אנשי הקשב

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כל כך הרבה אנשים שואלים אותי לגבי אימונים מוחיים, והיום אני רוצה לתת לכם כלי לאימון מוחי, שהוכח מחקרית כמשנה מבנים במוח וגם משנה את דפוסי החשיבה שלנו לחיוביים יותר ובסופו של דבר עושה אותנו מאושרים יותר!

מה שמדהים בכלי הזה שהוא חינמי וזמין ולוקח דקה מהיום שלכם! נשמע טוב מידי הא? גם אני חשבתי, עד שקראתי עשרות מחקרים שנערכו בתחום והוכיחו את זה.

תרגול פשוט ואישי במשך מספר שבועות של הודיה הביא לשיפור משמעותי ברגשות החיוביים, באיזון הרגשי, ברווחה הנפשית, באופטימיות וברמת האושר ושביעות הרצון מהחיים! התרגול גם גרם לירידה בחשיבה שלילית, בחרדה ובדיכאון, בלחץ הדם ובמדד הדלקתי בגוף.

רוצים לדעת איך זה קורה ומה צריך לעשות? תאזינו לפרק...

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

אנשי הקשב יודעים מה "נכון" לעשות... לעקוב אחרי הוצאות, לשלם בזמן, לתכנן קדימה... אבל בפועל המוח שלהם עובד אחרת: דחיינות בתשלומים ובבירוקרטיה, שכחה, קושי לראות את התמונה הגדולה, קושי בתכנון וניהול תקציב, ודחף רגעי שמנצח הרבה פעמים את ההיגיון וגורם לקניות אימפולסיביות.

כך נוצר הרבה פעמים מצבים של "כיבוי שריפות": תשלומים ברגע האחרון, הוצאות לא מתוכננות, והרגשה שהם תמיד צעד אחד מאחור בנושא הכלכלי. כל אלו גורמים להרבה רגשות אשמה ובושה סביב הכסף.

חשוב להבין שהקושי אינו חוסר אחריות, אלא פער בין כוונה לביצוע, בין הידע, למה שהמוח מאפשר בזמן אמת. בפרק הזה נדבר בדיוק על כך וניתן כלים להתמודדות.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

פגישות ומצגות בעולם העבודה לכאורה נראות כמו המקום שבו הכל יכול להיווצר! החלטות, רעיונות, למידה, חיבורים... אבל בתכלס זה לא ככה. הן הפכו להיות הדבר הכי שוחק, גומר על הקשב, והורס את האפקטיביות של עובדים ומנהלים ביום יום. איך לעשות את זה נכון? כל המידע המעניין והטיפים בפרק הזה.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

שנתחיל מהמקום הרכילותי? אז נכון, שמתן ואני לא מסכימים על הנושא התרופתי. אז מה? זה אומר שאנחנו לא יכולים להעריך זה את זו, כמו גם תכנים נוספים שיש לנו לתת לעולם?

יש כאן הזדמנות אישית ומדינית להוריד את מדד ה"עליהום" ולפתוח את הלב, ולראות מעבר למקום הצר שאנחנו הרבה פעמים נוטים להיתקע בו.

הפרעת קשב היא הרבה מעבר לנושא התרופתי. היא קודם כל מודעות למי ומה שאני. היא הורדה של אשמה והלקאה עצמית ("אני עצלנית" "אני דפוק"). היא תוספת של חמלה קבלה והתאמה של הסביבה אליי.

לא סתם הכותרת המשנית של הספר שלי היא: "לחיות טוב יותר עם ולצד הפרעת קשב". הרי זו לא המטרה של כולנו? לחיות טוב יותר? להיות מאושרים יותר?

אז אם זו גם המטרה שלך, ממליצה להאזין לפרק, ולקבל טיפים לחיים בריאים יותר, פיזית ונפשית. כי מספיק לאמץ רק טיפ אחד וזה כבר יכול לחולל שינוי.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כמטפלת, שמתי לב שיש לנו, בני האדם, נטייה להאשים את עצמנו יותר מידי. מעבר לזה, לפעמים אנו נוטים לתלות את הסיבה להתנהגות שלנו בגורמים אישיותיים או נפשיים, כשזה לא המקרה.

לאורך השנים בקליניקה שלי נדהמתי לגלות עד כמה השיטה ההתנהגותית יכולה לעזור במגוון של בעיות ואתגרים. זה שיטה פרקטית שגם תומכת בשינויים סביבתיים. ובאמת, הרבה יותר קל לשנות משהו בסביבה, מאשר לשנות משהו באישיות או בנפש, ולפעמים זה מספיק.

