לצפייה בוובינר המלא בוידאו

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

הכלכלה העולמית מתאוששת יפה, וגם באירופה מתחילים לראות התרחבות. הבורסה בת"א מצמצמת פערים. ומתי סוף סוף תרד ריבית הפד? יש שיקולים כבדי משקל לכאן ולכאן

החשש למיתון פחת משמעותית, וזה ניכר בסקירות הרחבות של מנהלי הכספים הכבדים בארה”ב. גם מדדי מנהלי הרכש, החוזים פני העתיד, מצביעים על התרחבות ברוב הכלכלות. נראה שהכלכלה העולמית מתאוששת ולא צועדת לאחור, וזה בהחלט סימן חיובי. על פי התחזיות, האימוץ הנרחב והמתרחב של ה-AI עוד יעצים את המגמה, עם שיפור בפריון העבודה בקצב של 1.3% בשנה, ואפילו 1.5% בכלכלות המתפתחות. במצטבר, על פני עשור, אפשר לדבר על מהפכה תעשייתית חדשה. 

ארה"בכולם מצפים להורדת ריבית, אבל הפד מהסס. אינפלציית הליבה שהוא רואה, אחרי קפיצה מטרידה של המדד בינואר, מתקרבת ליעד אבל עוד לא שם (2.8%, יעד של 2%). שכר העבודה עדיין צומח אבל בקצב פוחת, מה שלכאורה מסיר חשש מהגדלת ביקושים מדרבנת אינפלציה. אבל כשהפד רואה 300 אלף משרות חדשות, שזה הרבה מעבר לצפי – הוא מבין ששוק העבודה בסדר גמור, ואין סיבה לרוץ עם הריבית. לא כך שוק הנדל”ן, שהריבית מקשה עליו מאוד, או החוב שכבר הגיע ל-120% מהתוצר. ב-2023, על הריבית לבדה שילם הממשל 879 מיליארד דולר, ואף הפד עצמו סופג הפסדי הון בעקבות אג”ח שרכש בסביבת ריבית נמוכה יותר. דאגה נוספת מגיעה מכיוון החברות – עם עלייה במספרן של אלו החוזות הפסדים ברבעון הנוכחי, כמו גם במקרי חדלות הפירעון. אבל הנה עוד נתון מבלבל בכיוון ההפוך: התאוששות בתעשייה, שעשויה לגרור שוב העלאות מחירים. בשורה התחתונה, הפד ימשיך להתלבט, וגם אם יתחיל בהורדות – סביר שזה יהיה לאט והדרגתי. שוק המניות לא רגוע כרגע. אין סימנים לקריסה, השוק מתוח מאוד, וטרם הסתמנה מגמה לכאן או לכאן. ייתכנו עוד עליות, אבל גם תיקון כלפי מטה – ולא צריך להיבהל מזה. במד הפחד/תאוות הבצע אנחנו ב-Greed, אם כי לא קיצוני (ירדנו החודש מ-69 ל-61). לכשתרד הריבית, צפוי עוד כסף לזרום לשוק המניות (6 טריליון דולר חונים כעת בקרנות הכספיות; במניות כ-54 טריליון). אמרה ידועה היא ש”השוק יכול להיות שיכור יותר זמן משאתה תהיה פיכח”. נראה שנכון בשלב זה להיזהר. אירופה 

האינפלציה יורדת יפה וכבר הגיעה ל-2.4% (2.9% באינפלציית הליבה). נראה שהכיוון הוא הורדת ריבית בקרוב (עומדת על שיעור גבוה של 4.5%). מדד מנהלי הרכש המשולב, שירותים ותעשייה, חצה בשעה טובה את רף ה-50 (נתון שמעליו אנחנו בהתרחבות), וזה איתות חיובי לשווקים. בספרד, איטליה ואירלנד ניכרת התרחבות יחסית; צרפת וגרמניה עדיין בהתכווצות, אבל פחותה משהייתה. שווקים מתפתחים 

בהודו קצב הצמיחה משתפר ואמור להגיע השנה ל-8%. המערב רואה בה חלופה חיובית לסין, ובהחלט יש כאן פוטנציאל לטווח הארוך, למרות המורכבויות. בינתיים בסין ניכר שיפור משמעותי במדד מנהלי הרכש, עם התרחבות בהזמנות מתוך המדינה ועדיין התכווצות, אך פחותה, מחוץ לה. הנשיא הכריז על שלושה מנועי צמיחה: תאים סולאריים, סוללות ליתיום-יון ורכב חשמלי. את הסקטור האחרון ניתחנו לעומק בוובינר, לרבות הקרב בין טסלה ל-BYD הסינית, כשברחבי העולם יש כבר 14 מיליון מכוניות חשמליות ומתוך זה 8 מיליון בסין. המדינה משקיעה רבות בשלושת התחומים, והם רלוונטיים מאוד לתעשייה הגלובלית. הזכרנו גם את טייוון, שהתאוששה מהר מרעידת אדמה וחזרה לייצור, כשהשוק מגיב בהתאם.  במחקר משווה על השווקים המתפתחים בלטו שלושה לטובה: מלזיה – יצואנית סחורות עם ממשלה חדשה שמתכננת רפורמות ותקציב מאוזן חיובי; פולין – שכבר תקופה עם מדד עולה, פתיחות לאירופה וצמיחה יחסית גבוהה לנפש; ואינדונזיה – שמחזיקה אחוז גבוה ממאגרי הניקל בעולם, החיוניים לתעשיית הרכב החשמלי, ולא מאפשרת ייצוא לא מעובד. מעניין לעקוב גם אחר ארגנטינה, שם הנשיא, טיפוס מוקצן משהו (וידיד גדול של ישראל), מחולל מהפכה מהירה. הוא ירים את המדינה לשמיים או שירסק אותה על קרקע. בינתיים זה נראה לא רע, עם ירידה חדה של הריבית ומעבר של התקציב לאיזון חיובי בעקבות קיצוצים מהירים. ישראל 

חצי שנה מפרוץ “חרבות ברזל”, קשה עדיין לצפות מה יהיו השלכות המלחמה. קיבלנו בשורה טובה מסוכנות פיץ’, שלא הורידה את דירוג האשראי, רק את התחזית. ביצועי הבורסה משתפרים, והמדדים המקומיים מצמצמים פערים ביחס לנאסד”ק ולאחרים. גם באג”ח ישראל נותנת פייט, עם תשואה יפה מאוד בתל בונד-גלובל. הקרנות הכספיות עדיין מגייסות, אם כי פחות, ומתחילים לראות מעבר לאג”ח כי המשקיעים מניחים שהריבית תרד. שיעור האבטלה ירד ל-3.3%, המדד המשולב למצב המשק עלה ב-0.3% – התאוששות טובה ומהירה יחסית, ובנדל”ן נבלמה הירידה במחירים (זה יכול להיות קשור גם למתן הטבות אחרות) ונרשמה עלייה במכירות. עלייה מרשימה חלה גם בהוצאות בכרטיסי אשראי. ככלי לתמרוץ ההשקעה בבורסה, הוגשה הצעת חוק להפחתת מס רווחי הון מ-25% ל-20%. הנתון המטריד נוגע כמובן לגירעון התקציבי, שכבר הגיע ל-5.6% וצפוי לטפס באחוז נוסף עד סוף השנה. ככה זה במלחמה, וגם זה משפיע על שיקולי הריבית – כשכל אי ודאות מזניקה את הדולר, וכשהיחלשות השקל עלולה לתדלק מחדש את האינפלציה. טיפ במקום סיכוםמי שהשקיע סכום קבוע ב-2001 במדד S&P 500, קיבל עד היום תשואה של 7.3%. לעומתו, מי שקנה מדי שנה חלק מסוים בשיטת Dollar Cost, גרף 10.7%. אז קחו את זה מכאן. ונזכיר שכסף ארוך, אנחנו עדיין חושבים שצריך להימצא במניות, לעומת כסף נזיל שאפשר להחזיק במסלולים הכלליים המאוזנים יותר.