובה ותקראו אותו.

דף הפייסבוק של צופיה:

https://www.facebook.com/sofi.barzilay

הדף של צופיה לרכישה:

https://meshulam.co.il/s/0661b3a2-29d0-9409-67f9-2cfe05fa740a