The Daily Sicha - השיחה היומית

ענינו המיוחד של האריז"ל הוא גילוי פנימיות התורה, ובפרט כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד, שחלק הנסתר דתורה עד ל"רזין דרזין" נמשך ונתגלה למטה למטה ביותר, עד שגם השכל דנפה"ב יכול להבין את זה, וכתוצאה מזה נעשה גם שינוי בחומר המוח הגשמי שע"י ריבוי העסק במושכלות ניתוסף בשרטוטים וחריצים שבו, עד שזה נמשך ויורד למעשה בפועל. ומזה שע"י תורת חסידות חב"ד נמשך "רזין דרזין" למטה ביותר, מובן שזה ע"י ההמשכה ממקום נעלה יותר (אפי' מבחי' "רזין דרזין"). וההוראה: להוסיף ביתר שאת הגילוי והפצת פנימיות התורה ובפרט כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד.

משיחת יום ג', ה' מנחם-אב ה'תשמ"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2025

The unique contribution of the Arizal was the revelation the inner dimension of Torah, especially as it was later revealed in the teachings of Chabad Chassidus, where even the most hidden parts of the Torah (the “secrets of the secrets”) are expressed and revealed to the very lowest levels of existence, such that even the intellect of the animal soul can comprehend it, in a way that results in additional creases in the physical brain and that extends into practical action. And the fact that the teachings of Chabad Chassidus draw down the innermost secrets to the lowest levels indicates that they come from an even higher source (even higher than the level of the secrets of the secrets). The lesson is to increase even more in revealing and disseminating the inner dimension of the Torah, especially as they are explained in the teachings of Chabad Chassidus.

Excerpt from sichah of Tuesday, 5 Menachem-Av 5748

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2025

1. נמצאים אנו ב"תשעת הימים" בתחלת חודש "מנחם-אב", שנק' כך כי הובטחנו מה' ש"והפכתי אבלם לששון". שע"י עשיית התשובה, שעי"ז מתבטלת סיבת הגלות ש"מפני חטאנו גלינו מארצנו", יקויים היעוד "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים" בגאולה האמיתית והשלימה – ימים טובים ושמחים יותר מהרגיל כ"יתרון האור מן החושך וגו'". ולכן יש להוסיף בימים אלו בלימוד התורה ובקיום המצוות, ובמצוה התפלה ובקשה מה' לברכותיו וכו'. 2. עפמ"ש במדרש "בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הלא הוא דכתיב 'עוללי'ה הלכו שבי לפני צר' מיד 'ויצא מבת ציון כל הדרה'" – מובן שביטול סיבת הגלות וההשבה לארצנו הק' תלוי בראש ולראשונה בתורה, תפלה וצדקה של ילדי ישראל.

ב' שיחות להתלמידים ולהתלמידות שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה, יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2025

(1) We are now in the Nine Days, at the beginning of the month of Menachem-Av, which is called by that name because Hashem has promised us that “I will transform their mourning into gladness.” By doing teshuvah, which nullifies the cause of the exile (“Because of our sins we were exiled from our land”), we will merit the fulfillment of the promise, “These days will be transformed into joy and gladness and happy festivals” with the true and complete Redemption – even greater and more joyous than ordinary festivals, because there will be the “advantage of light from the darkness” etc. Therefore during this time of year, one should increase in Torah and mitzvos, and in the mitzvah of davening and asking Hashem for His blessings etc. (2) The Midrash states: “Come and see how beloved children are before the Holy One, blessed be He. The Sanhedrin was exiled, but the Divine Presence did not go into exile with them. The priestly watches were exiled, but the Divine Presence did not go into exile with them. But when the children were exiled, the Divine Presence went into exile with them, as it is written: ‘Her young children went into captivity before the enemy…’ and then immediately, ‘Gone from the daughter of Tzion is all her splendor.’” Based on this, it is understood that the nullification of the cause of the exile and the return to our Holy Land depends first and foremost on the Torah, tefillah, and tzedakah of Jewish children.

