אדרבא

בין תחביב שסחף המונים למדע – איך הפך איסוף החרקים לשיגעון הגדול של אנגליה הויקטוריאנית?  
ד"ר ליאור ג'ואן גרין היא היסטוריונית של המדע, בוגרת דוקטורט מאוניברסיטת קיימברידג' ועמיתת פוסט-דוקטורט בתכנית עמיתי דן דוד באוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בהיסטוריה של הידע והאנטומולוגיה בתקופה הוויקטוריאנית, בממדים מגדריים ורגשיים של עבודת שדה, ותרבות האיסוף במאה ה-19. היא משוחחת עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על ההתלהבות הציבורית וההמונית מחרקים בתקופה הוויקטוריאנית, מעורבות המעמדות השונים בליקוט וקיטלוג,  והדרת נשים ממוסדות מדע רשמיים.

מחלקת החרקים היא המצליחה והמגוונת ביותר בעולם החי, והיא מהווה כ-85% מכלל מיני בעלי החיים. עד כה הוגדרו כמיליון מינים שונים, אך ההערכות לגבי מספרם הכולל נעות עד ל-30 מיליון מינים. בעז יובל הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לאנטומולוגיה ובמכון למדעי הסביבה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מומחה לאקולוגיה התנהגותית של חרקים, האינטראקציות בינם לבין חיידקים ופיתוח שיטות הדברה אקולוגיות. הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על המבנה הביולוגי הייחודי של החרקים, גורמי הצלחתם האבולוציונית העצומה ומנגנוני התקשורת והרבייה שלהם.

פרפרים הם אומנם נוצצים, צבעוניים וזוכים לכל תשומת הלב הציבורית, אבל מאחורי הקלעים העשים הם הרוב המוחלט של סדרת הפרפראים והמנוע האקולוגי האמיתי. עוז ריטנר הוא מנהל אוספי הרכיכות, העשים והפרפרים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב וצלם האוספים של המוזיאון. הוא חוקר משפחות חיפושיות, בעל עניין במאובנים וארכאולוגיה ומפתח "אתר הטבע הישראלי". הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על פרפרים ועשים, חשיבותם הקריטית של העשים כמאביקים מובילים במערכת האקולוגית ומנפץ מיתוסים נפוצים על תוחלת החיים שלהם.

רעידת אדמה חזקה בישראל היא לא שאלה של "אם" אלא שאלה של "מתי". מה חייבים לעשות כבר עכשיו כדי לצמצם את ממדי האסון?
ד"ר אריאל היימן הוא גיאולוג וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). בעברו כיהן כמנכ"ל הקרן הלאומית למדע (ISF) וכחוקר במכון הגיאולוגי לישראל. הוא מתמחה בגיאולוגיה מבנית, הערכת סיכונים סייסמיים, ומדיניות לאומית למוכנות, תכנון ועמידות של תשתיות והציבור אל מול אסונות טבע. הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על מוכנות המדינה לרעידות אדמה, חיזוקי מבנים, טכנולוגיות ומוכנות האזרחים לתרחיש של רעידת אדמה עוצמתית. 

מעבר לתמונות הדיפלומטיות: עד כמה משלחות החילוץ אפקטיביות? 
פרופ' קובי פלג הוא חוקר ומרצה בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, ומומחה בינלאומי בניהול מצבי טראומה, רפואת חירום וסיוע הומניטרי באסונות טבע. הוא כיהן כראש המכון הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, וכמפקד בית חולים השדה של צה"ל. בעל ניסיון מעשי עשיר בתכנון, הקמה ותפעול של משלחות סיוע ובתי חולים שדה באזורי אסון ברחבי העולם. הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על שיגור משלחות חילוץ בינלאומיות, הפער ב"חלון הזהב" של השעות הראשונות, מנגנוני התיאום הבינלאומיים, והמגבלות הריאליות של בתי חולים שדה ברגע האסון.

מחיישנים בקידוחים עמוקים ועד סיבים אופטיים: איך מדענים מודדים ומנטרים רעידות אדמה בזמן אמת?

ד"ר איתי קורזון הוא גיאופיסיקאי ומנהל אגף סייסמולוגיה במכון הגיאולוגי לישראל. הוא מוביל את תפעול הרשת הסייסמית הלאומית ואת פיתוח מערכת "תרועה". הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על המנגנון הפיסיקלי של רעידות אדמה, הכלים והחיישנים המשמשים למדידה וניטור בזמן אמת, ההבדל בין חיזוי מראש להתרעה מוקדמת, ושילוב טכנולוגיות כמו סיבים אופטיים ובינה מלאכותית.

לעדכונים ופעילויות נוספות של המכון הגאולוגי: https://www.facebook.com/geologyisrael/?locale=he_IL 

מנפצים את מיתוס ה-"אחת ל-100 שנה": מה מגלה התיעוד ההיסטורי על רעידת האדמה הבאה?

פרופ' מוטי זוהר הוא מרצה בכיר במחלקה לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, החוקר רעידות אדמה וסיכונים טבעיים, היסטוריה סביבתית ויחסי גומלין בין חברות אנושיות לאירועי קיצון בעבר. הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על שחזור רעידות אדמה היסטוריות, ניפוץ מיתוס המחזוריות הקבועה והלקחים מדפוסי הפגיעה בעבר. הפרויקט הדיגיטלי לתיעוד רעידות אדמה היסטוריות נמצא כעת בפיתוח, וניתן לעקוב אחר התקדמותו בקישורhttps://zenodo.org/records/22045325

ד"ר עינב קטן-שמיד היא פילוסופית, חוקרת מחול וראש בית הספר למחול בסמינר הקיבוצים. מחקריה משלבים בין פילוסופיה של תודעה מגולמת, מדעי הקוגניציה, טכנולוגיה ומחול. היא משוחחת עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על התפיסה של הריקוד ככלי לחשיבה ולמידה שבו הגוף הוא זה שמבין ומפרש את המציאות, על האופן שבו המחול עוזר לנו להשתחרר מהרגלים ומוסכמות חברתיות שנקבעו בגוף, ועל הדרכים שבהן הרקדן משתמש באינטליגנציה גופנית כדי לקבל החלטות מהירות ולפעול במרחב.

אלינא פיצ'רסקי היא רקדנית, כוריאוגרפית, חלוצת המחול המזרחי האמנותי בארץ וראש מסלול הכשרת המדריכות בתחום במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. היא משמשת כמנהלת אמנותית לפרויקטים של ריקוד מזרחי במרכז סוזן דלל ומייצגת את ישראל בכנסים בינלאומיים. היא משוחחת עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על התפתחות הריקוד המזרחי בארץ מהשוליים אל המרכז האמנותי, על שורשיו ההיסטוריים והפולחניים ככלי לריפוי ולתמיכה בלידה, ועל האופן שבו הפנטזיה והמבט האוריינטליסטי של המערב המציאו מחדש את דימוי הרקדנית והלבוש.

פרופ' דוד עֵילם הוא זואולוג ואתולוג ישראלי, פרופסור בבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב, ומומחה לניתוח התנהגות של בעלי חיים ובני אדם. הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על הגדרת הריקוד ומאפייניו בעולם החי, על התפקידים ההישרדותיים והתקשורתיים של התנועה והמקצב בטבע, ועל ההבדלים שבין הריקוד הפרקטי של בעלי החיים לבין הריקוד האנושי התרבותי.