"שום דבר ממה שאני עושה לא מספיק. נמאס לי להשתפר כל הזמן ועדיין להרגיש אשם"

זו התחושה שיכולה להיות בקרב כל אדם שמשתדל לעבוד את הבורא בכל כוחו ואכן - מצליח להתקדם בדרך העולה בית א-ל, לשפר את התנהגותו ולהרגיש את השם נוכח בחייו יותר ויותר. אבל עדיין, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ - יצרנו לא יודע מנוחה ולא נותן לנו כזאת. הוא מנסה בכל דרך להפיל אותנו ולעתים מצליח. ויש עוד כל כך הרבה על מה לעבוד ומה לשפר.

כך אנו מוצאים את עצמנו במרדף תמידי שאינו נגמר בדרך אל השלמות הבלתי מושגת. בין הרצוי - עבודת השם חיה ותוססת והקפדה מוחלטת על קיום תורה ומצוות, למָצוי - אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

הפרפקרציוניזם הקדוש הזה עלול להפיל אותנו לייאוש ולטעת בנו את המחשבה: 'מה התועלת בכל מה שאני עושה, אם יש כל כך הרבה שעדיין לא הצלחתי לתקן?!'

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף ומרגש ליום הכיפורים, עם ביאור מופלא מאמרו המפורסם של רבי עקיבא "מה המקווה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל", שנותן את הכח לכל מי שמשתדל ומרגיש שלעולם לא יחוש סיפוק.