בכל ויכוח זוגי שאנו מנהלים, אנחנו בטוחים שהצדק נמצא בצד שלנו. בכל פעם שאנחנו כועסים על אחד הילדים, ואולי אפילו מתפרצים עליו, אין לנו ספק שזה נעשה מתוך רצון עמוק ופנימי לחנך ולהשפיע - כאלה אנחנו. חכמים וצודקים.

כשהתורה מספרת על המלחמה שניהל משה רבינו עם המדיינים, היא מרמזת על כך שהיא התנהלה ללא נגיעות אישיות מצדו, על אף שהיו לה השלכות ישירות על חייו - האמנם היינו חושבים אחרת? האם ייתכן שגדול הנביאים יערב שיקולים אישיים וימנע מלקיים את ציווי השם באופן מיידי בשל כך?!

הצצה להנהגתו של משה רבינו לעומת זו של יהושע בין נון במקרה דומה, תלמד אותנו לעצור רגע, לחשוב שוב ולהבין שבכל הנוגע להתנהלות הנובעת מתת-המודע שלנו, איננו חפים מטעויות וכדאי שנתנהג בהתאם.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף ומרתק לפרשת מטות.

הפתגם אומר: "מוחות גדולים משוחחים על רעיונות, מוחות ממוצעים משוחחים על ארועים, מוחות קטנים משוחחים על אנשים."

אם גם אתם מרגישים שאתם מוצפים ברכילות בלתי פוסקת ובדיבורים שליליים. אם גם לכם נמאס לשוחח על אנשים במקום על רעיונות ולשקוע בעיסוק בחיים של אחרים ובלשון הרע - פרשת השבוע שלנו נותנת את הפיתרון.

התורה מספרת על בני משפחה מסוימת שמצאו את הדרך להגן על עצמם בכל פעם שנתקלו בסביבה רעילה. הם הצליחו לשמור על כבודם ועל הגבולות שלהם.

כדאי שגם אנחנו נאמץ את השיטה הזו ובכך נוכל לזכות לחיים של מנוחת נפש, חיים נקיים וטהורים.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף לפרשת פנחס

חלק גדול מהשיח שלנו, כיהודים מאמינים, סובב משיח. אנחנו מצפים לביאתו, מתפללים אליו ומדברים עליו.

אבל מה אם הוא לא יבוא? מה יקרה אם נמשיך את חיינו כיהודים שומרי תורה ומצוות בלי התגשמות חזון כל הדורות? לא כי הבטיחו לנו כזב ונתלינו בתקוות שווא - משיח הוא דבר אמתי שביאתו כתובה בתורה ובנביאים. אבל האם הוא עיקר היהדות? האמנם אי אפשר לחיות חיים יהודיים בלי משיח וגאולה?

זו שאלה יסודית שנתחבטו בה גדולי ישראל ובשיעור זה נציג את גישתו של הרמב"ם, שהכניס את האמונה בביאת משיח כאחד מי"ג העיקרים, כפי שביאר אותה הרבי מליובאוויטש.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור יסודי, עמוק ומרתק לפרשת בלק. שיעור חובה לכל יהודי

לקראת יום ההילולא השלושים של הרבי מליובאוויטש מגיש הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון שלשה שיעורים בשיחות עיוניות שהרבי לימד.

זהו השיעור השלישי בסדרה.

מתוך ליקוטי שיחות חלק כ"ג, שיחה א לפרשת קרח

ראיון לרדיו קול חי

בואו נשאל את עצמנו, עם יד על הלב, למה באמת אנחנו שומרים תורה ומצוות. עד כמה יש לנו מוטיבציה פנימית בכל תפילה, בכל הנחת תפילין ובכל שבת? האם אנחנו משקיעים רגע של מחשבה לפני קיום מצווה או שהיא נעשית בכח האינרציה בלבד?

יש יהודים שמשתוקקים לשכר בעולם הבא, יש שמפחדים מגיהינום ויש שנתונים ללחץ חברתי-קהילתי או שפשוט חוששים לעשות שינוי דרמטי בחיים, אך אם נקלף את כל השכבות החיצוניות שמכסות על המעשים שלנו – מה נמצא שם עמוק בפנים? האם אנחנו נוכחים שם? האמנם החיבור לקב"ה הוא פנימי ותקיף? היהדות היא שלי או שאני מתייחס אליה כאל ירושה שירשתי שלא ברצוני מאבותיי הדתיים?

בואו נפתח את כל זה, בכנות.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מרתק ומעורר מחשבה שיעשה לכם חשק לחוות יהדות אחרת. פנימית. תוססת. שלכם

לקראת יום ההילולא השלושים של הרבי מליובאוויטש מגיש הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון שלשה שיעורים בשיחות עיוניות שהרבי לימד.

זהו השיעור השני בסדרה.

מתוך ליקוטי שיחות חלק כ״ג, שיחה ג' לפרשת קרח.

לינק לשיחה: https://drive.google.com/file/d/1AnjCDbr7ycWM4igZfAUYZk9RfoR6LUPq/view?usp=sharing

אחרי תלונות רבות של עם ישראל על משה ואהרן, מורה השם לערוך את מבחן המטות - כל נשיא שבט בעם יביא מקל אל המשכן והמטה אשר יבחר בו האלוקים, יפרח.

זה סיפור תמוה: איך הנס הזה אמור לשכנע את העקשנים שכבר ראו הכל? מדוע שמקל פורח ישכנע אותם יותר מהאדמה שפערה את פיה או מהאש שכילתה את מקטירי הקטורת? ובכלל, למה מכל הניסים שבעולם בחר השם במקל מוציא פירות כדי להוכיח את מנהיגותו של אהרן?

פריחת המטה לא נועדה כדי להוכיח מיהו הכהן הגדול, אלא כדי לספר מהו תפקידו. כדי להראות מהי מנהיגות יהודית אמתית. כדי להמחיש את גדולתו של המנהיג, אך יותר מכך - את גדולת עמו.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מרגש לפרשת קרח, לקראת יום ההילולא השלושים של הרבי שחל בג' בתמוז.

לקראת יום ההילולא השלושים של הרבי מליובאוויטש מגיש הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון שלשה שיעורים בשיחות עיוניות שהרבי לימד.

זהו השיעור הראשון בסדרה.

מתוך ליקוטי שיחות חלק כ"ג, שיחה ב' לפרשת שלח.

קובץ השיחה: https://drive.google.com/file/d/1x6AOmVQzMQbXN13-DmZ-rSLhKVtSk22E/view?usp=sharing

כל נורות האזהרה היו אמורות להידלק. משה רבינו שואל לדעתו של הקב"ה על שליחת מרגלים לארץ ישראל והוא מסרב לומר "כן". בפעם הראשונה בהיסטוריה השם מהסס, כביכול, להגיד: לך ותצליח, ובמקום זה הוא עונה תשובה שמשתמעת כמו: תעשה מה שאתה רוצה, אני לא מתערב.

האם משה רבינו לא היה יכול להריח שמשהו כאן לא כשורה? מדוע לא ביטל באותו הרגע לחלוטין את הרעיון שהוביל לטרגדיה איומה?!

תשובתו של הקב"ה מגלמת בתוכה את הרצון הפנימי והעמוק של הקב"ה בקשר בינו לבין כל יהודי ויהודי. היא מהווה ביטוי לכח הבחירה שהעניק לנו הקב"ה כפי שהוא מגיע לשיא השיאים.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף ומרתק לפרשת שלח.