פרק על קריאייטיביות, היכולת להנהיג את עצמך, גמישות מחשבתית והמצאה מחדש.

על שותפות, מעברים ואיך הופכים רעיון למשהו שקיים במציאות?

פגשתי את חן נבו, מעצבת, אוצרת תוכן, מלווה מותגים ביצירת הזהות שלהם והשותפה שלי לדרך וביצירת

LU school. 

 דיברנו על מה לומדים בבית ספר של הזמן הזה, איך קריאייטיביות יכולה לעשות שינוי ועל אנושיות בעולם דיגיטלי.

______________

מצטרפים לבית ספר של הזמן הזה כאן 

רואים מה חדש כאן 

פרק על האפשרות שלנו להשתנות, להיפרד ממי שהיינו ולהתחיל דברים חדשים.

על הקשבה פנימה והחוצה ועל הדהודים טובים שעוזרים לנו להכיר את עצמנו טוב יותר.

פגשתי את עופר שני, יזם אינטרנט ומורה למדיטציה, מרצה על יזמות, עיצוב וניהול מוצר במרכז הבינתחומי, הוא עשה מסעות רבים בעולם ופגש מורים שהשפיעו על הדרך שבה הוא חי ביפן, הודו, תאילנד וקוסטה ריקה.

_________________________

״תודעתו של המתלמד ריקה, חופשיה מהרגלי המומחה, מוכנה לקבל ולהטיל ספק, ופתוחה לכל האפשרויות. זוהי תודעה הרואה את הדברים כמו שהם, המסוגלת להכיר צעד אחר צעד ובהבזק אחד את טבעם המקורי.״

מתוך ׳מקורות ושיחות על מדיטציית זן ותירגולה׳, סוזוקי.

 פרק על הדרכים להכיר את עצמנו ומציאת החיבור שבין העשייה שלנו לבין המשמעות והתפקיד שלנו בעולם.

פגשתי את מיטל איטקיס אשה מרגשת במיוחד, שמשלבת בין שמיים לים, בין סיפור חיים מלא בעוצמה ומורכבות לבין בחירה לחיות את החיים במלואם. היא אשת שיווק, יזמית, צלמת ומרצה בארץ ובעולם על הבחירות שלנו ועל הדרך לחיות חיים משמעותיים ובנוסף היא גם מורה לפילאטיס ויש לה מגזין וירטואלי שמתעסק בלייף אנד סטייל.

___________________

״אני מעדיף להסתכל על הלב שלי

לא כעל כוס, לא כעל כלי,

אלא כעל צינור.

כלום לא נשאר אצלי,

והעניין הזה של להיות צינור

גורם לכך שאתה לא מצטער

על מה שכבר לא אצלך.

עבורי זה הסוד,

אתה מנסה לאחוז במשהו,

ברגע שאחזת,

סתמת קצת את דפנות הצינור.

הנפש עומדת במקום,

אבל אנחנו מתקיימים מתנועת הנפש,

ולכן, כשאנחנו לא מתעצלים

וכשאנחנו מסכימים

לקחת את הסיכון

ולעזוב את האחיזות,

יוצאות לנו המנות הכי טובות,

יוצאת לנו האהבה הכי טובה.

לפעמים אני פוחד, כמו כולם, אבל כשאני תופס את עצמי פתאום, כשאני רואה איך אני מחזיק חזק במשהו אז אני אומר ״אתה פוחד, ממה אתה פוחד?״

ההפך מפחד זה אהבה, לא אומץ, ואז אני מנסה בכל כוחי להתכוון לאהבה.״

הדי עפאיים, מתוך אנחנו על המפית, כאן 11.

פרק שמתעסק באפשרות להאט את הקצב בעולם שמאלץ אותנו למהר, הדרכים להתמסר לפעולות שלנו בשתי הידיים ואיך לבחור את דרך החיים שמדויקת עבורנו.

פגשתי את סמדר לוי שואף, יש לה פרויקט מתמשך ומתפתח שנקרא אָמָּנוּת הַהֶאָטָה, היא עובדת סוציאלית, פוטותרפיסטית ובעיצומו של תואר שני בקרמינולוגיה בהתמחות של התמכרויות, חיה בבית מינימליסטי, מצלמת, כותבת ומשחקת עם מילים ורעיונות.

 דיברנו על האטה, מנימליזם והאומץ לבחור את הדרך לחיות את החיים.

חשבתם פעם איפה נמצא איזור הגאונות שלכם?

המחשבה על יעוד מלחיצה אתכם או מוכרת לכם?

מה ההבדל בין איזור המצוינות לבין איזור הגאונות ולמה אפשר להישאר חיים שלמים באיזור המצוינות ובכל זאת להרגיש שמשהו חסר?

בפרק החדש פגשתי את דנה רגב, דיברנו על תרגילים מעשיים ומחשבתיים שיכולים לקרב אותנו פנימה אל עבר תחושה של מימוש.

דנה רגב, מאמנת אישית ועסקית, מקליטה את הפודקאסט המעולה ״מעלה בטוב״, מעבירה קורסים שמקרבים אל עבר צמיחה והגשמה ואישה מרתקת עם יכולות ניתוח מעמיקות שלא לוקחת את החיים כמו שהם בגלל שככה אמרו לנו שהם אמורים להיות, היא שוברת פרדיגמות ומייצרת חשיבה מחודשת על הרגלי החיים והאופן שבו המוח והגוף שלנו פועלים.