האור בקצה עם רוני קובן

איתי אנגל כבר תיעד זירות אסון ומקרי טבח בכל רחבי העולם, אבל בשבעה באוקטובר הוא היה במקום הכי רחוק שאפשר לדמיין מאזורי הסיקור שלו - בטקס פרסי האמי בניו יורק. בשיחה אישית עם רוני קובן הוא חוזר לרגעי הצילום המזעזעים בניר עוז, מציע שנפסיק להאמין לפרשנים ומסביר למה לפעמים כל מה שעם צריך זה דיקטטור של שלום

*הפרק צולם בחודש אוגוסט 2025

 ב-7.10 הבמאי יהונתן אינדורסקי קנה כרטיס טיסה בכיוון אחד, ועלה על מטוס לפריז עם אשתו ההרה. אחרי ימים שבהם התפלל בחלונות סגורים וחשש מהעולם שבחוץ - הוא קיבל הודעת טקסט משונה, שהחזירה אותו ואת משפחתו הביתה, לישראל. בשיחה אישית עם רוני קובן הוא מסביר למה מריבה בחניון בתל אביב גרמה לו לעצור ולחשוב ומדוע לדעתו אנחנו כבר בעיצומה של מלחמת אחים
 
 *הפרק צולם בחודש אפריל 2025

אחרי שנתיים שבהן שילם מחיר אישי וציבורי על החלטות שלקח, כשאשתו באוסטריה עם ילדיהם, וכשמאחוריו כמה אמירות שנויות במחלוקת שהספיקו לעשות כותרות - עידן רייכל מגיע לדבר עם רוני קובן כשהוא חשוף יותר מאי פעם, וכועס הרבה יותר.
*הפרק צולם בחודש יולי 2025

בעיצומה של המלחמה, כשבן זוגה במילואים והיא בהיריון, חן ארצי סרור לקחה על עצמה משימה שאפתנית: להציע מערכת הפעלה חדשה לישראל. אחרי שהפכה אותה לספר (שכתבה עם עמיחי דנינו), העיתונאית והפובליציסטית מבקשת להזכיר לכולנו: מדינת ישראל היא רעיון טוב - דירת שותפים רעועה אך יחידה במינה, שצריך לחיות בה יחד. כדי להצליח לעשות את זה אפשר לנסות וללמוד מסבתא שושנה שלה, שקברה שמונה מתוך אחד עשר ילדיה ובכל זאת נשארה אישה מלאת חמלה

*הפרק צולם בתחילת חודש יוני 2025

כשגדי מוזס היה בשבי, הוא מצא את עצמו מניח קומפרסים על העיניים של השובה שלו. הוא גם צעד קילומטרים בתוך החדרון הקטנטן שבו שוכן, חשב על אהוביו, כמעט ולא בכה, לא חשב על העתיד - כל מה שנדרש כדי לשרוד. והיום, כארבעה חודשים לאחר שיחרורו - שורד השבי בן ה-80 נמצא ברגשות מעורבים. הוא כועס על המנהיגים, ועל שביתו החרב עוד לא שוקם. במקביל, הוא מתרגש עמוקות מהעם שחיכה לו בשובו, ומהדור הבא - שממלא אותו תקווה לגבי עתיד המקום הזה

*הפרק מוקדש לזכרה של אפרת כ"ץ, חקלאית בנשמה ואשת משפחה מאירת פנים

הבמאית רמה בורשטיין-שי מאמינה שפחד ירד אל העולם ב-7.10. אבל יחד עם הפחד, הגיעה, לדבריה, גם הזדמנות חדשה ונדירה לתיקון. בשיחה אישית עם רוני קובן, מזמינה אותנו האישה "שהרצון שלה גדול יותר מהפחדים שלה" - לדיבור קצת אחר: ללמוד להשתוקק בלי לממש, להפסיק לפחד מהמוות, למצוא את נקודת הטוב היחידה באדם שפגע בנו באמת - ואולי גם להצליח ולהביא ניגון חדש, שנעדר ממחוזותינו, ניגון של שלום

בחודשים שאחרי ה-7.10, חברת הכנסת לשעבר רות קלדרון חשה שהכתובה שלנו - העם והמדינה - נקרעה באכזריות. באותם ימים, כל מה שהיא רצתה זה רק "רגע אחד שקט בבקשה" - רגע שבו ננסה להבין מה קרה לנו. היום, מעל לשנה וחצי אחרי אותו הטבח, מי שייסדה את "עלמא" (בית לתרבות עברית בתל אביב), אומרת שהכתיבה המחודשת של ההסכם שנקרע - היא לגמרי בידיים שלנו. בשיחה אישית עם רוני קובן היא מספרת איך החוויות הטראומטיות שעברו הוריה במלחמת העולם השנייה - עוזרות לה להתמודד עם הימים הקשים שעוברים עלינו, ומדוע היא מקבלת כל כך הרבה תקווה מטקסט יהודי אחד, על אלוהים שבכה

חברתו הטובה, רונה רמון ז"ל, לימדה אותו שתמיד יש ניצוץ של תקווה. אחותו נעה, שמתניידת על כיסא גלגלים, מראה לו כל יום עקשנות אמיתית מה היא. אולי בגלל האנשים המיוחדים שהוא מוקף בהם, גם היום, מעל לשנה וחצי מאז טבח ה-7.10, חבר הכנסת חילי טרופר מאמין שננצח - את המלחמה, אבל גם את השבר הגדול שבתוכנו. בשיחה אישית עם רוני קובן הוא מספר על ימי הלחימה הראשונים, ואיך הרגיש כשישב בקבינט בימים שבהם 24 קרובי משפחה שלו נלחמו בחזית 

כבר מעל לשנה שיוסף חדאד נמצא באדרנלין של מלחמה. פעיל ההסברה הערבי-ישראלי, שאיבד את כף רגלו במלחמת לבנון, מזהה את עצמו בפניהם של פצועי ה-7.10. עכשיו הוא מסביר איפה נכשלה ההסברה של מדינת ישראל, ואיך קרה שדווקא ערבים-ישראלים מילאו את מקומה.
 
בשיחה אישית עם רוני קובן הוא מודה שאנטי-ישראלים עצבניים מסבים לו נחת, ומספר על התקיפה שחווה עם משפחתו בשדה התעופה של דובאי - אירוע שהפך לאחד הרגעים החשובים ביותר בחייו.

*אזהרת טריגר: הפרק כולל תיאור של אירוע קשה להאזנה מה-7 באוקטובר.

החיים של ג'קי לוי השתנו מקצה לקצה ב-7.10: קרובי משפחה של אשתו נרצחו בניר עוז, ואחרים נחטפו. איש התקשורת מצא את עצמו בלבו של מאבק משפחות החטופים, כשהוא מקבל כתף קרה מהציבור המסורתי שפעם היה מזוהה איתו ביותר. בשיחה אישית עם רוני קובן הוא מספר על הבית שלו שהפך למטה מאבק, על הקללות שחוטפות אמהות של חטופים ועל הסיבה שהוא לא מתייאש: לוי עוד מאמין בנו, בקבוצת האנשים שהוא מכנה "עם של שוברי קירות"