לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 34 איך מתחילים להכיר את הגאונות שבך?

עם עדי סקופ כרמון

כשעבדתי בעיתון היה לי עורך שבישיבות היה קורא לנו להתאבד על כתבות.

התאבדתי.

זה עבד.

בדרך גם אבד.

הרצון. החלום להיות עיתונאית.

אבל את הז׳רגון אימצתי והמשכתי להתאבד.

על עסקאות. על לקוחות. על ג׳ינגול בית עבודה.

התאמצתי והתייגעתי. הייתי קשה איתי.

והצטיינתי.

יש רווחים למאמץ. למצוינות.

רק כשנשמתי הבנתי כמה טעונה היא המילה התאבדות. וכמה היא מנכיחה מציאות.

הפסגה נכבשה- התשוקה מתה. גם ההנאה קפצה מהגג והחזירה נשמתה לבורא.

אנחנו חיים בעולם שבו האיש העשיר בעולם שעיני כל נשואות אליו מדבר במושגי: ״אובססיה ללקוח״.

בעולם שבו מנכ״לים מטיפים לעובדיהם להראות נוירוזה. הורים לומדים עם ילדיהם חודשים למבחני מחוננים בכיתה ב׳.

No pain no gain

מקועקע לנו באונות.

אז אנחנו סובלים לתפארת למען מטרה עמומה ולא תמיד מוגדרת (ובדרך כלל - של מישהו אחר. בעל חזון. בעל חלום. בעל המניות. אבא. אמא).

מצויין.

אבל לא גאוני💡

מה אם יש דרך אחרת?

הפוך גוטה, הפוך

דרך שבה דווקא המימוש המלא- נרכש בלי מאמץ

שהיצירתיות - נובעת מתוכנן חדשנית וזכה

מקום שבו אתה- אתה

ואת- את

מה אם כולנו רקמה אנושית וכל חוט בה צבוע בצבע אחר וחלק מתמונה כוללת וצבעונית?

או שאנחנו פאזל רב חלקים וכל חלק בנו - הכרחי. ייחודי. ואנחנו לא יכולים לדרוך לאף אחד על המשבצת. לאיים או לייתר.

מה אם המשחק הוא לא סכום אפס?

ויש מקום לכולם?

ד"ר גיי הנדריקס טבע את אזור גאונות

(מילה נרדפת לייעוד או לשליחות) בספרו the big leap

הוא גם פורש את הדשן שמאפשר לנו לצמוח למימוש הפוטנציאל שלנו:

בטיפוח תודעה טהורה. במידטציות. בנשימה.

בהקשבה להנאה, לרגעי חסד (בניגוד למחיאות כפיים או אישורים חיצוניים. אל דאגה ממילא הם מגיעים אלינו כשאנחנו גאונים).

עדי סקופ כרמון מחזיקה בכל מיני תארים ובאזור גאונות מנוסח. בפרק 2 היא התראיינה על צמצום שעות העבודה, ומאז כבר הספיקה להקים את אמץ רופא - מערך מבוזר ויעיל לסיוע לכוחות הרפואה עם פרוץ הקורונה.

בדרך היא הפכה לחברה שלי. החברה הגאונה שלי, והיא השלימה את המודל של הנדריקס באמצעות ארבעת היסודות: אש, אוויר, מים ואדמה.

וביחד נפגשנו לשיחה מאירת עיניים ומעוררת למחשבה חדשה.

ההתחקות אחר אזור הגאונות הוא מסע חיים

הוא לא נולד מתשובה על שאלה

גם לא מהאזנה לשעת פודקאסט

אבל הוא מתחיל משם. מנכונות להרחיב מחשבה. להטיל ספק. לשבש את המוכר והקבוע.

להסכים להאמין שהסימנים הם פשוטים.

כמו במשחק חם קר.

נעים לי? לא נעים לי?

נטול מאמץ? או קשה ומזיע?

אישית, זו אחת השיחות המהנות והמשמעותיות עבורי!

יצאתי ממנה מטפסת על אוורסט. אווירית ואדמתית. התובנה הזו דייקה לי המון ומלווה אותי מאז.

מתוך הבשורה על פי תומאס:

אם אתה מביא את מה שבתוכך, מה שאתה מביא יציל אותך. אם אתה לא מביא את מה שבתוכך, מה שאתה לא מביא יהרוס אותך.

ובקשה: אהבתם? קיבלתם ערך? תסייעו לי לממש את ההשקעה בפרקים ובהפקתם ותפיצו הלאה שגם אחרים ייתרמו? תודה על החיווים, על המשובים ועל מילים חמות שאתם טורחים לשלוח אלי ולחייך את ימיי.

זכיתי!🙏