פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

שנתחיל מהמקום הרכילותי? אז נכון, שמתן ואני לא מסכימים על הנושא התרופתי. אז מה? זה אומר שאנחנו לא יכולים להעריך זה את זו, כמו גם תכנים נוספים שיש לנו לתת לעולם?

יש כאן הזדמנות אישית ומדינית להוריד את מדד ה"עליהום" ולפתוח את הלב, ולראות מעבר למקום הצר שאנחנו הרבה פעמים נוטים להיתקע בו.

הפרעת קשב היא הרבה מעבר לנושא התרופתי. היא קודם כל מודעות למי ומה שאני. היא הורדה של אשמה והלקאה עצמית ("אני עצלנית" "אני דפוק"). היא תוספת של חמלה קבלה והתאמה של הסביבה אליי.

לא סתם הכותרת המשנית של הספר שלי היא: "לחיות טוב יותר עם ולצד הפרעת קשב". הרי זו לא המטרה של כולנו? לחיות טוב יותר? להיות מאושרים יותר?

אז אם זו גם המטרה שלך, ממליצה להאזין לפרק, ולקבל טיפים לחיים בריאים יותר, פיזית ונפשית. כי מספיק לאמץ רק טיפ אחד וזה כבר יכול לחולל שינוי.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כמטפלת, שמתי לב שיש לנו, בני האדם, נטייה להאשים את עצמנו יותר מידי. מעבר לזה, לפעמים אנו נוטים לתלות את הסיבה להתנהגות שלנו בגורמים אישיותיים או נפשיים, כשזה לא המקרה.

לאורך השנים בקליניקה שלי נדהמתי לגלות עד כמה השיטה ההתנהגותית יכולה לעזור במגוון של בעיות ואתגרים. זה שיטה פרקטית שגם תומכת בשינויים סביבתיים. ובאמת, הרבה יותר קל לשנות משהו בסביבה, מאשר לשנות משהו באישיות או בנפש, ולפעמים זה מספיק.

בפרק הזה תבינו את חשיבות השינוי הסביבתי על החיים שלנו, ואיך באמצעות הסתכלות על הסביבה שלכם וחשיבה מה יכול לעזור לכם בהתאמתה, יכול ממש לשנות חיים!

דיברנו על: איך הסביבה משפיעה על הקשב שלנו, האם היא מתאימה לנו ואיך אפשר לדעת, איזה טעויות אנחנו עושים בעיצוב הסביבה שלנו, איך אפשר לעשות שינויים קטנים בסביבה שישנו את הקשב שלנו, וגם על עיצוב נכון של סביבת הבית והעבודה.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

אנשי הקשב נוטים להתחיל דברים בהתלהבות רבה אך תוך זמן קצר המוטיבציה דועכת, והם חווים תחושת כישלון. זה לא נובע מעצלנות או חוסר אופי, אלא ממאפיינים נוירולוגיים של מוח הקשב, שמתקשה בשימור עניין לאורך זמן והישארות בפעולה שלא מעניינת, על כן קשה להתמיד...

במוח הקשב יש רמות נמוכות של דופמין שאחראי בין היתר על הנעה לפעולה, תגמול פנימי, ויסות רגשי, ותחושת סיפוק. כשאין מספיק דופמין, קשה מאוד להתחיל משימות (אפילו פשוטות). זה כאילו חסר "סטרטר" שידליק את המנוע.

פיתוח הרגלים דורש חזרתיות, תהליך קבוע ושעמום מסוים. אבל מוח הקשב נמשך לחידוש ולגירויים משתנים, ונרתע משגרה מונוטונית. זו הסיבה שאנשי הקשב יכולים לשכוח לבצע פעולות קבועות, גם אם הן חשובות להם מאוד, או לאבד עניין אחרי מספר ימים, גם אם ההרגל התחיל טוב.

אחרי ניסיון שנכשל או הרגל שלא נשמר, אני שומעת בקליניקה שלי הרבה אשמה וביקורת עצמית. משפטים כמו: "אני לא רציני", או "אני לא מסוגלת להתמיד". רגשות אלו פוגעים עוד יותר במוטיבציה העתידית.

חשוב לדעת שלמרות כל האתגרים, ניתן לפתח התמדה והרגלים, אם כי לא בדרכים הרגילות. התמדה בהפרעת קשב איננה עניין של כוח רצון, אלא של אסטרטגיות מותאמות, ועל כך דיברנו בפרק!