בפרק הזה תבינו את חשיבות השינוי הסביבתי על החיים שלנו, ואיך באמצעות הסתכלות על הסביבה שלכם וחשיבה מה יכול לעזור לכם בהתאמתה, יכול ממש לשנות חיים!

דיברנו על: איך הסביבה משפיעה על הקשב שלנו, האם היא מתאימה לנו ואיך אפשר לדעת, איזה טעויות אנחנו עושים בעיצוב הסביבה שלנו, איך אפשר לעשות שינויים קטנים בסביבה שישנו את הקשב שלנו, וגם על עיצוב נכון של סביבת הבית והעבודה.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

אנשי הקשב נוטים להתחיל דברים בהתלהבות רבה אך תוך זמן קצר המוטיבציה דועכת, והם חווים תחושת כישלון. זה לא נובע מעצלנות או חוסר אופי, אלא ממאפיינים נוירולוגיים של מוח הקשב, שמתקשה בשימור עניין לאורך זמן והישארות בפעולה שלא מעניינת, על כן קשה להתמיד...

במוח הקשב יש רמות נמוכות של דופמין שאחראי בין היתר על הנעה לפעולה, תגמול פנימי, ויסות רגשי, ותחושת סיפוק. כשאין מספיק דופמין, קשה מאוד להתחיל משימות (אפילו פשוטות). זה כאילו חסר "סטרטר" שידליק את המנוע.

פיתוח הרגלים דורש חזרתיות, תהליך קבוע ושעמום מסוים. אבל מוח הקשב נמשך לחידוש ולגירויים משתנים, ונרתע משגרה מונוטונית. זו הסיבה שאנשי הקשב יכולים לשכוח לבצע פעולות קבועות, גם אם הן חשובות להם מאוד, או לאבד עניין אחרי מספר ימים, גם אם ההרגל התחיל טוב.

אחרי ניסיון שנכשל או הרגל שלא נשמר, אני שומעת בקליניקה שלי הרבה אשמה וביקורת עצמית. משפטים כמו: "אני לא רציני", או "אני לא מסוגלת להתמיד". רגשות אלו פוגעים עוד יותר במוטיבציה העתידית.

חשוב לדעת שלמרות כל האתגרים, ניתן לפתח התמדה והרגלים, אם כי לא בדרכים הרגילות. התמדה בהפרעת קשב איננה עניין של כוח רצון, אלא של אסטרטגיות מותאמות, ועל כך דיברנו בפרק!

כי המון אנשים יודעים בדיוק מה לעשות ובכל זאת לא עושים את זה. מה יוצר את ההבדל בינם לבין אלו שכן עושים? בפרק תשמעו על כלים שיכולים לעזור לכם כבר מחר: על מנופים, חשיבות הרגש, התייעצות, הרגלים קטנים, תעוזה התנהגותית ומשפכים. גם אם תבחרו אחד מהם זה יעשה את ההבדל!

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

מרגישים בקשר שמרוקן אתכם? או מזהים את זה אצל היקרים לכם? יכול להיות שבן/בת הזוג הם נרקיסיסטים?

אלו המאפיינים: צורך בהערצה, יהירות, תחושת זכאות, קנאה, ניצול, פנטזיות גדלות, חוסר אמפתיה, חשיבות עצמית, כריזמה, נטייה לפרפקציוניזם, נקמנות או חשדנות, ויתכן גם טראומה בילדות, קיצוניות דתית או שימוש בחומרים ממכרים.

התחושה מהצד השני היא: הערכה עצמית תנודתית, רגישות יתר וחוסר ביטחון, חוסר יציבות רגשית, תחושת ריקנות, כעס, נרמול עצמי ותחושת קורבנות.

יש קשר בין הפרעת קשב ונרקיסיזם. לפי מחקרים, מצד אחד המאובחנים עם הפרעת קשב עם המרכיב ההיפרי יכולים להיות מאופיינים עם יותר תסמינים נרקיסיסטיים. מהצד השני, אנשי הקשב יכולים יותר להימשך לבני זוג נרקיסיסטיים, בין היתר בגל הדימוי העצמי הנמוך, הצורך באישור חיצוני, נטייה לתלות באחר.

בפרק הזה נדבר על: הסימנים לזיהוי נרקיסיסטים אצל גברים ונשים, מה הסיכון בקשר כזה, ואיך אפשר להתמודד איתו. זהו פרק חשוב מאוד לזיהוי מוקדם אצלכם או אצל קרוביכם, וגם מה אפשר לעשות אם אתם כבר שם.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

מחקרים מראים שילדי הקשב מסיימים את בית הספר עם ציונים נמוכים יותר, בסיכון גבוה לחזור על שנות לימודים או לא לסיים עם תעודת בגרות. הם מתארים תחושות תסכול וחוסר אונים, ותחושות של כישלון, אכזבה ואפילו פליאה על כך שאינם מצליחים לשלוט בלמידה כמו האחרים.

