דקות או פחות ‎30

רועי אליהו הוא מילדי הפלא האלה שבגיל 9 כבר התחילו לתכנת, ובגיל 11 כבר בנו שירותים באינטרנט שיעשו לו כסף, בגיל 12 הוא כבר הסתבך עם החוק כשהוא הקים אתר פיראטי להורדת סרטים, אבל מהר מאוד ארגון זירה הוריד אותו מהאוויר ורועי חזר להיות ילד טוב. אחרי שירות ביחידת מצו״ב, אחת מיחידות הסייבר החשבות בצה״ל הוא החליט להקים חברה משלו, עבר לעמק הסיליקון, שם התנחל בסלון של מישהו על מזרון והתחיל לעבוד על סולט סקיוריטי, חברת סייבר שמגינה על איי פי איי, הממשק שמאפשר לחברות אינטרנט לחשוף ולשתף מידע עם צדדים שלישיים. היום סולט היא חד קרן עם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים וכמה מהמשקיעים הבולטים בעמק הסיליקון. אז דיברנו עם רועי על הימים הראשונים כשאיש לא האמין בהם, על הדרך שהוא עשה למעמד של חברה ששווה כמעט מיליארד וחצי דולר, ואיך הגיוס האחרון כמעט נפל הכל בגלל הדלפה לעיתונאי.

ד״ר מושיאל ביטון הוא אחד שלא מוכן לקבל תשובה שלילית. אחרת קשה להסביר איך הוא הצליח לגרום לשני המנחים של הדוקטורט שלו בהנדסת חומרים, לנטוש קריירה נוחה בקינג׳ס קולג׳ הלונדוני כדי להקים סטרטאפ עם הסטודנט שלהם, שהגיע מהמדבר לבירת בריטניה. 4 שנים מאוחר יותר, הסטודנט שהגיע מבאר שבע הוא המנכ״ל של אדיוניקס, חברה שגייסה יותר מ-40 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים ופיננסיים כדי לשנות את הארכיטקטורה של סוללות, ככה שהן יהיו יותר יעילות, עם טווח ארוך יותר בעשרות אחוזים וזמן טעינה קצר משמעותית.

 אז איך משכנעים חבר דירקטוריון מטסלה ודיימלר להצטרף לסטרטאפ שלך? למה מדינת ישראל חייבת לפתח תשתיות ולעודד הקמת מפעלי סוללות גם בישראל? וגם כמה דברים שלא ידעתם על אלון מאסק, הכל בפרק עם המון אנרגיה.

האמת היה מפתה לקרוא לפרק שלנו ״מדבר על האקס״. בגלל האקס של תום פחיס, מי שהקים איתו את פלייבאז לפני כתשע שנים שאול אולמרט, וגם בגלל השם החדש שהם נתנו לחברה אחרי הפיווט, השינוי הגדול שהם עשו ל-אקס.קו. פלייבאז קמה כדי לאפשר לעורכי אתרי תוכן, או פבלישרים כלים חביבים להגברת האינטראקציות עם המשתמשים שלהם, חידונים, שאלונים ומשחקים קטנים שיגבירו את השימוש באתר. אחרי שהגיעו לתפוצה ענקית ואפילו משכו לאתר שלהם עשרות מיליוני משתמשים בחודש הם הבינו שהמודל העסקי לא חזק מספיק והם חייבים לעשות שינוי דרמטי וכואב כדי שהחברה תשרוד ובסופו של דבר תשגשג. פחיס מדבר איתנו על המעבר לתפקיד המנכ״ל, פיטורי חמישים אחוז מהעובדים והתהליך שהם עברו עד שהם הגיעו למצב שהם מכניסים עשרות מיליוני דולרים בשנה ואפילו קנו שתי חברות כדי להאיץ את הצמיחה, וכל זה בלי שהם גייסו כבר שנים כסף חדש ממשקיעים חיצוניים. 

גילי רענן הוא אחד המשקיעים הבולטים בסייבר הישראלי.הוא שירת ב-8200, זכה בפרס ביטחון ישראל הקים שתי חברות ומכר אותן, בין לבין הוא המציא את ה״קאפצ׳ה״, אותו מנגנון שמבקש מאיתנו להקליד כמה אותיות מעוותות כדי שהתוכנה או השירות אליו אנחנו נרשמים יוודא שמי שנרשם אליו הוא אדם אמיתי ולא בוט. אחרי שהיה חלק מהמשרד הישראלי של קרן ההון סיכון סקויה והשקיע בחברות מצליחות כמו מוביט ואדאלום הוא הקים את סייברסטארטס, קרן ייעודית להשקעה בחברות סייבר בלבד בשלב הכי מוקדם שיש, לפעמים בלי רעיון בכלל. על מה דיברנו? על איך הוא בוחר יזמים מוכשרים כשאין להם רעיון, למה הוא בחר למכור מניות ב״וויז״ אולי הסטרטאפ הכי מצליח שלו ולמה להיות עצלן יכול לעזור בחיים. 