כי המון אנשים יודעים בדיוק מה לעשות ובכל זאת לא עושים את זה. מה יוצר את ההבדל בינם לבין אלו שכן עושים? בפרק תשמעו על כלים שיכולים לעזור לכם כבר מחר: על מנופים, חשיבות הרגש, התייעצות, הרגלים קטנים, תעוזה התנהגותית ומשפכים. גם אם תבחרו אחד מהם זה יעשה את ההבדל!

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

מרגישים בקשר שמרוקן אתכם? או מזהים את זה אצל היקרים לכם? יכול להיות שבן/בת הזוג הם נרקיסיסטים?

אלו המאפיינים: צורך בהערצה, יהירות, תחושת זכאות, קנאה, ניצול, פנטזיות גדלות, חוסר אמפתיה, חשיבות עצמית, כריזמה, נטייה לפרפקציוניזם, נקמנות או חשדנות, ויתכן גם טראומה בילדות, קיצוניות דתית או שימוש בחומרים ממכרים.

התחושה מהצד השני היא: הערכה עצמית תנודתית, רגישות יתר וחוסר ביטחון, חוסר יציבות רגשית, תחושת ריקנות, כעס, נרמול עצמי ותחושת קורבנות.

יש קשר בין הפרעת קשב ונרקיסיזם. לפי מחקרים, מצד אחד המאובחנים עם הפרעת קשב עם המרכיב ההיפרי יכולים להיות מאופיינים עם יותר תסמינים נרקיסיסטיים. מהצד השני, אנשי הקשב יכולים יותר להימשך לבני זוג נרקיסיסטיים, בין היתר בגל הדימוי העצמי הנמוך, הצורך באישור חיצוני, נטייה לתלות באחר.

בפרק הזה נדבר על: הסימנים לזיהוי נרקיסיסטים אצל גברים ונשים, מה הסיכון בקשר כזה, ואיך אפשר להתמודד איתו. זהו פרק חשוב מאוד לזיהוי מוקדם אצלכם או אצל קרוביכם, וגם מה אפשר לעשות אם אתם כבר שם.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

מחקרים מראים שילדי הקשב מסיימים את בית הספר עם ציונים נמוכים יותר, בסיכון גבוה לחזור על שנות לימודים או לא לסיים עם תעודת בגרות. הם מתארים תחושות תסכול וחוסר אונים, ותחושות של כישלון, אכזבה ואפילו פליאה על כך שאינם מצליחים לשלוט בלמידה כמו האחרים.

המחקרים גם מראים שלמורים עמדות שליליות וסקפטיות יותר כלפי תלמידי הקשב. כמחצית מהם לא היו מעוניינים לשלב תלמידי קשב בכיתתם. יחד עם זאת, כאשר מעלים את רמת המודעות אצל המורים זה מחולל שינוי ניכר בעמדות ובהתייחסות וגם בהצלחת התלמידים.

הפרק הזה הגיע ממש מדם ליבי. מהמוני הורים שאני פוגשת באבחון והם מספרים לי בדמעות על מה שהילדים שלהם עוברים, וגם ממה שראיתי ששלושת בנותיי עברו.

הפרק הזה רוצה לנטוע בכם תקווה ואופטימיות! בהבנה שבית הספר זה לא הכל, זו גם תקופה שעוברת, ואיך אפשר לעבור אותה יותר בקלות בשליטה שלכם, ומבלי להרוס את היחסים בבית.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

דופמין הוא מוליך עצבי במוח, שקשור לקשב, מוטיבציה, ויסות רגשי, תכנון וביצוע משימות, ועוד הרבה דברים. אצל אנשי הקשב קיימת ירידה ברמות הדופמין במוח, וגם תפקוד לקוי שלו, בעיקר באזורים הקשורים לתפקודים ניהוליים, שאחראיים על סדר, ארגון, תכנון, בקרה, זיכרון עבודה, שנמצאים באזור הקדמי של המוח.

זו הסיבה לקשיים בהפרעת קשב, כמו הקושי להתרכז לאורך זמן, להניע לפעולה (מה שנקרא: "מוטיבציה"), להתחיל משימות, לסיים אותן, לתכנן דברים ועוד ועוד ועוד...

