לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

הישראלים נחשבים למאושרים. למרות המצב והתלונות והחום של אוגוסט, אנחנו במקום טוב בעשירייה השנייה העולמית. מקום 14 ליתר דיוק.

פרופ' טל שביט צופה שאם נמשיך ככה נדרדר בדירוג.

בממשלת ישראל בשיא משבר בריאות וכלכלי יש שלושים ושישה שרים. אף אחד מהם לא מופקד על הנושא האיזוטרי" - אושר".

נכון, כולנו רוצים להיות מאושרים.

אבל אושר הוא בחזקת nice to have

כלומר, לא נתנגד לאושר בחיינו, אבל יש דברים שאנחנו פועלים מעשית לטובתם: כסף, הצלחה, מעמד, יוקרה.

רובנו לא ממש פועלים להשגת אושר. לא אנחנו, לא החברות שמעסיקות אותנו, לא המדינה.

כלכלת האושר היא זרם בכלכלה התנהגותית שמודדת אושר ומאתרת קורלציות בינו ובין "מכונות" אחרות בחיינו:

הבריאות שלנו, ההורות שלנו, הפנסיה שלנו, המשמעות שלנו, הכסף שלנו.

מתברר ששווה להיות מאושר.

ועם המשפט הזה כולם יסכימו. רק שזה שווה כלכלית.

חברות שמשקיעות באושרם של עובדיהן - מרוויחות יותר כסף!

מדינות שדואגות לאושר הלאומי בתוכן - חוסכות כסף ומנצלות את המשאבים הנחסכים לצמיחה.

שמעתם כבר על הג'וב טייטל - CHO?

Chief Happiness Officer מנהל אושר ארגוני

לא מדובר במנהל רווחה משודרג. לא סדנת האלכוהול, הרצאה או עציץ ליום האהבה מספיקים להגביר את אושרם של העובדים.

מה כן?

מאמץ יצירתי

פנאי

קהילתיות

לפני חצי שנה רוב המעסיקים לא היו מוכנים לשקול שכל עובדיהם יעבדו יומיים בשבוע מהבית.

הגיעה קורונה אחת. וכל העובדים עבדו 5 ימים בשבוע מהבית.

הפרודוקציה נפגעה? לא. בחברות רבות היא אפילו גדלה.

את השיחה הזו עם פרופ' טל שביט שווה לשמוע. היא מצביעה ממשקי אושר רבים בחיינו. שווה להכיר את המכונות האלה. ואלה מאיתנו בעמדות השפעה - שווה להרחיב מחשבה, לערוך ניסויים קטנים (בלי צורך במגיפה).

למה אני מתכוונת ב"שווה"? ל- שווה כלכלית. עד כדי כך שווה

אתם בעלי עסק? מנהלים בארגונים? רוצים להתחיל בקטן ולבחון את השפעות הרחבת האושר בארגונכם? מוזמנים לפנות ונחשוב ביחד.