2 sichos delivered to children, Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2025

בשני דפ' דברים נאמר (בהמשך לדברי משה רבינו "איכה אשא לבדי וגו'", שע"ז אמר לו הקב"ה שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'"): "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט וגו' והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו". וההוראה: כאשר יהודי צריך לשפוט את עצמו ולהחליט כיצד עליו לפעול בפועל, מצווה עליו התורה שהמשפט צריך להיות [לא עפ"י רצונותיו, אלא] "צדק"‏ – ‏עפ"י תורה! וכאשר ישנו ענין קשה שאינו יודע להחליט בעצמו‏ – ‏אינו סומך על עצמו אלא הולך לשאול אצל הראש-ישיבה וכיו"ב ומתנהג עפ"י הוראתו‏.

‏משיחת ג' מנחם-אב ה'תשמ"א לילדי ישראל

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2025

The verse states in sheini of parashas Devarim (following Moshe Rabbeinu’s words “How can I bear alone...,” in response to which Hashem instructed Moshe to appoint “officers of thousands, officers of hundreds, etc.”): “You shall judge justly between a man and his fellow, and between his litigant. You must not favor anyone in judgment…Bring to me any case that is too difficult for you and I will hear it.” The lesson is that when a Jew finds himself in a situation where he needs to judge himself and determine how to act, the Torah commands that he judge himself not based on his own desires, but with a just judgement according to Torah. And if the matter is difficult and he cannot decide on his own, he should not rely on himself but rather ask his rosh-yeshiva and the like, and follow their guidance.

Excerpt from sichah of 3 Menachem-Av 5741, to Tzivos Hashem

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2025

1) זירוז אודות עריכת "סיומים" בכל יום מתשעת הימים. ובנוגע לתשעה באב - כדאי לעשות סיום, נוסף על מוצאי ת"ב, גם בת"ב עצמו [אף שזה יהי' בלי סעודה וכו']. 2) ר"ח הוא יום הסתלקות אהרן הכהן שענינו לברך את כל ישראל, ועד"ז זרע אהרן - "הוי מתלמידיו של אהרן.. ומקרבן לתורה". 3) הקשר בין ימים אלו למ"ש בהתחלת מס' תמיד [עליו נערך "סיום"] ומס' מדות: "בשלשה מקומות הכהנים שומרים וכו'" - שלשה השבועות, והלוים בעשרים ואחד מקום וכו'" - כ"א יום מי"ז בתמוז עד ת"ב. 4) הסיום בנתינת הצדקה שמקרבת את הגאולה, ויה"ר שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש ["ס'שוין לאחרי ר"ח מנחם אב, וואָס הויבט זיך אָן מיט'ן וואָרט "מנחם".. האָט מען גלייך דעם "מנחם שמו", וואָס גייט דאָך אויף משיח צדקנו, האָט מען גלייך "מראה באצבעו ואומר זה" אָט איז מנחם משיח צדקנו, מלך בן דוד, וואָס קומט א בשר ודם.."].

ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' דברים, ר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2025

(1) Siyumim should be held every day during the Nine Days, including on the day of Tishah B’Av itself (even though it will be without a meal etc.), in addition to the siyum held on the night after Tishah B’Av. (2) Rosh Chodesh Menachem-Av marks the passing of Aharon HaKohen, whose role was to bless the entire Jewish people, and this is similarly the role of his descendants and of every Jew, as the Mishna says, “Be among the students of Aharon…and draws them close to Torah.” (3) The connection between this time of year and the beginning of Masechta Tamid (on which the siyum was made) and the beginning of Masechta Middos: The Mishna states, “The Kohanim keep watch in three places…,” corresponding to the Three Weeks, “and the Levi’im in twenty-one places,” corresponding to the twenty-one days from 17 Tammuz until 9Av. (4) We conclude with giving tzedakah, which hastens the Redemption. It is already after Rosh Chodesh Menachem-Av, which begins with the word “Menachem” (console); may we merit the coming of the true and complete Redemption literally right now, and to “point with the finger and say, ‘This’” is Moshiach Tzidkeinu – “Menachem is his name.”

