Sign up to save your podcasts
Or
Share Sichos From 5781
Share to email
Share to Facebook
Share to X
Share to email
Share to Facebook
Share to X
Or
Sichos From 5781
Sichos From 5781 episodes
- 14 Kislev - Monday November 30thב' חלקים ממאמר ד"ה אשר ברא ששון ושמחה וכו', יום ה' דפ' וישלח, אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט11 min
- 13 Kislev - Sunday November 29thעמ"ש יעקב לעשו [כמ"ש בראשון דפ' וישלח] "עם לבן גרתי", מפרש"י "גרתי בגמטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'". גםבהיות יעקב "גר" ב"גלות" ומוקף באנשי המקום שכולם היו נגדו, ולכאו' במצב כזה הי' צריך "להתפשר" ו"למכור" מצוה אחת כדי להרויח מצווה שני' – ומ"משמר את כל התרי"ג מצוות! ודוקא עי"ז התקיים בבית לבן. וההוראה: גם כאשר נמצאים בגלות, אין אף א' בעה"ב על התורה שיוכל "לסחור" אתה "ולמכור"מצווה א' כדי להרויח שלא יעברו עבירה וכו'! (זה ש"פיקוח נפש דוחה שבת" או "עשה דוחה לא-תעשה" וכיו"ב ה"ז גופא דין בתורה!). כדי להיות בטוח שייצאומ"בית לבן" שלם בכל הענינים, בנפש וברכוש (שאפי' על ה"ממון" אין לוותר, כי זה "ממונם של ישראל", ובמילא יש בו את קדושת "גוי קדוש"), באופן של"מאד מאד", ה"ז דוקא כאשר גם ב"בית לבן" מקיימים את כל התרי"ג מצוות!משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב9 min
- 10 Kislev - Thursday November 26thאע"פ שפרשת היום דיו"ד כסלו ידועה ומפורסם, אעפ"כ נהוג לחזור זאת מידי שנה בשנה, ועכ"פ – נקודות וראשי פרקים. וכמו פרשת הדברים דחנוכהופורים, שלהם דימו רבותינו נשיאנו את חג הגאולה דרבינו הזקן, שמדי שנה בשנה יש ענין לפרסם הנס אע"פ שזה כבר ידוע מקודם. ובלשון הכתוב "והימיםהאלה נזכרים" בדיבור, ועי"ז חוזרים "ונעשים". ואע"פ שהמצב היום שונה לחלוטין מהמצב שהי' ביו"ד כסלו בזמן הראשונה, אעפ"כ יכול יהודי להתעלותמעל ההגבלות דזמן ומקום בכח התורה. ובפרט ע"י התקשרותו בתורתו של בעל הגאולה, ובאופן דמקיים הציווי ד"יהא בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו".ולהעיר, שבעל הגאולה הוא היחיד מכל רבותינו נשיאינו שממנו לא נשארה תמונה, ואעפ"כ יכולים לקיים ציווי זה, ויש לקיים זאת ביום זה, ע"י ההתבוננותעד לאופן של ראי' שכלית, בתורתו, מכיון שהכניס א"ע בתורתו, ע"ד שהקב"ה הכניס א"ע בתורה. ומהלימוד יבוא גם המעשה ד"נלך בדרך ישרה אשר הורנומדרכיו ונלכה באורחותיו.ג' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תשד"מ12 min
- 9 Kislev - Wednesday November 25thלקט סיפורים בקשר לכ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע: 1) עוד בחיי כ"ק אדה"ז מסר כו"כ ענינים לכ"ק אדה"א. 2) פעם יצא ששמע קרה"ת של פ' כי תבוא עםהתוכחה מאחר (לא מאדה"ז שהי' הבעל-קורא בד"כ), ומרוב עגמנ"פ נחלש כ"כ עד שהי' ספק אם יוכל לצום ביום הכפורים שלאח"ז! וכאשר נשאל הרי זהו לאפעם הראשונה שקראו פ' זו? ענה: "ווען דער טאַטע לייענט.. איז דאָס ניט דאָס"! 3) פעם ראה בחלומו שהמגיד ואדה"ז עוברים נהר על לוח-עץ, וכשעבר המגיד– התנוענע הלוח, משא"כ כשעבר עליו אדה"ז. ופתר לו אדה"ז, שזהו בזכות זה שהעמיד הרבה בעלי-תשובה. 4) פעם ענה לא' מחסידיו שהי' חוזר דא"ח בכלמקום והתלונן שיש לו מזה רגש של ישות וגאוה: "אַ ציבעלע זאָל פון דיר ווערן, אָבער חסידות זאָלסטו חזר'ן!" 5) מצד א' לא הי' ניכר עליו מבחוץ שום התרגשותוהתפעלות, ומאידך הי' ראש הכובע שלו מזיע מרוב ההתעמקות המחשבה! 6) פעם הפסיק קבלת אנשים ליחידות לכמה ימים עד שהתבונן ומצא בעצמו שמץמנהו מדבר מסויים עליו ביקש ממנו א' "תיקון".10 min
