לכבוד צאת ספרו החדש של סטי, נפגשנו להקלטה חיה בזום של פרק מיוחד בהסכת. שוחחנו על חמלה, על הרדיקליות שבה, על האפשרויות הגלומות בה וכן על האתגרים במימושה. מה בין חמלה לאהבה, וכיצד צומחים ממנה המעשה החברתי והחינוכי? הפרק מלווה במדיטציות בהנחיית סטיבן וסטי.

עם פתיחת העונה הרביעית של ההסכת, שיחה עם יובל אידו טל אודות דימויי החליל והמיכל המופיעים גם בהנחיות מדיטציית הזן של 'אפס המעשה'. כיצד הדימויים הללו משפיעים על תודעתנו, הן באימון והן בחיים? מה אנו מנסים 'להכיל' כשאנו עולים על גדותינו? וכיצד דימוי החליל מאפשר למציאות לעבור דרכנו ובנו, להדהד ולחלוף?

רגע לפני תחילתה של עונה ושנת לימודים חדשה, נפגשנו לפרק מיוחד לרגל שנה למלחמה ולטלטלה המתמשכת שהיא מביאה עמה. בפרק התארח אילן לוטנברג, הלומד ומתרגל שנים רבות את הדרך הבודהיסטית במסורות שונות, ממקימי אתר וכתב העת 'בודהיזם בישראל'. מתוך המציאות המתרחשת ביקשנו לגעת באופנים השונים בהן הדהרמה יכולה להוות משען ומקור תמיכה. שוחחנו  על יאוש ותקווה, על האפשרות לשהות, להתבונן נכוחה בקושי ובארעיות, להתאמן גם ברגעי ההצפה ולגעת גם בחופש ובשמחה. 
הפרק מלווה במדיטציה תומכת בת עשרים דקות.

לסיום עונה מורכבת וכואבת, שהחלה עם פרוץ המלחמה, נפגשנו שוב עם יעקב רז, לשיחת עומק  על מציאות, תודעה וחוויית היסוד האנושית. ברוח התודעה המשוטטת, נענו בין השראה דאואיסטית לבודהיסטית, בין בובר לתאוריות של חקר התודעה, בין ספק לאמון. 
נגענו בשאלות כגון: מה אנחנו מכירים ויודעים, והאם העולם גלוי לתודעתנו כפי שהוא? כיצד נוכל לגעת ברובד הסמוי, הככות, הווה עמוק, זה שלא ניתן לתארו במילים? 
האם בהבנה שתודעה יוצרת ומעצבת את מציאות חיינו נוכל למצוא מזור או תקווה? 
"לפני שלמדתי, ראיתי את ההר כהר ואת המים כמים. כשלמדתי, ראיתי שההר אינו הר, והמים אינם מים. עכשיו, כשהגעתי להבנה האמיתית, אני רואה שההר הוא פשוט הר. אני רואה שהמים הם פשוט מים. 
האם שלוש ההבנות האלה שונות או דומות?" [צ׳ינגיואן מאה 6 לפנה״ס, סין]

בפרק זה של ההסכת נחזור לשירה כדי לדעת, קצת אחרת, את הדוקהה של ימים אלו. 
יחד עם ליאת קפלן נקריא מאוסף שירי משוררים ישראליים העוסקים במשבר, האישי והלאומי, ובאופן בו הם שזורים זה בזה. בין עקדת יצחק למלחמת יום כיפור, בין בריאת העולם לשבעה באוקטובר, נאזין לשירים ולחלק מהמשוררים בקולם, וניגע בסיפורים שמאחורי השירים. מתוך אימון בהקשבה לצליל ולמקצב, למלים ולמשמעות, ניפתח לדרך בה שירה מאפשרת לנו לתת מקום לכאבנו האישי.