פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

דופמין הוא מוליך עצבי במוח, שקשור לקשב, מוטיבציה, ויסות רגשי, תכנון וביצוע משימות, ועוד הרבה דברים. אצל אנשי הקשב קיימת ירידה ברמות הדופמין במוח, וגם תפקוד לקוי שלו, בעיקר באזורים הקשורים לתפקודים ניהוליים, שאחראיים על סדר, ארגון, תכנון, בקרה, זיכרון עבודה, שנמצאים באזור הקדמי של המוח.

זו הסיבה לקשיים בהפרעת קשב, כמו הקושי להתרכז לאורך זמן, להניע לפעולה (מה שנקרא: "מוטיבציה"), להתחיל משימות, לסיים אותן, לתכנן דברים ועוד ועוד ועוד...

דופמין גם ממלא תפקיד חשוב במערכת החיזוק והתגמול של המוח. הוא אחראי לתחושת הנאה וסיפוק שמתקבלת בעת קבלת תגמול, ובכך מניע אותנו לחזור על פעולות שמביאות לתחושות אלו. אצל אנשי הקשב, מערכת התגמול עובדת בצורה פחות טובה, מה שמוביל לקושי להתמיד בדברים לאורך זמן, במיוחד כאלה שדורשים סיפוק מושהה, ולהעדיף מידיים ומהנים.

יש המון מחקרים על הקשר הגנטי בין הפרעת קשב ודופמין. בהפרעת קשב יש שוני בגנים המקודדים לנשא הדופמין (DAT1), בקולטני הדופמין (כמו DRD4 ו-DRD5) וגם באנזים שמפרק דופמין (COMT).

בשל הבעייתיות בדופמין, מה שהוכח כעוזר להפרעת קשב זה טיפול תרופתי, פעילות גופנית ומדיטציה, שגורמים להפרשת דופמין במוח.

בפרק הזה נצלול למערכת הדופמין ונבין איך היא עובדת! על מה היא אחראית, מה מפעיל אותה, מה מעודד שם התמכרות, מה יכול להעלות מוטיבציה, רשתות חברתיות, ועוד דברים מעניינים שקשורים.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כולם מחפשים טיפולים לא קונבנציונאליים להפרעת קשב ונערכים על כך המון מחקרים. שני דברים שהוכחו שמסייעים הם ספורט ומדיטציה. שיטה שהחלה להיחקר בשנים האחרונות היא ההומאופתיה.

עיקרון השיטה הוא: "דומה בדומה ירפא", כלומר שימוש בחומרים מדוללים מאוד, שנבחרים על פי הדמיון בין תסמיני החומר לבין התסמינים החולים, במטרה לעודד את מערכת החיסון בגוף להילחם בתסמיני המחלה. זו שיטה הוליסטית שמתייחסת למערכת כולה ומשלבת המלצות לאורח חיים וסביבה תומכת.

ישנם דיווחים בשטח מילדים ואנשים שטופלו על שיפור בריכוז, במצב הרוח ובתפקוד הכללי. המחקר שבדק את השפעת הטיפול בהומאופתיה על הפרעת קשב מראה תוצאות מעורבות ויש צורך במחקר נוסף בתחום.

בפרק תבינו מה זה טיפול הומאופתי, איך הוא עובד, ודגשים חשובים שכדאי לשים לב אליהם בטיפול כדי לשפר את אחוזי ההצלחה בו.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כשמדברים על הפרעת קשב, אנחנו חושבים על הילד שקשה לו בכיתה, או על מבוגר שמתקשה לעמוד בזמנים, או על הורה שמרגיש מוצף...

בפרק הזה נציע הסתכלות קצת שונה על הפרעת הקשב! נדבר על איך היא נראית בקבוצה? וליתר דיוק בארגון שלם.

כאן נכנס המושג המסקרן: הפרעת קשב ארגונית, שזו תופעה שבה מאפיינים קלאסיים של הפרעת קשב מופיעים בארגון, בין אם דרך סגנון הניהול, תרבות עבודה, או תהליכים עסקיים.