2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Devarim, Rosh Chodesh Menachem-Av 5749

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2025

לע"נ התמים מיכאל ארי' לייב ע"ה בן – יבלחט"א – ר' דובער שי' הכהן ליום היארצייט שלו ביום ב' מנחם-אב

תנצב"ה.

אע"פ שכללות התומ"צ "קולטין", "מגינא ומצלא", ובלשון מ"ש [בשישי דפ' מסעי] "ערי מקלט תהיינה לכם", אבל בעיקר ה"ז בנוגע לתורה – "דברי תורה קולטין", ש"מגינא ומצלא אפי' בעידנא דלא עסיק בה". ועד"ז ישנן כמה מצוות שהענין ד"מגינא ומצלא" שבהן הוא ביתר שאת וביתר עז, כמו מזוזה – שנועל את הבית שלא יכנס בו זר, ועאכו"כ – היצה"ר, ה"גואל הדם". תפילין – שעי"ז "יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך". צדקה – כדאיתא בתנחומא וכו'. וביתר שאת במבצע בית מלא ספרים – שכל מציאותו של הבית אינו אלא כלי לספרים בתוכו. ולכן כאן המקום לעורר עוה"פ אודות ההתעסקות בחמשת "מבצעים" אלו וכו'.

ג' חלקים משיחת כ"ח תמוז, אור ליום ועש"ק פ' מטו"מ, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2025

While Torah and mitzvos in general “provide refuge,” as it says (in shishi of parashas Masei), “…they will serve as cities of refuge for you,” nevertheless, this applies primarily to Torah – “Words of Torah provide refuge,” and they “protect and save even when one is not engaged in them.” Similarly, in mitzvos, there are some mitzvos where the quality “protecting and saving” is expressed to a greater extent than others: The Mezuzah seals the home and prevents any stranger from entering, and certainly preventing the yetzer-hara, the “blood avenger” from entering. Tefillin causes “all the peoples of the earth to see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” Tzedakah – as it says in Midrash Tanchuma etc. And even more so in the Mivtza of Bayis Malei Sefarim, where the entire essence of the home is only a vessel for the sefarim within it. Therefore, this is the appropriate place to once again bring up the importance of engaging in the these five Mivtzoim etc.

3 excerpts from sichah of Thursday night, 28 Tammuz, Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5734

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2025

לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

*

לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

בענין גבולות א"י [כמ"ש בשלישי דפ' מסעי] פרש"י בכ"מ את המלה "גבול" – "מיצר". כמו בפרק לד פסוק ב' "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ . . הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב וכו'". ולכאו', הרי מצינו הלשון "גבול" בפסוקים לפנ"ז ורש"י אינו מפרש ע"ז כלום, וכן בפ' יתרו נאמר "והגבלת את ההר" ושם לא הוצרך לפרש שפירושו "מיצר"? והביאור: פירוש העיקרי ב"גבול" בכ"מ אינו רק המיצר, אלא את כל השטח שנמצא בתוך מיצר זה, ולכן, באותם מקומות שבפ' דברים שאא"פ לפרש "גבול" לכל השטח, פרש"י ש"גבול" הוא רק ה"מיצר". כמו עה"פ "וגבול ים" פרש"י "מיצר מערבי" כי אא"פ לפרשו על כל השטח מכיון שהים עצמו אינו חלק מא"י. "ענינים המופלאים" שבפרש"י הנ"ל שענין המצוות קשור עם "מצרני גבולי רוחותי'": הרי גשמיות משתלשל מרוחניות, ולפי"ז אינו מובן, מכיון שהקב"ה הוא בלי גבול, מאיפה נשתלשל כל המדידות והגבלות שבעוה"ז? אלא זה נשתלשל מהמדידות והגבלות שמצוות – "לא תוסיפו ולא תגרעו" – ד' פרשיות של תפלין וכו'.

ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025

Regarding the borders of Eretz Yisroel (as discussed in shelishi of parashas Masei), Rashi in many places interprets the word gevul to mean meitzar (“limit”), such as in Bamidbar 34:2, where Rashi writes, “Since many mitzvos apply inside the Land and not outside the Land, it was necessary to write the boundaries (מצרני) of its surrounding borders on all sides etc.” Seemingly, we already find the term gevul in earlier verses, and Rashi offers no explanation. Similarly, parashas Yisro states, “Vehigbalta” (commanding the Jewish people to make a boundary around the mountain), yet Rashi doesn’t see a need there to explain that it means “a boundary”? The explanation is as follows: In general, the primary meaning of gevul is not only the boundary, but the entire area contained within the boundary. Therefore, in the places in Devarim where you can’t say that gevul refers to the whole area, Rashi explains that it refers only to the boundary itself. For example, on the verse, u’gevul yam (“and the sea boundary”), Rashi explains, “the western boundary,” because since the sea itself isn’t part of Eretz Yisroel, you can’t say that it refers to the entire area. Among the wondrous things contained in this Rashi: Rashi states that the mitzvos are tied to “the boundaries of its surrounding borders on all sides”: being that everything in the physical world descends from the spiritual realm, the question arises: if Hashem is unlimited, where do the limitations and boundaries in the world come from? The answer is that they come from the limits and boundaries of the mitzvos, as the Torah commands, “You shall not add nor diminish,” the fact that there are only four passages in the tefillin etc.

3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025

לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוז
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

שם הפרשה מטות-מסעי. "מטות" מורה תוקף וחיזוק, ו"מסעי" מורה על ההילוך והנסיעה בעילוי אחר עילוי, ועד שדרגה הקודמת נחשבת כמו "מצרים". וז"ש "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים", שכ"ז שלא הגיעו עדיין לא"י לא יכלו לנוח ולהשאר במקומם, ועד שהרגישו דעדיין צריכים לצאת "מארץ מצרים"! וההוראה: ביחד עם העמידה בתוקף בנוגע לעניני תומ"צ, צריך להוסיף בעבודתו בעילוי אחר עילוי, עד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיו כל העליות בקדושה גופא, כולל גם מצד העבודה דקו השמאל, מדת הגבורה, שעי"ז העלי' בקדושה היא בהתגברות הכי גדולה. ובזמן הגלות – זוהי עבודת התשובה שהיא העבודה עם קו השמאל, שמתבטא גם בזה שכל עבודתו הוא באופן ד"כפליים לתושי'", שהיא הכנה לגאולה, וזהו הקשר לשם החודש "מנחם-אב", שעיקר ה"שטורעם" וההתחלה הוא "מנחם" (אף שניתוסף לאח"ז), שבגימ' צמח דקאי על משיח. וע"י ההחלטות טובות בענינים אלו זוכים ל"מיד הן נגאלין", ומתחיל ה"מסע" "עם ענני שמיא" לעבר הירדן המערבי.

משיחת אור לר"ח מנ"א ה'תשמ"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025

The name Matos signifies strength and firmness, while Masei signifies journeying and advancing from level to level, to the point that the previous level is considered like “Egypt.” This is why the verse says, “These are the journeys (in the plural) of the Jewish people who left the land of Egypt” – because as long as they hadn’t yet reached Eretz Yisroel, they could not rest or remain in place, to the extent that they felt they still needed to leave “the land of Egypt.” The lesson is that alongside standing firmly in matters of Torah and mitzvos, one must also increase in his divine service, rising from level to level until meriting the true and complete Redemption, at which time all the elevations will be within holiness itself, including through the service associated with the left side, the attribute of Gevurah, which brings the utmost intensity to the elevation within holiness. During the time of exile, this is the service of teshuvah, the service of the left side, which is also expressed in the fact that all one’s efforts are in a manner of “a double portion of wisdom,” which prepares for the Redemption. This is the connection to the name of the month, Menachem-Av, where the beginning and main focus is on the word “Menachem” (despite the fact that this part of the name was added later) whose numerical value “Tzemach,” which refers to Moshiach. And by making firm positive resolutions in these matters, we will merit that “they are immediately redeemed,” and the “journey” will begin “with heavenly clouds” toward the western side of the Jordan.

Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Menachem-Av 5748

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025

לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוז
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

הוראה ממאמר המשנה "הוי גולה למקום תורה": במשך ימי הקיץ ישנם רבבות מבני ישראל שנוסעים "מארצך וממולדת ומבית אביך", מקום מגורם הקבוע עם כל הנוחיות וכו', וגולים ל"קאָנטרי" שאין שם כלל את כל הנוחיות שבבית ומ"מ קוראים לזה "מנוחה"!..., וכאן רואים כחו של רצון - ע"י שמשתכנעים שייהנו מזה - הופכים ענין של גלות וצער לענין של תענוג! אבל לאחכ"ז אי"ז הבית הקבוע שלהם ובמילא זהו ענין של "הוי גולה", ואשר לכן עליהם לדאוג לעשות את המקום "מקום תורה"! ועאכו"כ שכן הוא בנוגע למחנות קיץ, שכמו שעל האחראים לדאוג לבריאות גופם של הילדים (ואדרבה - בריאות ילדים חשובה עוד יותר משל מבוגרים), כמו"כ עליהם לדאוג שהמחנה קיץ תהי' "מקום תורה"!, וזה מתחיל ע"י שהם מראים בזה דוגמא חי'!

ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025

The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah”: During the summer, thousands of Jews travel “from your land and from your birthplace and from your father’s house” – from their homes where they are settled and have all the comforts, they exile themselves to the “country,” where they lack all those comforts, and yet they call it relaxing…Here we see the power of will: by convincing themselves to enjoy it, they transform a matter of exile and discomfort into something enjoyable. However, since being in the country is not the same as being at home, it still constitutes “exiling yourself,” and therefore they must ensure that it is to a “place of Torah.” And all the more so in the summer camps: just as the staff must take care of the children’s physical health (and children’s health is even more important that of adults), they must also make sure that the summer camp is a “place of Torah,” and it begins by showing the children a living example.

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Korach, 3 Tammuz 5738

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025

לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

*

לע"נ מרת רחל בת ר' אהרן ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. תנצב"ה

1) כתיב "פקודי ה' ישרים משמחי לב", וקאי על לימוד הלכות שבתורה בכלל. ומ"מ ישנם ענינים שבהם מודגשת ענין השמחה. דאע"פ ש"שמחה של מצוה" היא מצד קיום רצונו ית', שזה שווה בכל המצוות, אבל השמחה צריכה לחדור גם את השכל, וזה בא בעיקר ע"י שזה ענין של שמחה גלוי' גם עפ"י הבנת השכל. מבין ענינים של שמחה גלוי' שבתורה, מתאים בימים אלו, בין המצרים, לימוד הלכות גאולה, ובמיוחד, מכיון שמדובר בימי חורבן ביהמ"ק – הלכות בנין המקדש, וגם ירושלים – העיר הנבחר לבנין המקדש, "ציון (ירושלים) במשפט תפדה". דהנה אע"פ שדובר על הצעה זו בשנה מסויימת, אבל היא עדיין קיימת כ"ז שטעם ההצעה קיים. 2) ה"צריך עיון גדול" איך מתאים מ"ש אדמו"ר האמצעי בקשר למאורעות של ימי הביניים ש"לא תקום פעמיים צרה" ר"ל עם מה שעבר דורנו – אסור שזה יפגע ח"ו בבטחון בה', ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (גם) הנמצאים באה"ק, שנתן ה' לכאו"א מישראל, ובביאת המשיח – יקבל כ"א את חלקו. ומזרזים א"ז ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך בטחון עצום בהקב"ה, ואז יראו בנחמת ציון וירושלים מיד.