דופמין גם ממלא תפקיד חשוב במערכת החיזוק והתגמול של המוח. הוא אחראי לתחושת הנאה וסיפוק שמתקבלת בעת קבלת תגמול, ובכך מניע אותנו לחזור על פעולות שמביאות לתחושות אלו. אצל אנשי הקשב, מערכת התגמול עובדת בצורה פחות טובה, מה שמוביל לקושי להתמיד בדברים לאורך זמן, במיוחד כאלה שדורשים סיפוק מושהה, ולהעדיף מידיים ומהנים.

יש המון מחקרים על הקשר הגנטי בין הפרעת קשב ודופמין. בהפרעת קשב יש שוני בגנים המקודדים לנשא הדופמין (DAT1), בקולטני הדופמין (כמו DRD4 ו-DRD5) וגם באנזים שמפרק דופמין (COMT).

בשל הבעייתיות בדופמין, מה שהוכח כעוזר להפרעת קשב זה טיפול תרופתי, פעילות גופנית ומדיטציה, שגורמים להפרשת דופמין במוח.

בפרק הזה נצלול למערכת הדופמין ונבין איך היא עובדת! על מה היא אחראית, מה מפעיל אותה, מה מעודד שם התמכרות, מה יכול להעלות מוטיבציה, רשתות חברתיות, ועוד דברים מעניינים שקשורים.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כולם מחפשים טיפולים לא קונבנציונאליים להפרעת קשב ונערכים על כך המון מחקרים. שני דברים שהוכחו שמסייעים הם ספורט ומדיטציה. שיטה שהחלה להיחקר בשנים האחרונות היא ההומאופתיה.

עיקרון השיטה הוא: "דומה בדומה ירפא", כלומר שימוש בחומרים מדוללים מאוד, שנבחרים על פי הדמיון בין תסמיני החומר לבין התסמינים החולים, במטרה לעודד את מערכת החיסון בגוף להילחם בתסמיני המחלה. זו שיטה הוליסטית שמתייחסת למערכת כולה ומשלבת המלצות לאורח חיים וסביבה תומכת.

ישנם דיווחים בשטח מילדים ואנשים שטופלו על שיפור בריכוז, במצב הרוח ובתפקוד הכללי. המחקר שבדק את השפעת הטיפול בהומאופתיה על הפרעת קשב מראה תוצאות מעורבות ויש צורך במחקר נוסף בתחום.

בפרק תבינו מה זה טיפול הומאופתי, איך הוא עובד, ודגשים חשובים שכדאי לשים לב אליהם בטיפול כדי לשפר את אחוזי ההצלחה בו.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כשמדברים על הפרעת קשב, אנחנו חושבים על הילד שקשה לו בכיתה, או על מבוגר שמתקשה לעמוד בזמנים, או על הורה שמרגיש מוצף...

בפרק הזה נציע הסתכלות קצת שונה על הפרעת הקשב! נדבר על איך היא נראית בקבוצה? וליתר דיוק בארגון שלם.

כאן נכנס המושג המסקרן: הפרעת קשב ארגונית, שזו תופעה שבה מאפיינים קלאסיים של הפרעת קשב מופיעים בארגון, בין אם דרך סגנון הניהול, תרבות עבודה, או תהליכים עסקיים.

ואם אתם שואלים את עצמכם מה הכוונה בהפרעת קשב ארגונית? זו שאלה טובה מאוד...

הפרעת קשב ארגונית זה מצב של ארגון המאופיין בריבוי של רעיונות ויוזמות, אבל בקושי משמעותי בהוצאה לפועל. כלומר מתחילים הרבה ומסיימים מעט.

יש סקרנות, חיות, תגובתיות מהירה, אך גם קושי בתעדוף, התמדה ושימור שגרות.

משימות זזות בין הידיים בלי נחיתה ברורה, שיחות עבודה גולשות לנושאים צדדיים, ואין תחושת מיקוד.

פעמים רבות נוצרת תחושת "כאוס פרודוקטיבי", כלומר יש המון תנועה, אבל קשה לראות תוצאות בשטח.

האנשים בארגון כזה יכולים להרגיש שהם עובדים נורא קשה, אבל לא בטוחים על מה.

אגב, הפרעת קשב ארגונית זה לא בהכרח דבר רע! ארגונים עם מאפייני קשב יכולים להיות חדשניים, גמישים, מלאי רעיונות ומוטיבציה. אבל ללא מודעות וכלים מותאמים, התכונות הללו עלולות להקשות ולגרום לתסכול, דחיינות, התשה וניהול זמן לקוי.