- 8 Kislev - Tuesday November 24thשמו של יוסף הצדיק – כשמו כן הוא – ענינו הוספה, ונק' כן ע"ש הבקשה וההבטחה "יוסף לי ה' בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. והרי עיקר ענין השמחההוא כאשר משתתפים בה גם בני-בית וכו', ובפרט כפי' הצ"צ על "בן אחר" – שמוסיפים ועושים מא' שהי' בבחי' "אחר" – "בן", שזוהי שמחה גדולה ביותר. כיצדיק הוא בבחי' "בן", ומובן שיש לאביו המלך ממנו שמחה ותענוג, אבל זה לא מגיע לשמחה ותענוג מבן כזה שנשמתו נתלבשה בגוף ובגלות, ומצד זה שצריךלהתלבש שם בלבושי המתברר כדי לעשות מה"אחר" ו"רשות הרבים" – "רשות היחיד" ליחידו של עולם, נדבק בו מעניני העולם וכו' (כמו הקב"ה בהיותובגלות שאומר "מלבושי אגאלתי"). עצם הדבר שיהודי נבחר ע"י הקב"ה לשליחות זו היא שמחה גדולה ביותר, ובפרט כשהתחיל כבר למלא השליחות וראההצלחה בזה כמו אצל יוסף שנאמר בו "כלואשר הוא עושה – גם ענינים גשמיים – ה' מצליח בידו"!ב' חלקים משיחת אור לכ' תשרי, יום ד' דחוה"מ סוכות ה'תשמ"א11 min
- 7 Kislev - Monday November 23rdעפ"י הפס"ד ש"כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין" צ"ל הסדר בפסוק [ראשון דפ' ויצא] "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" – מערב, מזרח, צפוןודרום – ימין בסוף! והביאור: כאן מדובר במצב שנדרשת העבודה באופן של "ופרצת" – למעלה מסדר והדרגה, והוא, כאשר א' חטא ופגם ועבר את הדרךשאצלו העבודה היא לא באופן של סדר והדרגה (שאז ימין קודם) אלא באופן של "דילוג" מן הקצה אל הקצה – עבודת התשובה, וזהו הסדר בפסוק: כאשר צרלו מאוד מזה שנמצא ב"מערב" – מלשון ערב ולילה, ור"ת "רחל מבכה על בני' כי איננו" – אין גילוי אלקות בנפשו, ה"ה "מדלג" מן הקצה אל הקצה – מ"ימה"ל"קדמה" – קדמונו של עולם, ומתחיל עבודתו עם "צפונה" (שמאל וגבורה) – סייגים וגדרים (שנצרך לבעל-תשובה וכו'), ואז מגיע ל"ונגבה" – הלוך ונסועהנגבה" – עד חסד דעתיק וכו'.א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשכ"ג12 min
- 6 Kislev - Sunday November 22nd
התוכן
מבואר בחסידות שהענין ד"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" [שנאמר בתחילת פ' ויצא] קאי גם על כללות ירידת הנשמה ממקומה מלמעלה למטה – "חרון אף של עולם". גם בהיותו בחרן מעמיד יעקב את כל י"ב שבטי ישראל באופן של "מטתו שלימה" ועד שנעשה "ושבתי בשלום אל בית אבי" וכו', ובשביל זה הי' צורך בברכות מיוחדות שנתברך ע"י יצחק ורבקה לפני יציאתו לחרן. ועד"ז ככל שמתקרבים לגאולה רואים יותר ברכותיו של הקב"ה, ובמיוחד בנוגע להפצת המעיינות חוצה שדוקא לאחרונה ניתוסף שלא בערך בפירסום בדפוס דעניני ודרושי חסידות מה"ביכלאך" דכתי"ק שעד עתה היתה גישה אליהם רק ליחידי סגולה בלבד, ועד"ז הוספות לספרים שנדפסו כבר, וכן רואים לאחרונה כמה סימנים לטובה בהנהגת העולם וכו'.