ב' חלקים משיחת מוצש"פ פינחס מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025

(1) The verse says in Tehillim, “The orders of Hashem are upright, causing the heart to rejoice,” referring generally to the study of halacha. Nevertheless, there are some areas where joy is particularly emphasized, because although the joy of a mitzvah derives from fulfilling Hashem’s will, which is equal in all mitzvos, the joy must also permeate the intellect, and this occurs primarily when it comes to Torah topics that openly involve joy. One such topic is the halachos of the Redemption, which is particularly appropriate during the Three Weeks, especially the laws pertaining to the building of the Beis Hamikdash and those pertaining to Yerushalayim, the city chosen for building the Beis Hamikdash – “Tzion (Yerushalayim) will be redeemed through justice.” Although the suggestion to study these laws during the Three Weeks was made in a certain year, the suggestion remains in force as long as the reason behind it remains in place. (2) Much examination is required to explain how the Mitteler Rebbe’s statement that after the persecution of the Middle Ages, “the trouble will not rise twice” accords with the events endured by this generation. Nevertheless, this must not chas v’shalom diminish one’s trust in Hashem, Who is the “Guardian of the Jewish people Who neither slumbers nor sleeps, including for those in the Holy Land, which Hashem gave to every Jew, each of whom will receive their portion of the Land with the coming of Moshiach. This will be hastened by studying Torah and doing mitzvos with tremendous trust in Hashem, and then the Jewish people will witness the consolation of Tzion and Yerushalayim immediately.

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Pinchas, 5738

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025

הוראה מהציווי שבשני דפ' מטות "החלצו מאתכם אנשים.. לתת נקמת ה' במדין וגו'"" אדה"ז מבאר ש"מדין" הוא מלשון "ריב ומדון" – היפך האחדות ח"ו בין בנ"י, וקליפה זו היא "מקור התהוות הרע" – התחלת האפשרות למצב של חסרון ח"ו בעניני תומ"צ. וזהו תוכן הציווי "החלצו מאתכם וגו'" – שכאו"א מישראל צריך לעשות כל התלוי בו כדי לבטל את הענין ד"מדין" ולהביא לידי אהבת ישראל, וזוהי "נקמת ה'" – זה ענין שנוגע להקב"ה עצמו! ועוד ענין בזה: במלחמת מדין "לא נפקד ממנו איש" – כל בנ"י חזרו ממלחמה זו בשלימות!, ועד"ז כאשר יהודי הולך לעסוק במלחמת מדין ברוחניות מובטח לו שישוב בשלימות בגופו ובנשמתו ואפי' בממונו! וע"י ההוספה באהבת ישראל מזרזים את הגאולה.

משיחת יום ב' פ' מטות, ט"ז תמוז ה'תשד"מ, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו שהגיעו לי"ב-י"ג תמוז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025

The verse states in sheini of parashas Matos, “Arm from among you men…to wreak Hashem’s vengeance on Midian...”; the Alter Rebbe explains that “Midian” comes from the word riv u’madon (strife and discord), the opposite of unity, chas v’shalom, among the Jewish people. This kelipah is the “source of the existence of evil” – the beginning of the possibility for a deficiency, chas v’shalom, in Torah and mitzvos. This is the meaning of the command to “Arm from among you…”: every Jew must do everything in their power to nullify “Midian” and to bring about Ahavas Yisroel and Achdus Yisroel. And this is “Hashem’s vengeance” – it concerns Hashem Himself. Another aspect here is that in the war against Midian, “not one man was missing from us,” they all returned intact from the war; similarly, when a Jew wages the spiritual war against Midian, he is guaranteed to return with his body, soul, and property intact. And by increasing in Ahvas Yisroel, we hasten the coming of the Redemption.

Excerpt from sichah of Monday, parashah Matos, 16 Tammuz 5744 – Yechidus Klalis for the visitors to the Rebbe for 12-13 Tammuz

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025