בשיחה עם שרית אלפיה-דימנט, מפקדת בית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל, פסיכולוגית ארגונית ומנחת קבוצות, דיברנו על גישת הניהול הקארמי, ועל המשמעות העמוקה שהיא מביאה לדמות המנהיג, לתרבות הארגונית, למערכות היחסים, ולחמלה בארגון וכלפי עצמנו. לפי הניהול הקארמי, כל מעשה שעשית בעבר מותיר את חותמו, ותוצאות חיוביות בהווה אינן אלא הבשלה של זרעים של כוונות טובות מהעבר - ומכאן שבכל פעולה בהווה אנחנו יכולים לתקן ולהשפיע לחיוב על העתיד.

בשיחה עם פרופ׳ רונית קרק, ראשת המגמה חברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ויועצת ארגונית, דיברנו על תופעת המנהיגות המתחזה, ועל איך לצד התוצאות החיוביות שהיא יכולה להביא ברמת הארגון - אנשים שחשים מתחזים משקיעים יותר ולוקחים פחות סיכונים - מאידך היא מביאה לחוויה של מותשות וחוסר שגשוג. בעוד שמפתה להסתכל על התופעה כסוגיה פסיכולוגית, יותר מכל זו דווקא סוגיה סביבתית וחברתית בה דווקא לארגון ולמנהלים יש את הכח והכלים לצמצום התופעה דרך התרבות, השיח, והעצמת מנהלים.

בשיחה עם רויטל אנושי, פסיכולוגית ארגונית-תעסוקתית מומחית ומדריכה מוסמכת, לשעבר ראש תחום מרכזי הערכה לדרג סגן אלוף, אלוף משנה, ונספחי צה"ל בחו"ל, דיברנו על הדרכים בהן הערכות נכונה למרכז הערכה מעודדת מנהלים להרגיש בטוחים ומוכנים יותר לאתגר, מאפשרת תגובה מהירה יותר -- ולבסוף גם מובילה לביצועים טובים יותר.

בשיחה עם עינת טאובר בורוכוב, פסיכולוגית ארגונית מומחית, יועצת ארגונית ומאמנת, דיברנו על האומץ להעז ולעמוד מול הפחד, ואיך מנהלים ומנהלות יכולים לחזק את המוכנות לעשות צעד לעבר משהו שהתוצאות שלו יכולות אולי להביא אותי למקום שאליו אני שואף - אבל גם כוללות סיכון לחוות חוסר הצלחה או להפגע.

בשיחה עם אירה לפרדין, פסיכולוגית ארגונית המובילה את תחום ניהול ופיתוח אנשים בצה"ל במסגרת תכנית "בוחרים דרך", דיברנו על השינוי בחוקי המשחק בין ארגונים לעובדים, כאשר התחרות על כח אדם איכותי יוצרת מצב בו ארגונים הופכים למוצרי מדף המתחרים על תשומת לב העובדים. כיום ארגונים רבים מאפשרים לעובדים להתפתח ולהתקדם לא רק בסולם ההיררכי והמקצועי, אלא גם לרוחב, לתחומים אשר נתפסים ע"י הפרט מעניינים או מפתחים. במקום סולם - קיר טיפוס.

בשיחה עם יעל אורן, מומחית לקהילות המלווה ארגונים בפיתוח קהילות ככלי שיווקי ופנים ארגוני, דיברנו על חשיבותן של קהילות פנים-ארגוניות, המוקמות ע"י ארגונים במטרה לעודד מערכות יחסים ושיתוף ידע. בשנים האחרונות, ארגונים רבים רתמו את כוחן של הרשתות החברתיות בבניית קהילות לטובת הטמעת נושאים חברתיים וערכיים כגון שותפות, התנדבות, מקצועיות וחברות בקרב עובדיהם, לצד קידום מטרות עסקיות והפקת רווחים כלכליים ואחרים -- התפתחות מקצועית, שביעות רצון גדולה יותר, וחיזוק התקשורת הפנים-ארגונית.

בשיחה עם ד״ר מוטי קלנג, פסיכולוג ארגוני מומחה ברשתות אנושיות, דיברנו על גיבוש חברתי - רמת קשרי החברות בין חברי הצוות - וכיצד צוותים שיש בהם יותר קשרי חברות יהיו בעלי ביצועים טובים יותר, בעלי תחושת מחויבות ושביעות רצון גבוה יותר, יעדרו פחות והנשר יהיה קטן יותר. המשמעות? מנהלים צריכים להפנות יותר תשומת לב ולהיות אקטיביים בבניה וחיזוק של היחסים הבין-אישיים בצוותים.

לא כל המשברים אותו דבר. בזמן משבר, פערים שקיימים בשגרה מתעצמים, כאשר עוצמת המשבר מושפעת ממספר גורמים, כגון חומרת האירוע, מידת ההפתעה, ההקשר והעיתוי, והחוסן האישי והארגוני טרום האירוע.

בשיחה קצרה וממוקדת במיוחד עם נטליה בורודץ, יועצת ארגונית, דיברנו על פרקטיקות שיסייעו למנהלים.ות לשמור על רציפות תפקודית ולגלות מנהיגות עתות משבר.

בשיחה עם שרון דניאל,יועצת ארגונית, מנחת קבוצות, מדריכת יועצים ארגוניים ומנטורית לייעוץ אישי, דיברנו על תהליך החניכה המודרני, וכיצד הוא מקנה לנחנך ערכים ונורמות ניהוליים, מסייע בפיתוח חשיבה ניהולית, משפר ביצועים ומעצים את תחושת המסוגלות. בנוסף, בראיית הארגון, החניכה היא כלי להעברת ושימור ידע, לחיזוק התרבות והזדהות העובדים, לתמיכה בכישרון ולטיפוח מנהיגות.

בשיחה עם עמרי גפן, שותף מייסד בקבוצת "גומא-גבים" ואחד היועצים המובילים בישראל בתחומי שיתופיות, אמון, משא ומתן וגישור, דיברנו על יצירת שיתופי פעולה אפקטיביים היושבים על הבנה משותפת של הערך, האינטרסים והמבנה, ואיך מנהלים יכול לפתח ״אינטליגנציה שיתופית".