דויד ברוזה הוא מגדולי המוזיקאים שלנו. לקראת סוף השיחה אברום הגדיר אותו כקומפוזיציה של ישראליות, ספרדיות, בינלאומיות ויהודיות ואכן, ברוזה שהרקע האישי שלו מגוון (רקע בריטי, ילדות בספרד, חיים בוגרים בארה״ב) הוא שילוב מוזיקלי של לא מעט עולמות מטאונס ואן זאנט ועד המשורר הספרדי בן המאה ה-16 לואיס דה גונגורה.

בשיחה הם נוגעים בין היתר בכתיבה של גונגורה ובחיבור המיוחד שיש בינו ובין יונתן גפן, בן העמק, שנתן גוון ישראלי לשירים הספרדים שדויד הביא לנו ארצה והם התנחלו בלבבות הישראלים כאילו הם שלנו.

וגם: דברים שאמר לו הרב בבית הספר שבו למד ״אם אתה לא מתפלל נצל את הזמן להתבוננות״.

לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

עקיבא נוביק הוא יקיר מערכת הקוגיטו.

בשיחה עם אברום הם צוללים לעומק שירתו של שאול טשרניחובסקי ולדמותו של שאול המלך כפי שמשתקפת ממנה או כפי שעקיבא מגדיר יפה: ״הוא משורר של בית שאול״.

על החיבור לאלתרמן ולשירה העברית, תחושת הפליאה שאחזה בו בשירות בגלי צה״ל ״אחד הדברים הכי קשים לדתי בצבא זה לפגוש חילונים יותר ערכיים ממנו, תפיסתו לגביי הר הבית ״עליתי כמה פעמים התרגשתי פחות ממה שחשבתי״ והאידיאל האינסופי של הציונות ״מה האידיאל? בלי איום מבחוץ, היינו פחות ממוקדים״.

וגם: האהבה והחיבור לירושלים.

מוזמנים לבקר בעמוד של שאול טשרניחובסקי בפרויקט בן יהודה 👈  https://benyehuda.org/read/4581

פרופ׳ אשר קאופמן הוא פרופ׳ להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת נוטר-דאם בארה״ב.

בשיחה עם אברום הם משוחחים על הסרט ‘העלבון׳ של זיאד דווירי היה מועמד לאוסקר לשנת 2017 מתאר תיק משפטי שהתנהל בבית המשפט הלבנוני. הסרט מתאר מתח בין שני גברים פלשתיני מוסלמי ולבנוני נוצרי.

פרופ׳ קאופמן פותח לנו חלון למדינה השכנה. על מלחמת האזרחים בלבנון והמבנה החברתי המפורק, על תדמית הרהב הלבנוני שיש בעיני הישראלים אבל הוא לא תמיד תואם את המציאות, על אריק שרון, ונקודות הדימיון בינינו, הישראלים, לבינם כפי שבאות לידי ביטוי בסרט בפרט ובתרבות הלבנונית בכלל.

לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

עדי סופר תאני היא מנכ״לית פייסבוק ישראל.  

בשיחה עם אברום הם מדברים על כתיבתו של אייזק אסימוב, שאביה ז״ל של עדי הכיר לה. עדי בחרה להתמקד ב׳המקצוע׳, טקסט שבו מתאר אסימוב את הלימודים במאה ה-65 שבהם המכונה תגדיר לכל ילד מה המקצוע שלו. 

הטכנולוגיה היא הזדמנות, והיא מאפשרת לבני-האדם לעשות את מה שרק הם יכולים לעשות. לחשוב מחוץ
לקופסה, לשאול שאלות. 

וגם: פגישות העבודה השבועיות של מארק צוקרברג ותרבות ארגונית שמעודדת שאילת שאלות כי זה מה שלוקח את החברה (וגם את האנושות) קדימה. 

פרופ׳ מנחם לורברבוים הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. 

בשיחה עם אברום הם חוזרים לטקסט המקראי בימי שפוט השופטים וייסוד המלוכה בישראל. פוליטיקה בימי המקרא ״פוליטיקה מתחילה כשאנחנו חושבים איך צריך לארגן את חיינו״, דמותו של שמואל ״דמות יחודית במקרא, יש לו שתי קריירות, שופט ונביא החצר של המלך הראשון״, גדעון והעמדה התיאוקרטית ״דה לגיטימציה של פוליטיקה אנושית לאורך כל הדרך, היחס של משילות הוא רק בין הקב״ה לעם ישראל״. 

וגם: מה זה אומר על הציונות הדתית של ימינו? 

