בשמחת תורה תשפ"ד, כשהם אחוזי אקסטזת ניצחון רצחנית, מחבלי חמאס נחלו הפסד אסטרטגי מבלי שידעו זאת

הם לא חשבו שיצליחו כל כך ולכן לא הבינו שבמו ידיהם הם הפעילו את אחד הכוחות העוצמתיים ביותר שיש לנו שעומד לחסל אותם - הכאב

אנחנו לא רוצים כאב, ומאחלים לעצמנו וליקרינו שלא נדע כאב לעולם. אבל לא סתם ברא אותו, אם מבינים את תכליתו ויודעים להשתמש בו, כאב יכול להפוך מצב נורא, להצלחה מסחררת

יום יבוא, והכאב ייעלם מן העולם, זהו אחד התפקידים של משיח שאנחנו כל כל מחכיםנלו, אך דווקא אז, כשנביט לאחור, נבין לפתע שהכאב היה זה שלא נתן מרגוע והאיץ בנו בעוצמה אדירה, לא לוותר לעצמנו, עד להכרעה סופית ונצחית של גאולה שלימה מלאת שמחה ונטולת כאבים. ואז, קצת נתגעגע אליו..

(על פי קטע משיחת הרבי מליובאוויטש על פרשת לך לך. שנת תש״נ)