ואם אתם שואלים את עצמכם מה הכוונה בהפרעת קשב ארגונית? זו שאלה טובה מאוד...

הפרעת קשב ארגונית זה מצב של ארגון המאופיין בריבוי של רעיונות ויוזמות, אבל בקושי משמעותי בהוצאה לפועל. כלומר מתחילים הרבה ומסיימים מעט.

יש סקרנות, חיות, תגובתיות מהירה, אך גם קושי בתעדוף, התמדה ושימור שגרות.

משימות זזות בין הידיים בלי נחיתה ברורה, שיחות עבודה גולשות לנושאים צדדיים, ואין תחושת מיקוד.

פעמים רבות נוצרת תחושת "כאוס פרודוקטיבי", כלומר יש המון תנועה, אבל קשה לראות תוצאות בשטח.

האנשים בארגון כזה יכולים להרגיש שהם עובדים נורא קשה, אבל לא בטוחים על מה.

אגב, הפרעת קשב ארגונית זה לא בהכרח דבר רע! ארגונים עם מאפייני קשב יכולים להיות חדשניים, גמישים, מלאי רעיונות ומוטיבציה. אבל ללא מודעות וכלים מותאמים, התכונות הללו עלולות להקשות ולגרום לתסכול, דחיינות, התשה וניהול זמן לקוי.

הקושי להחזיק תהליכים ארוכי טווח, להטמיע שינויים או לייצר שגרות, משפיע על הביצועים, על המורל, וגם על תחושת הערך.

לכן, כל ארגון, ובמיוחד ארגונים עם אנשי קשב בתפקידים מובילים, זקוק להכרה בדפוסים האלה, וללמוד איך לנהל אותם נכון.

וברוח זו, בפרק הזה נדבר בהרחבה על המאפיינים של הפרעת קשב ארגונית, איך מזהים אותם בשטח, איך הם נראים אצל עובדים ומנהלים, וניתן כלים פרקטיים שיכולים לעזור לניהול זמן, מיקוד, הפחתת עומס, והגברת התמדה.

אז אם אתם מרגישים שהארגון שלכם לא מממש את הפוטנציאל שלו, אם אתם מזהים אצלכם או בצוות נטייה לפיזור, להצפה, או לפעולה בלי תוצאה, זה הפרק בשבילכם!

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

בעשור האחרון מצטברות עדויות מחקריות מעניינות לגבי הקשר בין הפרעת קשב וכאבים כרוניים. קבלו אותם:

כאב כרוני מדווח בקרב כ 40% מאנשי הקשב, לעומת כ 20% באוכלוסייה הכללית.

הקשר הזה בולט בעיקר בנשים, באנשים עם חרדה או דיכאון, ובסובלים מפיברומיאלגיה, מיגרנה או כאב גב תחתון.

נוכחות תסמיני הפרעת קשב בילדות מנבאת סיכון גבוה פי 2 עד 3 להתפתחות כאב כרוני בגיל הבגרות.

גם התמרת כאב וגם בקרה על קשב נשענות על מסלולי הדופמין שלקויים בשתי ההפרעות.

ישנם אזורים במוח עם פעילות נמוכה יותר בקרב שתי ההפרעות.

שכיחות גבוהה של הפרעות שינה, קושי בויסות החושי, חרדה ודיכאון בקרב אנשי הקשב מגבירים כאב.

כאב עקבי מפחית יכולת ריכוז, מגביר עייפות ומדכא מוטיבציה, ובכך מחמיר את תסמיני הפרעת הקשב.

הליקוי בארגון זמן ובתכנון גורם להזנחת פיזיותרפיה וגורם לחוסר סדירות בנטילת תרופות.

אנשי קשב עם כאבים כרוניים יסבלו יותר מקשיים תעסוקתיים והיעדרויות מעבודה, משימוש ותלות מוגברים באופיאטים, מהפרעות שינה קשות והפחתה בפעילות גופנית יומית, המעמיקים גם את הכאב וגם את תסמיני הקשב.