פרופ׳ ניסים מזרחי הוא סוציולוג ואנתרופולוג ישראלי. בעבודתו הוא עוסק בסוציולוגיה של הדעת, הרפואה והתרבות; גבולות חברתיים, זהות, מוסר, צדק חברתי ליברליזם ופוסט-ליברליזם. 

השיחה נסובה סביב המאמר המכונן של ביאליק ׳גילוי וכיסוי בלשון׳ שפורסם ב1915 ועוסק במשמעותן של מילים. 

הפיכה של השפה עצמה למושאהתבוננות. סמלים ותיווך המציאות. הביקורת האנליטית שיוצרת ״הזרה״ הפיכת המוכר לזר והיכולת לחשוב שמה שאנחנוחשבנו שהוא שקוף לעצמו אפשר לפתע להתבונן בו. השמאל הליברלי, האימוץ של עמדות כעמדות מוצא והזרג׳וניזם. 

פרופ׳ ישראל קנוהל הוא מבכירי חוקרי המקרא. הוא ראש הקתדרה למקרא באוניברסיטה העברית. חיבר 11 ספרים. 

בשיחה עם אברום, ערב שמחת תורה ״חג בבלי במקורו״, הם יורדים לעומקה של דמותו משה רבנו כפי שמשתקפת בספר ״דברים״. משה, שגדל בבית פרעה והוא אחד מהפרעונים בשושלת הרעמססית, הוא עברי שנחשף לתרבות הגויים ולמד ממנה. כך אפשר להגביל אותו לדמותו של הרצל שסבו היה גבאי בבית כנסת בסרביה אבל הוא גדל ברקע מתבולל. 

הם נוגעים גם במשפטו של ישו שהגישות השונות בתורה באות בו לידי ביטוי בצורה מובהקת, האבחנה של ניטשה אודות מנהיגים שהולכים נגד הממסד המושחת והשיחה שהייתה לו עם פרופ׳ ליבוביץ׳ המנוח אודות ההיבטים הרמב״מיסטים בתורת הכהונה שלדידו אינה מאמינה בהשגחה פרטית וגאולה. 

אלי דן הוא יהודי חרדי, בוגר ישיבת פוניבז׳. אביו מגאנה, אמו יהודיה מטורקיה (משפחת בכר). סיפור החיים שלו מיוחד, אבל בשיחה עם אברום הם פחות נוגעים בו ומקדישים זמן לתפיסת העולם היחודית של אלי, התורנית מצד אחד ומצד שני רוחשת כבוד רב גם לחוכמת הגויים. 

בין היתר הם משוחחים סביב מסכת תענית, עוברים לתפיסה החרדית שבה לדידו של אלי יש מודעות גדולה למגבלות הכוח והערכה גדולה למוסדות המדינה ולצבא. נוקשות הישיבות האשכנזיות אל מול הרכות הספרדית בפסיקה, הסיפור המפורסם שנקשר בשמו של החזון אי״ש ״איזה נס שיש מדינה ועדיין אפשר לאפות מצות״ ותפיסת עולמו התורנית של הרב עובדיה יוסף המנוח שנטש את תורת הגולה של הבן איש חי וגידל דורות של תלמידי חכמים על פי אמונתו שכוח דהיתרא עדיף.  

אודהליה ברלין היא פסנתרנית וזמרת. כלת פרס שר החינוך לתרבות יהודית (2017).

עבור אברום זאת הגרסה דינקותא והמוסיקה שנוגעת לו בנשמה.

ביחד יצא פרק ששווה מאוד להקשיב לו, וגם ללינקים האלה 👇

אחלה פניו https://youtu.be/nRbkwc9Dazw

שיר של יום חולין https://youtu.be/yjLEBdMicIE

פרופ׳ עומרי בוהם הוא פרופסור לפילוסופיה בניו סקול בניו יורק. מומחה להגות קאנט. 

בשיחה עם אברום הם חוזרים ליכולת הבסיסית של האדם לחשוב בעצמו. הקשר בין בגרותו של האדם לנאורות ׳הנאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בו׳, ההבדל בין לחשוב לבין לדעת ׳בני האדם במקום להשתמש במחשבה שלהם עצמם, משתמשים באוטוריטות של אחרים׳. האומץ להביע עמדה והמחיר (הלא גדול יש לומר) שקאנט שילם על עמדותיו וההבדל בינו לבין שפינוזה ׳קאנט לא היה באופן גלוי שפינוזיסט׳. ההתפתחות של הדפוס והתקשורת והקשר למחשבה החופשית ׳לחשוב בשביל קאנט, זה היכולת שלי לדבר באופן ציבורי׳.