מה קורה בטיפול שלי?

ישראל היא מדינה מוכת כתות - וספציפית כתות שנוגעות בהתפתחות עצמית, חקר רוחני, או טיפול. בעוד הגבול בין טיפול לגיטימי או סדנאות התפתחות ובין כתות או קבוצות השפעה בעלות מאפיינים כיתתים הולך ומטשטש, נפגשתי עם שרון דוני, לשוחח על המאפיינים של אותן כתות, המופעים שלהן, ואפשרויות ההחלמה של א.נשים שנקלעים לתוך כתות. דיברנו על אידיאולוגיות בטיפול שיכולות להגיע לאקסטרים בארגונים כיתתיים וגם על הסטיגמות והבושה שסובלים ממנה מי שניצלו מכת הרסנית.

----

שרון דוני, עו"ס קלינית, מטפלת ומדריכה. מנהלת קלינית של המרכז לנפגעי כתות מעל לעשור ומטפלת בקליניקה פרטית. שרון עובדת עםמתבגרים ומבוגרים נפגעי טראומות מכל הסוגים - טראומות התקשרותיות, טראומות מתמשכות של פגיעה ו/או התעללות, ואירועים טראומטיים חד-פעמיים. בעבודתה היא עוסקת בקוי התפר שבין טיפול להתפתחות אישית ורוחנית, בין אוטונמיה להתמסרות, בין חופש בחירה למרחבי פגיעה ועוד.

----

לינקים שימושי למאזיני הפרק:

שיטת הדגלים לזהירות בסדנאות:

https://drive.google.com/file/d/10uXaeeTndrsOyZSAC8LpqV2_UMvMTdEQ/view?usp=drive_link

המרכז לנפגעי כתות:

https://infokatot.com/

----

קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225

הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

בישראל החוק מאפשר הגשת תביעת לשון הרע בגין כל התבטאות שהיא. דחיות על הסף של תביעות לשון הרע הן נדירות ובמחיר של כמה מאות שקלים ניתן להפיק מסמך משפטי שמהלך אימים על התבטאות לא מחמיאה. כך הגענו למצב שאיומים בתביעות והגשת תביעות שמטרתן להשתיק שיח ציבורי או שיח אשר מיידע ומזהיר לגבי מטפלים מסוימים או פרקטיקות טיפוליות מסוימות ומסוכנות הפכו לנפוצים ביותר. ריבוי הגשת תביעות השתקה (תביעות SLAPP באנגלית), הינו תופעה חברתית שחותרת תחת ערכים דמוקרטים וליברלים של שיח ציבורי חשוב. בשיחה עם עורכת הדין מיה כץ אשר מיצגת עיתונאים שכותבים ומתבטאים גם ביחס לעולם הטיפול המיני האלטרנטיבי ואשר הוגשו נגדם תביעות דיבה, נעלה את המאפיינים של התביעות האלה וכיצד ניתן לזהות שמדובר בתביעת השתקה דווקא, נדבר על המשמעות והאפקטים של הגשת תביעות וניהול הליכים משפטיים בכדי להשתיק ביקורת, במיוחד סביב גישות טיפוליות אלטרנטיביות שבסיס הפרקטיקה שלהן מתנגש עם הדין הפלילי (או, חוק העונשין) כמו שימוש בחומרים פסיכדליים או מגע בעל אופי מיני בין מי שמציג עצמו כמטפל לבין א.נשים המגיעים אליו.

בפרק אני מדברת על התביעה שהוגשה נגדי בידי שני מטפלים שהקימו אגודה שפרסמה קוד אתי לטיפול מיני במגע מיני. על הקוד הזה אני פרסמתי ביקורת בפרופיל הפייסבוק שלי לפני כשנתיים, ועל כך נתבעתי. על סיפור התביעה ניתן לקרוא בפרופיל הפייסבוק שלי.

עו״ד מיה כץ, ראשת המחלקה הפלילית במשרד ׳ליבליך מוזר גליק, עו״ד׳. עוסקת בשנים האחרונות, בין היתר, בייצוג גופי תקשורת בהליכים משפטיים בתחום הדיבה בפרט ודיני התקשורת בכלל. בוגרת מסלול עתודה של הפרקליטות הצבאית, ובעלת תואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת תל אביב.

קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225

הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

איך זה נראה שכמטפלים פוגשים טראומה? מי בכלל מביא את הטראומה לקליניקה, המטפל או המטופל? מהן התפיסות המוטעות הנפוצות בציבור לגבי טראומה, ומה המחקר אומר על ההתערבויות היעילות בנושא?

טראומה היא מושג טעון ומורכב בתוך השיח הציבורי, בשפה היומיומית והשפה המקצועית. נהוג לחשוב על טראומה כעל זירה מגודרת לטיפול בתוך בקליניקה: טראומה מהעבר שצצה ודורשת טיפול, פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת כאבחנות פסיכיאטריות, או כמומחיות טיפולית ספציפית. ד״ר יערה ניצן שבה לפודקאסט כדי להציע נקודת מבט נוספת - טראומה כאירוע הרבה יותר נפוץ שקשור במערכת החברתית שלנו - במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר שהפך את הטראומה לנפוצה בכל בית בישראל. השיח בפרק אינו יפרט אילו טיפולים מתאימים לטיפול בטראומה אלא יתיחס באופן רחב יותר על שדה הטיפול כשהוא פוגש טראומה, תוך התמקדות לעמדת גישות טיפול דיאלוגיות לטיפול בטראומה.