הפרק יעסוק בכאבים הכרוניים, הגורמים להם, וגם אפשרויות הטיפול.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

מחקרים מראית לנו שאנשי הקשב נוטים יותר לבחור בעבודה עצמאית. למשל, מחקר שוודי גדול מצא קשר חיובי משמעותי בין הפרעת קשב לבין בחירה בעבודה עצמאית, כאשר התסמינים של היפראקטיביות היו בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר.

מחקר אחר מארה"ב שנערך על אלפי אנשים מצא כי עלייה של סטיית תקן אחת בסיכון הגנטי להפרעת קשב מעלה את הסיכוי לעבודה עצמאית ב-32% .

נתונים נוספים מצביעים על כך ש-28% מהעצמאים מדווחים על הפרעת קשב, מהסוג של ADHD או ADD.

מעבר למחקרים, אני רואה את זה גם בקליניקה שלי ובגדול! ויש לכך סיבה. תכונות הקשורות להפרעת קשב, כמו יצירתיות, נטייה לחדשנות, חיפוש אחר גירויים ורצון לעצמאות, באמת עשויות להתאים יותר למסלול של עבודה עצמאית.

אז הפרק הזה מוקדש לכם, עצמאיים ועצמאיות, והאמת שגם למשפחה שלכם, שתבין יותר עם מה אתם מתמודדים. כי לצד החוזקות, ישנם גם קשיים. אנחנו ניגע בהם בפרק הזה וניתן כלים להתמודדות.

לפרטים על הקורס שמתאים לעצמאיים ועצמאיות עם הפרעת קשב כתבו ווצאפ למספר: 0587151020

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

תארו לכם שיש מישהו שמארגן לכם את הזמן והמשימות? שמתזכר אתכם? שהופך אתכם ליעילים יותר ופחות מתפזרים? שמוריד מכם עומס עבודה? שמשמש כעוזר האישי שלכם? וכל זה בחינם? או כמעט בחינם?

בינה מלאכותית היא תחום מרתק ומאתגר שיכול לעשות את כל זה. המטרה של הבינה המלאכותית היא לפתח מערכות שיכולות לחשוב, ללמוד, ולהתמודד עם משימות בדומה לאדם. המערכות האלה לומדות מהניסיון ומשתכללות כל הזמן.

היכולת של המחשב להבין ולפתור בעיות באופן עצמאי, לנהל אינטראקציות עם בני אדם, ולהתמודד עם מצבים בלתי צפויים, יכולה מאוד לעזור לכולם, ולאנשי הקשב בפרט. ישנם כבר מחקרים שמראים שהבינה המלאכותית משפרת יכולות קשב ועוזרת בתפקודים הניהוליים.

יחד עם זאת, יש גם חסרונות ואתגרים שצריך להיות מודעים אליהם, וחששות שהבינה המלאכותית תחליף אותנו או שנתמכר אליה.

על היתרונות והחסרונות, וגם על כלים פרקטיים שיכולים לעזור לכם כבר היום, נדבר בפרק הזה המעניין הזה!

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

לכולם יש אתגרים בתחום ההורות והזוגיות, אבל במשפחה עם הפרעת קשב האתגרים הללו גדולים יותר, ולכן כל כך חשוב לדבר על הנושא, כדי לנרמל אותו, כדי להרגיש יותר טוב ופחות רגשות אשמה והלקאה עצמית, כדי לקבל טיפים קטנים שיכולים לעשות שינוי גדול, וגם כדי לצחוק על זה!

הומור הוא מרפא, והוא חשוב במיוחד בהפרעת קשב! כי אם מסתכלים על המאפיינים של הפרעת קשב, אפשר לראות שהיא כר פורה לחומרי סטנדאפ מעולים, עם כל הטעויות הקטנות של חוסר תשומת לב, מוסחות, איבוד ריכוז לרגע, דחיינות שמביאה למצבי קיצון, שכחה של אירועים פגישות או שמות, איבוד של חפצים או לשים אותם במקומות הזויים, הבלגאן ששורר בבית, וגם בראש.