משיחת אור ליום ג' פ' ויצא, ז' כסלו ה'תש"נ
10 min - 3 Kislev - Thursday November 19th
התוכן
מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף, שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע, עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של "אתערותא דלעילא", ואילו העבודה דחדשי החורף, ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ", היא באופן של "אתערותא דלתתא". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים". ב) ר"ה חל להיות בשבת. ג) ר"ח ביום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" ד) פ' "תולדות יצחק" שלידתו היתה בנס ויש בה את הברכה של "ויתן לך האלקים וגו'" – "ויתן ויחזור ויתן". ומצד כל מעלות אלו הנה העבודה עכשיו, להביא את הגאולה, נעשית באופן נעלה ביותר ובמילא באה הגאולה מיד ממש! ואת הגאולה צריכים בפועל ממש ואי אפשר להחליף אותה אפי' בענין הכי נעלה כמו הפצת המעיינות חוצה שע"י אדה"ז וכו'.
משיחת אור ליום ג' דפ' תולדות, אדר"ח כסלו ה'תש"נ
10 min - 2 Kislev - Wednesday November 18th
התוכן
השייכות דיום הרביעי לגילוי החסידות מבוארת בדברי אדה"ז למחרת גאולתו די"ט כסלו, ביום ד' בבוקר: ביום הרביעי נטלו המאורות – הסתלקותו של הבעש"ט שהיתה ביום הרביעי, וביום הרביעי נתלו המאורות – גאולתו של אדה"ז. וההדגשה בזה היא, שאותם הענינים שנטלו ביום הרביעי ע"י הסתלקות הבעש"ט, הם עצמם חזרו ונתלו ביום הרביעי ע"י גאולת אדה"ז וכו'. וכאשר יודעים דבר זה, לא נופלים לידי יאוש כאשר רואים ש"נטלו המאורות" ואת "ירידת הדורות" – מכיון שישנה ההבטחה של משיח צדקנו אודות התפשטות וגילוי תורת החסידות שתהי' באופן נצחי עד ביאת משיח צדקנו! [והסיבה היחידה ל"התעקשותם" של כו"כ לא ללמוד תורת החסידות, היא בחירתם, אלא שבחיצוניות מוצאים כל מיני תירוצים עד שמסלפים דברי רבם וכו', אבל יש לדעת שההבטחה זו אודות תורת החסידות ניתנה ב"תורת אמת", ואא"פ לפגוע בה ח"ו וכו'] ויודעים שהענין ד"נטלו המאורות" אינו אלא לרגע קטן בלבד, ותיכף ומיד לאחרי הסתלקות הבעש"ט הי' בנו יחידו של הבעש"ט, ולאח"ז הרב המגיד, ולאח"ז רבותינו נשיאנו, שלאורם נסע ונלך לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו!
משיחת אור ליום ד' פ' וישלח, יו"ד כסלו ה'תשד"מ
11 min - 1 Kislev - Tuesday 17th of Novemberהחידוש וההוראה של יום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" הוא שכל פעולה ופעולה צריכה להיות חדורה בשני הקווין ד"טוב לשמים וטוב לבריות", ודוקא עי"ז תהיו הפעולות בשלימות. ולדוגמא: כאשר לימוד התורה, "טוב לשמים", הוא באופן שכבר בהתחלה יודע הוא שיצטרך לומר את מסקנת הדברים ליהודי פשוט שבפשוטים, "בריות בעלמא", וההוא יעשה בפועל לפי מסקנתו, תהי' הלימוד התורה בעמקות יותר. ועד"ז כאשר יהודי נותן צדקה, "טוב לבריות", ויודע בשעת מעשה שזוהי גם מצוה, "טוב לשמים", בודאי יתן צדקה כפי שצריך לתת באמת. ולהוסיף: מכללות ענין זה רואים שבכחו של כאו"א מישראל "לעשות טובה" להקב"ה, "טוב לשמים", בדיוק כמו בנוגע ל"בריות"! ובלשון הנפלא והמבהיל "למעשה ידיך תכסוף": הקב"ה משתוקק ל"מעשה ידיך" של יהודי בפועל ממש, "טוב לבריות", ודוקא עי"ז נשלם ה"טוב לשמים"! וזוהי גם ההוראה בנוגע להפצת המעיינות חוצה שצ"ל באופן של "טוב לשמים וטוב לבריות" כמו שראו אצל בעל הגאולה [די' כסלו] בעצמו וכו'.משיחת אור ליום ג' פ' וישלח, יו"ד כסלו ה'תשמ"ה11 min
About Sichos From 5781
From the publisher's feed
A 10 minute daily Sicha from the Lubavitcher Rebbe