כשרונית אטד התחילה את הקריירה שלה בהייטק בשלהי שנות התשעים, היו מעט מאוד מנהלות בכירות בחברות ההייטק. רונית למדה הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, השתלבה באמדוקס ויצאה לרילוקיישן מטעמה בדאלאס טקסס בתפקידי ניהול בכירים מול הלקוח מספר אחד של אמדוקס, AT&T. אחרי שהייתה מעורבת ברכישה הגדולה של קומברס וניהלה את אלעד טכנולוגיות היא מונתה רגע לפני הקורונה להיות המנכ״לית של מיקרוסופט ישראל. אז על מה דיברנו? איך מנהלים מאות עובדים בעידן העבודה ההיברידית? למה מיקרוסופט בונה בהרי ירושלים דאטה סנטר ואיזה עצות היא נותנת לנשים שרוצות לתכנן קריירה בהייטק ובכלל?

זה משפט שלא ברור אם המציא אותו המשקיע האגדי מארק אנדריסן, או מייסד ביטס ג׳ימי לובין, “Hardware is hard. It's called hardware for a reason.” אבל מבחינת האורח שלנו היום, זו המציאות היומיומית. בשנת 2015 ערן שיר רצה לאסוף מידע בזמן אמת על כל מה שקורה בכבישים, כדי לאפשר תחבורה בטוחה ויעילה יותר. הוא הקים את נקסאר אבל שנתיים אחרי, הבין שאפליקציה שרצה על טלפונים ניידים זה לא פתרון מספק והחברה שלו הפכה לחברת חומרה, והיום מאות אלפי נהגים משתמשים במצלמת הרכב שנקסאר מייצרת ואוספים מידע על מיליארדי ק״מ של דרך בכל שנה. עם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ממשתמשי קצה ומגופים כמו עיריות, מדינות ורשויות תחבורה שרוכשות את הדאטה שנאסף על ידי הנהגים, נקסאר מכוונת הכי גבוה שאפשר, אבל בדרך צריכה להתמודד עם אתגרים כמו המשבר בשרשראות אספקה, החיים בעולם ה consumer electronics ואיך אומרים לא למשקיעי ספאק שהתדפקו על דלתם עד ממש לא מזמן.

כשחברות הרכב הגדולות מאמנות מכוניות אוטונומיים, כשפייסבוק בונה את המטאוורס ואפילו כשחברת אלקטרוניקה מפתחת שואב אבק רובוטי, היא חייבת לאמן את מערכות הבינה המלאכותית שלהן בעולם האמיתי, כלומר נהיגה של מיליוני ק״מ, או אימון של הרובוט במשך אלפי שעות. את זה בדיוק דאטהג׳ן, החברה שהקים אופיר צוק רוצה לחסוך. לפני שלוש וחצי שנים הוא הקים את החברה מגראז׳ בצפון הארץ ובלי לגייס כסף, התחיל למכור את המערכת שלו שבוראת מציאות סינטטית ללקוחות בכל העולם. בשלב מסוים הם הבינו שהם עלו פה על משהו, גייבו סיבוב סיד ואחריו עוד שלושה סבבי המשך והיום מוכרים במיליוני דולרים כל שנה. כמה זה מסובך? למה הוא מתחרה על עובדים עם חברות כמו פיקסאר? ואיך הצליח למכור לשלוש מתוך חמשת חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם? הכל בפרק מרתק במיוחד.