המחקרים גם מראים שלמורים עמדות שליליות וסקפטיות יותר כלפי תלמידי הקשב. כמחצית מהם לא היו מעוניינים לשלב תלמידי קשב בכיתתם. יחד עם זאת, כאשר מעלים את רמת המודעות אצל המורים זה מחולל שינוי ניכר בעמדות ובהתייחסות וגם בהצלחת התלמידים.

הפרק הזה הגיע ממש מדם ליבי. מהמוני הורים שאני פוגשת באבחון והם מספרים לי בדמעות על מה שהילדים שלהם עוברים, וגם ממה שראיתי ששלושת בנותיי עברו.

הפרק הזה רוצה לנטוע בכם תקווה ואופטימיות! בהבנה שבית הספר זה לא הכל, זו גם תקופה שעוברת, ואיך אפשר לעבור אותה יותר בקלות בשליטה שלכם, ומבלי להרוס את היחסים בבית.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

דופמין הוא מוליך עצבי במוח, שקשור לקשב, מוטיבציה, ויסות רגשי, תכנון וביצוע משימות, ועוד הרבה דברים. אצל אנשי הקשב קיימת ירידה ברמות הדופמין במוח, וגם תפקוד לקוי שלו, בעיקר באזורים הקשורים לתפקודים ניהוליים, שאחראיים על סדר, ארגון, תכנון, בקרה, זיכרון עבודה, שנמצאים באזור הקדמי של המוח.

זו הסיבה לקשיים בהפרעת קשב, כמו הקושי להתרכז לאורך זמן, להניע לפעולה (מה שנקרא: "מוטיבציה"), להתחיל משימות, לסיים אותן, לתכנן דברים ועוד ועוד ועוד...

דופמין גם ממלא תפקיד חשוב במערכת החיזוק והתגמול של המוח. הוא אחראי לתחושת הנאה וסיפוק שמתקבלת בעת קבלת תגמול, ובכך מניע אותנו לחזור על פעולות שמביאות לתחושות אלו. אצל אנשי הקשב, מערכת התגמול עובדת בצורה פחות טובה, מה שמוביל לקושי להתמיד בדברים לאורך זמן, במיוחד כאלה שדורשים סיפוק מושהה, ולהעדיף מידיים ומהנים.

יש המון מחקרים על הקשר הגנטי בין הפרעת קשב ודופמין. בהפרעת קשב יש שוני בגנים המקודדים לנשא הדופמין (DAT1), בקולטני הדופמין (כמו DRD4 ו-DRD5) וגם באנזים שמפרק דופמין (COMT).

בשל הבעייתיות בדופמין, מה שהוכח כעוזר להפרעת קשב זה טיפול תרופתי, פעילות גופנית ומדיטציה, שגורמים להפרשת דופמין במוח.

בפרק הזה נצלול למערכת הדופמין ונבין איך היא עובדת! על מה היא אחראית, מה מפעיל אותה, מה מעודד שם התמכרות, מה יכול להעלות מוטיבציה, רשתות חברתיות, ועוד דברים מעניינים שקשורים.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כולם מחפשים טיפולים לא קונבנציונאליים להפרעת קשב ונערכים על כך המון מחקרים. שני דברים שהוכחו שמסייעים הם ספורט ומדיטציה. שיטה שהחלה להיחקר בשנים האחרונות היא ההומאופתיה.

עיקרון השיטה הוא: "דומה בדומה ירפא", כלומר שימוש בחומרים מדוללים מאוד, שנבחרים על פי הדמיון בין תסמיני החומר לבין התסמינים החולים, במטרה לעודד את מערכת החיסון בגוף להילחם בתסמיני המחלה. זו שיטה הוליסטית שמתייחסת למערכת כולה ומשלבת המלצות לאורח חיים וסביבה תומכת.

ישנם דיווחים בשטח מילדים ואנשים שטופלו על שיפור בריכוז, במצב הרוח ובתפקוד הכללי. המחקר שבדק את השפעת הטיפול בהומאופתיה על הפרעת קשב מראה תוצאות מעורבות ויש צורך במחקר נוסף בתחום.

בפרק תבינו מה זה טיפול הומאופתי, איך הוא עובד, ודגשים חשובים שכדאי לשים לב אליהם בטיפול כדי לשפר את אחוזי ההצלחה בו.