אז כדי לנרמל וגם לצחוק על אתגרי ההורות והזוגיות, תאזינו לפרק סופר מצחיק עם הסטנדאפיסטית המוכשרת רביטל ויטלזון יעקבס!

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

הפעם נצלול לנושא שכל כך נוכח אצל רבים מאיתנו, אבל לעיתים קרובות נדחק הצידה: בריאות. כי בסוף, עם כל העומסים, הקשיים, האתגרים והמשימות – מה שנשאר זו התחושה שלנו בגוף ובנפש.

מה זו בכלל בריאות? ומה זו מחלה? איך מזהים אותן? למה גם כשאנחנו יודעים מה בריא לנו אנחנו לא עושים את זה? ואיך בכל זאת גורמים לעצמנו להרגיש יותר טוב?

בפרק הזה נדבר על הצעד הראשון לריפוי, על הקשבה לגוף שלנו – ומה קורה כשאנחנו מפסיקים להקשיב. נדבר על עייפות, על תזונה, על שינה, על תנועה – ואיך אפשר לעשות צעדים קטנים לשיפור, שבסופו של דבר מצטברים לשינוי משמעותי.

נדבר גם על איזון רגשי, על הנפש, ואיך בריאות היא ממש לא רק עניין פיזי, כי האושר האמיתי מתחיל מהתבוננות פנימית.

וכמובן, וכמו בכל פרק בפודקאסט, תקבלו כלים קטנים, פשוטים וישימים, שיעזרו לכם להיות קשובים יותר – ולחיות טוב יותר.

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

מחקר שנערך בארה"ב מצא קשר בין הפרעת קשב בילדות לבין סיכון מוגבר לאלימות במשפחה. אנשי הקשב דיווחו על יותר אלימות מילולית ופיזית בזוגיות, בעיקר עקב קושי בוויסות רגשי, אימפולסיביות והיסטוריה של בעיות התנהגות. הקושי בתקשורת, באיזון כלכלי, בהתארגנות, בהבנת סיטואציות חברתיות והפרעות נלוות (כמו חרדה) – כל אלו הופכים את הפרעת הקשב לגורם סיכון לאלימות.

מהצד השני, נשות הקשב נמצאו בסיכון גבוה יותר להפוך לקורבנות לאלימות זוגית, בין היתר בשל קושי לשים גבולות, לזהות סימני אזהרה, או לצאת ממעגלים פוגעניים. תחושת חוסר ערך, אשמה או צורך באישור, עלולות להשאיר אותן במערכות יחסים מזיקות.

בכל המחקרים צוין כי זיהוי מוקדם של הפרעת הקשב וטיפול מותאם יכולים למנוע השלכות אלו – ולשם כך המודעות היא קריטית.

בפרק הרגיש הזה שוחחתי עם אירית ליאני, אשת קשב, נפגעת אלימות במשפחה, וכיום עובדת בתחום. דיברנו על גורמי הסיכון, איך זה קורה ומרגיש, מה עזר לה לצאת מהמעגל הזה, ואיך ממשיכים הלאה?

פרק שחשוב מאוד למודעות של כולנו!

פרטים על הקורס לארגון זמן שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה -⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באתר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠.

קראו גם את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אנשי הקשב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

אנשי הקשב מתמודדים עם קשיים בניהול זמן, תכנון והתמדה, מה שמקשה עליהם עוד יותר לנהל אורח חיים בריא, במיוחד בכל הנוגע לפיתוח והיצמדות להרגלי תזונה, שינה וספורט.

בפרק הזה תקבלו ידע תאורטי חשוב בכל אחד מהתחומים, ולא פחות חשוב: טיפים פרקטיים איך לשפר את הרגלי החיים לבריאים יותר?

דיברנו גם על: איך המזון משפיע על המוח, איזה מזונות מומלץ או לא לצרוך, פחמימות וסוכרים, תוספי תזונה, הטרנדים השונים של הדיאטות, איזה פעילות גופנית כדאי לעשות ואיך לישון יותר טוב?