לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 23, איך להערך מקצועית לעתיד? עם נירית כהן

עולם העבודה העתידי כבר ממש כאן, ו"אנשי העולם החדש" כבר עושים מודלינג למה שצפוי לכולנו.

השינוי שעשיתי בקריירה שלי, הטרנספורמציה האישית שלי, מייצגת מגמות שתופסות אחיזה (או במילים אחרות, אני לא מיוחדת וגם לא יחידה).

מקצועות מסורתיים גוועים או מוחלפים ב- AI ומכונות שלומדות את עצמן.

אנשים כבר לא עובדים באותו מקום כל חייהם, אלא ממציאים את עצמם כמה פעמים במחזור חיים.

זה מה שיקרה.

זה מה שקרה לי, או עשיתי שיקרה לי.

זה נראה בזמנו כמעט מוזר. לבחור למכור חברה מצליחה, רווחית, משגשגת, עם גרף רווחים גדל והולך.

חברה שמבטיחה יציבות, ביטחון, אופק כלכלי, יוקרה, מעמד, נוחות.

ובשביל מה? בשביל תשוקה? בשביל חופש? נפלתי על הראש?

לא נפלתי עליו, אבל קצת השתקתי אותו. שמתי על מיוט, והקשבתי לאיברים אחרים, שרוב השנים השתקתי היטב עד שבכלל לא ידעתי שהם מדברים.

למכור חברה מצליחה, להתחיל הכל מהתחלה, "פרשמנית" נטולת שם וניסיון והכנסה.

להאמין שהיכולות שלי, הכישרונות שלי הם לא במשרד או במותג, הם הולכים איתי לאן שלא אלך.

להסכים לוותר על תפישה לינארית, שמספרת לי שהגרף תמיד חייב לעלות, ולהיות מוכנה לקחת צעד אחורה (במובני ההכנסות והתגמולים) וכמה צעדים קדימה במובני היצירתיות וההתפתחות.

למתג אותי אישית. אמאלה!! כמה שזה מפחיד. לתת לכם לראות לי. לתת לכם למשב אותי, לחוות דעה.

וכמה שזה משחרר לגלות שזה בסדר כשאתם רואים לי. שזה אפילו (רוב הזמן) מרגש.

בשנים האחרונות, מאז שעזבתי משרד מעוצב וטייטל מכובד, נסקתי בעקומת למידת תכנים במרחבי האושר, ה- well-being, הפסיכולוגיה האנושית. הכרתי מלא אנשים מרתקים שהפרו אותי מחשבתית והזינו אותי לבבית.

למדתי לעשות ממקום מדויק, קשוב, אינטואיטיבי. ממקום נושם.

הכרתי הרבה יותר פלטפורמות דיגיטליות. בניתי לעצמי אתר, הקמתי לעצמי פודקאסט. פתחתי קהילה.

נדמה לי שעתיד עולם העבודה מכיל ערכים דומים של: בחירה, ביטוי עצמי, יצירתיות, למידה, גמישות, רשת של אנשים, קהילתיות, שינוי וטרנספורמציה ו.. אוטומציה.

הזמנתי את נירית כהן לדבר על עתיד עולם העבודה. מי שהייתה בעברה סמנכ"ל משאבי אנוש באינטל, עברה תהליך דומה לשלי, זיקקה לעצמה שליחות והפכה אותה למקצוע. הצעתי לה לדבר על מגמות צפויות בעולם העבודה והיא אתגרה אותי והדליקה אותי, כשהציעה שבמקום שיח אקדמי, נספר את הסיפורים שלנו, שמספרים בעצמם את העתיד. שהוא כבר כאן.