הקושי להחזיק תהליכים ארוכי טווח, להטמיע שינויים או לייצר שגרות, משפיע על הביצועים, על המורל, וגם על תחושת הערך.

לכן, כל ארגון, ובמיוחד ארגונים עם אנשי קשב בתפקידים מובילים, זקוק להכרה בדפוסים האלה, וללמוד איך לנהל אותם נכון.

וברוח זו, בפרק הזה נדבר בהרחבה על המאפיינים של הפרעת קשב ארגונית, איך מזהים אותם בשטח, איך הם נראים אצל עובדים ומנהלים, וניתן כלים פרקטיים שיכולים לעזור לניהול זמן, מיקוד, הפחתת עומס, והגברת התמדה.

אז אם אתם מרגישים שהארגון שלכם לא מממש את הפוטנציאל שלו, אם אתם מזהים אצלכם או בצוות נטייה לפיזור, להצפה, או לפעולה בלי תוצאה, זה הפרק בשבילכם!

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

בעשור האחרון מצטברות עדויות מחקריות מעניינות לגבי הקשר בין הפרעת קשב וכאבים כרוניים. קבלו אותם:

כאב כרוני מדווח בקרב כ 40% מאנשי הקשב, לעומת כ 20% באוכלוסייה הכללית.

הקשר הזה בולט בעיקר בנשים, באנשים עם חרדה או דיכאון, ובסובלים מפיברומיאלגיה, מיגרנה או כאב גב תחתון.

נוכחות תסמיני הפרעת קשב בילדות מנבאת סיכון גבוה פי 2 עד 3 להתפתחות כאב כרוני בגיל הבגרות.

גם התמרת כאב וגם בקרה על קשב נשענות על מסלולי הדופמין שלקויים בשתי ההפרעות.

ישנם אזורים במוח עם פעילות נמוכה יותר בקרב שתי ההפרעות.

שכיחות גבוהה של הפרעות שינה, קושי בויסות החושי, חרדה ודיכאון בקרב אנשי הקשב מגבירים כאב.

כאב עקבי מפחית יכולת ריכוז, מגביר עייפות ומדכא מוטיבציה, ובכך מחמיר את תסמיני הפרעת הקשב.

הליקוי בארגון זמן ובתכנון גורם להזנחת פיזיותרפיה וגורם לחוסר סדירות בנטילת תרופות.

אנשי קשב עם כאבים כרוניים יסבלו יותר מקשיים תעסוקתיים והיעדרויות מעבודה, משימוש ותלות מוגברים באופיאטים, מהפרעות שינה קשות והפחתה בפעילות גופנית יומית, המעמיקים גם את הכאב וגם את תסמיני הקשב.

הפרק יעסוק בכאבים הכרוניים, הגורמים להם, וגם אפשרויות הטיפול.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

מחקרים מראית לנו שאנשי הקשב נוטים יותר לבחור בעבודה עצמאית. למשל, מחקר שוודי גדול מצא קשר חיובי משמעותי בין הפרעת קשב לבין בחירה בעבודה עצמאית, כאשר התסמינים של היפראקטיביות היו בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר.

מחקר אחר מארה"ב שנערך על אלפי אנשים מצא כי עלייה של סטיית תקן אחת בסיכון הגנטי להפרעת קשב מעלה את הסיכוי לעבודה עצמאית ב-32% .

נתונים נוספים מצביעים על כך ש-28% מהעצמאים מדווחים על הפרעת קשב, מהסוג של ADHD או ADD.

מעבר למחקרים, אני רואה את זה גם בקליניקה שלי ובגדול! ויש לכך סיבה. תכונות הקשורות להפרעת קשב, כמו יצירתיות, נטייה לחדשנות, חיפוש אחר גירויים ורצון לעצמאות, באמת עשויות להתאים יותר למסלול של עבודה עצמאית.

אז הפרק הזה מוקדש לכם, עצמאיים ועצמאיות, והאמת שגם למשפחה שלכם, שתבין יותר עם מה אתם מתמודדים. כי לצד החוזקות, ישנם גם קשיים. אנחנו ניגע בהם בפרק הזה וניתן כלים להתמודדות.

לפרטים על הקורס שמתאים לעצמאיים ועצמאיות עם הפרעת קשב כתבו ווצאפ למספר: 0587151020