ד״ר יערה ניצן, פסיכולוגית, חוקרת ומורה לגישות מן הגל השלישי בCBT. מייסדת וראש בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת נוכחות וחוויה בקבוצת ״עמל ומעבר״.

יזמת חברתית בתחום המוגבלויות וצרכים מיוחדים.

עבודת הדוקטורט שלה התמקדה במנגנוני הפעולה של מיינדפולנס בהקשרי לחץ, דיכאון וטראומה.

----

קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

יהודים, ערבים, פלסטינים, חרדים, דתיים לאומיים - האוכלוסיה בישראל חיה בתוך חבית נפץ, שמדי כמה שנים מתפוצצת, כפי שראינו ביתר שאת ב-7 באוקטובר. וכשזה קורה, כשהאיזור כולו נסחף למערבולת פוסט טראומטית קולקטיבית - מה זה עושה לטיפול? מה קורה כשזהויות שונות של מטפלים ומטופלים, שהמפגש בינהם טעון מנשוא, מתיישבים בקליניקה? האם כדאי או לא כדאי להכניס שיח פוליטי לתוך הטיפול, ואיך לעשות זאת? האם שיח כזה יכול להזיק או לקדם את הטיפול? האם למטפלים כדאי ״לצאת מהארון הפוליטי״?

ד"ר תולי פלינט, מומחה בטיפול בטראומה ובטיפול ומניעה של PTSD. עו"ס קליני ומטפל זוגי ומשפחתי, EMDR Trainer, מטפל בשיטות ממוקדות שונות כגון Somatic Experiencing, טיפול נרטיבי, טיפול ממוקד טראומה ועוד. מטפל ומלמד את הטיפול במטופלים הסובלים מהתמכרויות והתנהגויות מסוכנות. חוקר וכותב על תחום הרוחניות בהחלמה מPTSD בשילוב של אמצעים טיפוליים נוספים. מלמד מרצה ומדריך מטפלים ואת הקהל הרחב במקומות שונים בארץ ובעולם. בנוסף הוא עובד עובד בקליניקה פרטית וכן בטבע ובטבע העירוני ועם גופים נוספים. פעיל בתחום העבודה הדו-לאומית ישראלית-פלסטינית הן במרחב הטיפולי והן במרחב הבין-אישי מתוך ניסיון למצוא דרך נוספת לא-אלימה לפתרון הקונפליקט.

----

קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

טריילר לעונה השניה של הפודקאסט שתעסוק במאחורי הקלעים של עולם הטיפול.

מתרגשת פה!

קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225

הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

בפרק סיכום העונה, אני משוחחת עם אורי שרמן קנוהל על פגיעות בטיפול, אשר מתאפשרות דרך ״שערי פגיעה״ ספציפיים למרחב הטיפולי, בין היתר - נושאים של הפרת סודיות, המסתורין של היחסים הטיפוליים, הפירוש שניתן בקליניקה או ה״בועתיות״ של החוויה הטיפולית.

נדבר על פרויד ופרנצי, שערי פגיעה בהכשרה, צמיחה פוסט טראומטית, צרכים של מטפלים, ונסיים, תאמינו או לא, באופטימיות.

---

‎אורי שרמן קנוהל הוא עו"ס, לשעבר מנהל קו הסיוע לגברים ונערים דתיים וחרדיים במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ת״א, וכיום - מנהל את מרכז אורשינא - מרחב חברתי-טיפולי לנערים נפגעי טראומה מינית בעמותת עלם, עמותה לנוער במצבי סיכון. המרכז נפתח ממש בימים אלו, לנערים המתגוררים באזור ירושלים, מוזמנים לעקוב בדף הפייסבוק של אורשינא. https://www.facebook.com/orshina.center

--- ועוד חדשות ---

ביום רביעי, השישי ליולי בשעה 20:30 בערב, נקיים אני ואורי לייב בקבוצת הפייסבוק של ״מה קורה בטיפול שלי״ שבו נדבר על הנושאים שדיברנו עליהם העונה. אז אם יש שאלה שאתן רוצות לשאול, זה הזמן. אם אין לכםן פייסבוק ואתם בכל זאת רוצים להשתתף, יכולים לשלוח לי מייל ל shanyk בג׳ימייל.קום ולשאול את השאלה. אחרי שהלייב יתפרסם אני גם אוכל לשלוח לכם לינק לצפיה.

לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״

https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

וגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט .

https://www.patreon.com/shanykedar

מרדכי ברונשטיין היה איש שיווק ומפיק פסטיבלים, חבר פעיל בקהילה אלטרנטיבית של א.נשים שהולכים בדרך הרוחנית. הוא פגש את ארז ארג׳ונה לפני יותר מעשור, כאשר היה שותפו העיסקי להפקת אירוע. שנים לאחר מכן, שמע מרדכי עדות על פגיעה מינית של ארג׳ונה בידידה, והחל במסע אישי מפרך לחשיפת הפגיעות בתוך הקהילה שהיה חבר בה בזמנו. המסע הזה הוביל אותו לחוות על בשרו מהם המחירים האישיים והחברתיים שמשלמים מי ש״מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ״. זהו פרק נלווה לפרק עם יונינה פלנברג אשר מביא עדות על ההשפעה הקשה ההרסנית של סיפורי פגיעה מינית לא רק על ההנפגעים ונפגעות עצמן, אלא על כל מי שנמצא בקהילה, ומיוחד מי שמנסה לעצור את הפוגע.

---

לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar

פגיעה מינית מתרחשת בכל הקהילות - הטיפוליות והלא טיפוליות. בשיחה עם יונינה פלנברג אשר מרכזת את התחום של הפגיעה בקהילות הדתיות, החרדתיות והרוחניות במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בת״א, אנחנו משוחחות על דינמיקות קהילתיות של פגיעה: מדוע נמשכים הסיפורים הללו כל כך הרבה זמן? מהן התגובות הפנים קהילתיות לשמועות ולסיפורים? מה קורה לקהילה כאשר נחשף סיפור כזה? יונינה משתפת את התיאוריה החשובה שלה על ״שערי הפגיעה״, על איך אידיולוגיות קהילתיות הופכות לשער דרכו תכנס הפגיעה.

יונינה ליוותה מקרוב את המקרה של חשיפת הפגיעה של ארז ארג׳ונה, והיא מבחינתי כוכב הצפון של מי שמכירה ומבינה דינמיקות קהילתיות של פגיעה. בפרק אנחנו נשלב קטע שמע של עדות קצרה (שירדה בעריכה מפרק אחר, של ד״ר גליה תנאי שמפורסמת כמובן ברשותה), ונשוחח עליה. לכן אני ממליצה להקשיב בזהירות, בעדינות ובקשב לעצמכן וכמובן להפסיק להאזין אם עולה טריגר.

יונינה פלנברג היא פעילה חברתית שבמקור מגיעה מעולם התיאטרון, ומעל 15 שנה היא רכזת המגזר הדתי במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א.

ין הליכה בדרך הרוחנית ובין טיפול יש קווים משיקים רבים. לאורך ההיסטוריה, אנשי דת' כהנים ומורים רוחניים הרוו את הצורך לאוזן קשבת וגם להנחיות והוראה לגבי סוגיות מטרידות בחיי האדם, או תגובה ומענה אישי וקהילתי במצבי משבר. עם השילוב ההולך וגובר של תרגולים, סדנאות, פילוסופיות ופרקטיקות רוחניות לתוך ארוך החיים המערבי ובפרט לתוך הקליניקה - אנו נדרשים ונדרשות לדון לצד היתרונות וההתפתחות גם בצד המוצל של האנשים ששמים עצמם למובילי דרך רוחניים. בשיחה עם מתי ליבליך נדון באותם חלקים פוגעניים, מבלבלים ומתעתעים בתוך ההליכה בדרך הרוחנית - על גורואים שפגעו ועל מעקפים רוחניים - שימוש בשפה ופרקטיקות רוחניות על מנת להמנע ממגע עם כאב אישי ועם קשיים ובעיות חברתיות.

מתי ליבליך היא מתרגלת ולומדת את תחומי המיינדפולנס מעל 30 שנה. היא שותפה-מייסדת של העמותה המרכז לחינוך קשוב ואכפתי ומנהלת ההכשרות המקצועיות בה, ושל התכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס בפיקוח היחידה ללימודי המשך ביה"ס לעבודה סוצאילית בר אילן, בנוסף היא ערכה וחלק מכותבי הספרים "מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו" "ושבילי המיינדפולנס " וכותבת "האדם שבקצה האגו".

לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli

וגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar

לאורך שנות המסורת הטיפולית, המטפל, בצורה הרצויה והאידיאלית, היה כמו ״טאבולה ראסה״ - דף חלק שמשקף ומהדהד את המטופל.ת שמולו. הגלים הפמיניסטיים קראו תיגר על תפיסות חברתיות רבות, ובין היתר על השאיפה הזו לסטריליזציה אידיאולוגית בחדר הטיפולים. הוגות כמו ג׳ודית לואיס הרמן ביקשו להסיר את הניטרליות הכפויה הזו למען האפשרות של יצירת קשר מיטיב ומרפא בקליניקה, בפרט בטיפול בפוסט טראומה מורכבת מושג אשר הרמן עצמה הגתה ובכך יצרה מהפכה בעולם הטיפול, ושפה חדשה שמנסה לנטרל את יחסי הכוחות ולהעצים את המטופלים, ובעיקר את המטופלות.

לאה חביף היא עובדת סוציאלית קלינית, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים ואקטיביסטית פמיניסטית מזרחית. היא מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול בטראומה, בהתמחות בטראומה מינית, ומרצה לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון. נושא הדוקטורט שלה הוא טראומה כתוצאה מגזענות בקרב נשים מזרחיות.

לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - ניתן גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar