עילם הגיע מאזור ירוק והררי של קיבוץ ניר עציון

הישר למרבדי הכלניות של הנגב המערבי.

הגיע, והתחיל לרוץ בשדות הנגב. גמע מרחקים כדי להתקרב.

בשבעה באוקטובר עילם, חבר כיתת הכוננות של בארי, השאיר את אשתו וילדיו בממ"ד ויצא להגן על הבית הקיבוצי.

בפרק אנחנו מדברים על קבלת ההחלטות תחת אש, על הקריעה והקריאה הפנימית, על החלטות בלתי אפשריות בין תחושת האחריות לקהילה, מול הרצון להגן ולחבק את האישה והילדים, על תחושת התסכול הקשה של לחימה ללא נשק וכמעט ללא עזרה צבאית (בתחילת הלחימה).

דיברנו על מיזמים ופרויקטים קהילתיים ככלי ריפוי,

נזכרנו בעבר, הרגשנו את הרגע וחלמנו יחד את העתיד.

מזמינה אתכם לפרק רב עוצמה ורגש.

הוקלט באולפן ג׳וסיטוק

הקלטה ועריכה: ריי שגב

ליווי ויעוץ: שירלי אבנון קרייזל