בחלק השני על הקלשות אנחנו צוללים לעומק של שתי הקלשות הראשונות: אוידיה (אי ידיעה) ואסמיטה (תחושת אני)

דיברנו על הקושי בתרגום ובפרשנות של שתי הקלשות האלו ובמיוחד של האוידיה, עם התרגום הקשה שלה בורות, והצענו אופציות אחרות לתרגום.

ראינו איך כאב יכול להיות התגלמות של אותה אוידיה, בגלל הטבע החולף שלו לעומת התפיסה שלנו אותו כנצחי פעמים רבות.

הרחבנו גם על הקשיחות של תחושת האני, וכיצד פטנג׳לי רואה את האסמיטה כחיבור המוטעה בין פורושה ופרקריטי.

במהלך הפרק אדם פוצח בשירה ספונטנית של השיר ״תן לי״ (מה שהיה) ומייחס אותו בטעות לעוזי חיטמן, במקום ליגאל בשן שביצע והלחין. את המילים כתב יורם טהרלב. נסלח לאדם הפעם על הטעות :)