רוצים להציע לנו אורח?

https://forms.gle/xc3ZMxnpP8Tjqu1J8

הפייסבוק שלנו

https://www.facebook.com/groups/1051848711925857

הטוויטר שלנו

https://twitter.com/30pod

האינסטגרם שלנו

https://www.instagram.com/30orlesspod/

כשגיא קשטן הקים את ריוויר לפני יותר מ-7 שנים המושג פינטק לא היה קיים. הוא הקים חברה שהחליטה לשרת אוכלוסיה שבמידה רבה אפשר לכנות אותה שקופה, מיליוני עובדים זרים ממדינות מתפתחות, כמו הפיליפינים, סין, ניגריה ותאילנד שיצאו למדינות המערב כדי לשפר את איכות החיים של המשפחות שלהם. ריוויר מאפשרת לעובדי הצווארון הכחול הללו, פועלי בניין,  מטפלים סיעודיים, עובדי חקלאות ועוד להעביר כספים לקבל שירותים פיננסיים ולבטח את המשפחה בבית מפני טייפונים או רעידות אדמה והכל בשפה שלהם ובלי יותר מידי בירוקרטיה. בשנה וחצי הראשונות הם עבדו ללא משכורת ועם השקעה מינימלית של 300 אלף דולר, אבל מאז הם צמחו והיום יש להם צוות של יותר ממאה עובדים, גייסו יותר מ-60 מיליון דולר ויגיעו השנה להכנסות של 30 מיליון דולר, אבל זו רק ההתחלה, ככה זה שהאוכלוסיה הזו מעבירה  הביתה כל שנה יותר מטריליון וחצי דולר.

רוצים להציע לנו אורח?

https://forms.gle/xc3ZMxnpP8Tjqu1J8

הפייסבוק שלנו

https://www.facebook.com/groups/1051848711925857

הטוויטר שלנו

https://twitter.com/30pod

האינסטגרם שלנו

https://www.instagram.com/30orlesspod/

את עודד גל סמנכ״ל המוצר ואחד האנשים הבכירים בזום, פגשנו לראשונה בפרק שהוקלט בדצמבר 2019, כשרק התחילו להגיע דיווחים ראשונים על וירוס מסתורי בעיר ווהאן ואיש לא דמיין איך העולם ישתנה. שנתיים שהטיסו את המניה של זום לכמעט פי עשרה, שכמות המשתמשים היומית של זום צמחה מ-10 מיליון ליותר מ-300 מיליון ושהשם זום הפך למילה שכל סבתא או דוד מכירים. אחרי שנתיים שבהן הוא לא ביקר בישראל, עודד מגיע לפרק שני עם המון פרספקטיבה וסיפורים על מה קרה מאחורי הקלעים של החברה שהצילה את העולם מניתוק ואיפשרה לכולנו להמשיך לעבוד, ללמוד ולפגוש אנשים בעיצומם של הסגרים, שבמקומות רבים בעולם עדיין נמשכים. מה התוכניות של זום לעתיד, איך החברה התמודדה עם משברים כמו התקפות סייבר וירידה במחיר המניה, ואילו פיצ׳רים חדשים יופיעו בקרוב בפלטפורמת התקשורת שזום בונה.

רוצים להציע לנו אורח?

https://forms.gle/xc3ZMxnpP8Tjqu1J8

הפייסבוק שלנו

https://www.facebook.com/groups/1051848711925857

הטוויטר שלנו

https://twitter.com/30pod

האינסטגרם שלנו

https://www.instagram.com/30orlesspod/

כשגיל הורסקי הגיש מועמדות לתואר במנהל עסקים באוניברסיטת נורת׳ווסטרן היוקרתית בשיקגו, המרצים הופתעו לשמוע ממנו, שמשימת חייו היא לייצר חדשנות בעולם המזון. אחרי התמחות בנסטלה ועבודה ראשונה בפפסיקו, גיל עבר מארה״ב הברית לשווייץ, שם ממוקם המטה של מחלקת השוקולד של תאגיד החטיפים קראפט פודס, שלימים שינה את שמו למונדלז, חברת ענק שאחראית למותגים שכולם מכירים כמו עוגיות אוריאו, שוקולד טובלרון, קדברי ומילקה. בשלב מסויים גיל החליט שהוא רוצה לגדל את הילדים שלו בארץ, אבל במנדלייז לא רצו לוותר עליו ומינו אותו למנהל גוף ההשקעות והחדשנות הגלובלי של התאגיד. אז איזו חדשנות מחפשת חברת חטיפים? מתי לדעתו יקום היוניקורן הישראלי הראשון בפודטק? ואיך מנהלים חדשנות גלובלית מתל אביב? הכל בפרק שכלל גם טעימה של חטיפים עם טכנולוגיה ישראלית חדשנית.

רוצים להציע לנו אורח?

https://forms.gle/xc3ZMxnpP8Tjqu1J8

הפייסבוק שלנו

https://www.facebook.com/groups/1051848711925857

הטוויטר שלנו

https://twitter.com/30pod

האינסטגרם שלנו

https://www.instagram.com/30orlesspod/