?האם אפשר לשלוט בדיבור

סיון רהב מאיר וידידיה מאיר בראיון לרשת ב' על החזרה הבהולה מאמריקה, החיים בבידוד ומחשבות לקראת ליל הסדר המאתגר שלפנינו. מראיינת: ליאת רגב.

ארבעה עקרונות ברזל לעידן הקורונה

אנחנו נעסוק הפעם בחמש המילים המנחות, המילים שחוזרות הכי הרבה לאורך הספר הזה, גם בספר עצמו וגם ביחס לספרים אחרים (מה שנקרא "שכיחות יחסית"). מי שעזר לי בחישוב הזה הוא פרופ' קובי קרמר מהטכניון. אנחנו מתעלמים כמובן ממילות קישור כמו "את" או "אל" וגם מהשמות השונים של ה' שכמובן מוזכרים לאורך ספר שמות וגם משמות הגיבורים, משה, אהרן ולהבדיל פרעה – אלה שלוש מילים שחוזרות המון

נדבר על ארבע הדמויות המרכזיות במגילה, שחושפות בפנינו ארבעה מנגנוני הפעלה שלנו. נזכיר – המגילה אינה היסטוריה אלא אקטואליה. אנחנו מחויבים לשמוע אותה בכל שנה, להקשיב לכל מילה, לברך לפני ואחרי, כדי להפנים את מסריה. המגילה רלבנטית ואקטואלית יותר מקריאה בעיתון, כי היא חושפת את מי שמנהל את כל הכותרות – הקב"ה מסתתר במגילת אסתר, אבל טווה את החוטים העדינים וקושר את הקשרים של האירועים. אז נעסוק יחד במגילה. אנחנו צריכים ללמוד מהמודלים האלה, שמסמלים 4 תכונות שונות שקיימות בעולם ובנו

הגענו אל פרשת "תרומה", ואנשים כאילו "מנחמים" אותי על כך שהגענו לפרשת "תרומה", לפרשות המשכן… גם אני בהתחלה חשבתי כך – מבריאת העולם ועד עתה היה מרתק, מהאבות והאימהות דרך שעבוד מצרים ויציאת מצרים ומתן תורה, כל הזמן קרו דברים. בשבוע שעבר בפרשת משפטים אמנם לא הייתה עלילה, אבל קיבלנו 53 מצוות בבת אחת, מכל תחומי החיים. אבל עכשיו – בונים משכן. אנחנו עוצרים באמצע התנופה כדי לקרוא על עשייה מאוד מאוד מפורטת ומדויקת, עם ירידה לפרטים טכניים, כדי לבנות באמצע המדבר משכן (שנבנה אחר כך גם בשילה), אבל לעתיד לבוא, לאורך ימים – צריך להגיע לארץ ישראל שבה אנחנו אמורים לבנות מקדש. מה אם כן החשיבות של המפעל הזה, ודווקא בעיתוי כזה ובזמן כזה, במדבר בדרך לארץ ישראל

פרשת השבוע היא פרשת "משפטים", הפרשה השישית בספר שמות. נסו לדמיין את פרשת בשלח, לפני שבועיים, מה אתם מדמיינים? את יציאת מצרים וקריעת ים סוף ושירת הים. נסו לדמיין את פרשת יתרו, לפני שבוע, מה אתם מדמיינים? את מתן תורה, עשרת הדיברות, הר סיני. ועכשיו נסו לדמיין את פרשת משפטים – מה אתם מדמיינים? רשימה ארוכה של משפטים, חוקים, הוראות, מצוות ודינים. אין פה מעמד ויזואלי. כך מתחילה הפרשה: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, ומכאן – רצף מצוות מגוון. אנחנו נפרק את הפרשה מלאת המצוות הזו לשלושה חלקים חשובים, שלושה מסרים לחיים 

לפעמים יש שמות מיוחדים לשבתות חשובות – "שבת שירה" לשבת בה קוראים את שירת הים בקריעת ים סוף, "שבת חזון" לשבת שלפני תשעה באב, "שבת נחמו" לשבת שאחרי תשעה באב, "שבת הגדול" לשבת שלפני פסח ועוד. איך הייתם קוראים לשבת בה קוראים בפרשה על מתן תורה? השבת שבה מעמד הר סיני מופיע? אולי "שבת משה". "שבת תורה". "שבת סיני". אבל השבת היא פשוט "שבת יתרו", שבת פרשת יתרו, כמו שם הפרשה הרגיל. עם ישראל מקבל את התורה, אבל אדם שנולד גוי, שהיה עובד עבודה זרה – על שמו הכול נקרא. מוזר ומעורר מחשבה