מה מסתתר מאחורי הנישואין של יהושע ורחב ?

ספר במדבר פרק ח ו : קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם: וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ: וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי יְהֹוָה וְסָמְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְדֵיהֶם עַל הַלְוִיִּם:......וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַיהֹוָה לְכַפֵּר עַל הַלְוִיִּם:

אבות ב ט : אמר להם, צאו וראו לב איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר, עין טובה.

באבות דר' נתן : אמר להם: צאו וראו איזהו דרך טובה שידבק בה האדם, כדי שיכנס בה לעולם הבא. נכנס רבי אליעזר ואמר: עין טובה.

אבות ה, יט, : כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה.

רבינו יונה אבות ב, ט, : ר' אליעזר אומר עין טובה, מי ששמח בחלקו... היא מדה נאה ומשובחת, ואחר היותו בתכלית הנדיבות על כל פנים ישיג אל המעלות האחרות, כי מחמת רוחב לבו ועינו היפה היא אליו המדה הזאת, ואדם כזה ראוי לכל מדה טובה... (אבות ב ט)

המהר"ל שם : שעין טובה מגלה שיש לאדם כח נפש נבדלת מן הגוף, ובזה היה בעל נפש טובה, ולפיכך שבח המדה עין טובה, כי בעל נפש טובה יש לו עין טובה

המהר"ל : עין טובה..שגורם לאדם טוב הרבה, שאין דבר שרגיל בו האדם כמו זאת, כי כל שעה וכל רגע רואה אצל בני אדם עושר וגדולה ושאר מעלות ועינו טובה בבריות, הרי מדה זאת יותר רגיל בה משאר מדות טובות, שלא יכול האדם לעשות אותה המדה תמיד כמו שבעל מדה זאת אפשר לו לתת עינו טובה כהרף עין, ולכך אמר שידבק במדה הזאת ביותר מכל שאר מדות.

מסכת יומא ט, ב - מקדש ראשון מפני מה חרב ? מפני ג' דברים שהיו בו: ע''ז וגלוי עריות ושפיכות דמים... מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם.

סוטה לח, ב, : ואמר ריב"ל אין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין, שנאמר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך.

במדבר רבה א בסוף יב ולא תאמר, שלא יגעו בו (במשכן) ישראל בשעת מסעות, אלא אף בשעת המחנות לא יקרבו אליו, אלא בני לוי. הה"ד: וחנו בני ישראל איש על מחנהו וגו' והלוים יחנו סביב למשכן העדות. ולמה אני מזהירן שירחיקו ישראל עצמן, מן המשכן? כדי שלא יהיה קצף עליהן, שאינן ראוין להתקרב אצלו. הה"ד: ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל. אבל הלוים הם ישמרוהו. הה"ד: ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות, ויעשו בנ"י ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו, שרחקו עצמן מן המשכן ונתנו מקום ללוים, לחנות סביב למשכן.

שם משמואל בהעלותך : : לכן סמכו ידיהם והנה מדת טובת עין הנראה אז בישראל בפועל, בזה הי' לישראל מעלה יתירה על הלוים, ע"כ הוצרכו הלוים לסמיכת ישראל עליהם כענין סמיכת מרע"ה ליהושע שנתן מהודו עליו, כן ישראל נתנו ממדתם מדת טובת עין על הלוים, כיון שתעודת הלוים היתה להגביה את ישראל ולעשותם דבקים במקום כמו שמדתם דביקות ע"י השיר כידוע, וידוע שלהשלים את זולתו הן בטובת הנפשי והן בטובת הגופני אי אפשר בלתי טובת עין היפוך מעין רע שפועל רע לזולתו, וכידוע ממדת הצדיקים שנותנים עינם לטובה בזולתם ובזה ממשיכים להם שפע חיים וברכה. ועל ידי זה שנמשך בלוים ענין של עין טובה על ידי הסמיכה והברכה של ישראל גם הם קיבלו עין טובה ויכלו להיות משפיעים לבני ישראל.

שם משמואל שם : וזהו לכפר על בנ"י כי באמצעותם הוציאו ישראל מדת עין טובה לפועל ובזה ניחא מה שהלויים הביאו קרבנות כפרה ולא בנ"י היינו מפני שמדת טובת עין שלהם של בני ישראל היתה כפרתן ולא הוצרכו עוד לקרבנות כפרה והבן

תפארת שלמה על התורה - לקוטים - פרשת נצבים : מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב (תהלים לד, יג). היינו שיהי' לו עין טובה לראות רק טוב אצל חבירו.

יומא לח : אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו כמלוא נימה.