כל הורה מכיר את הרגע בו הילד מוציא אותו מדעתו ועובר כל גבול בהתנהגותו. אנחנו ממהרים לבקר, להוכיח, לצעוק ולכעוס, אך בדרך כלל הביקורת הזו מסתיימת בבכי ובפיצוץ חסר תועלת.

אם אנחנו באמת רוצים לבקר ולהעיר בצורה שתועיל לילד ותשפיע על התנהגותו, חשוב שנשאל את עצמנו באופן ברור:

מהי המטרה האמתית שלי כאן?

האם תיקון המצב או לפרוק את הכאב והכעס האישיים שלי?

ואם באמת חפֵצֵי שיפור אנחנו, יש יסוד שחשוב שנזכור, אותו אנחנו לומדים ממשה רבנו כשבסוף ימיו הוא מוכיח את עם ישראל על כל חטאיו במשך ארבעים שנה.

אף אחד לא התמרד והביקורת התקבלה באהבה גדולה אצל העם שידע להתלונן ללא הפסקה. כל זה מסיבה אחת: משה רבנו גילה לעם ישראל סוד על עצמם ששינה את כל התמונה.

זו גישה נפשית עמוקה שתאפשר לנו לומר את מה שחשוב לנו ולהישאר אוהבים באמת.

על סוד התקשורת הפנימית בינינו בשיעורו השבועי של הרב יואב אקריש לפרשת דברים