בחודשים האחרונים אנחנו מתעוררים כמעט כל בוקר ושומעים צמד מילים שצובטות את הלב: "הותר לפרסום". עוד חיילים שנפלו על קידוש השם. עוד משפחות שבורות בעם ישראל.

הלב כבר לא יכול להכיל כל כך הרבה בשורות קשות וכואבות ואנחנו כל כך רוצים שזה ייפסק.

מהי התרופה למכות הכואבות שאנחנו חוטפים? איך כל אחד מאתנו יכול לשים סוף לטרגדיה ולהביא לניצחון מוחץ?

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מאלף ומרגש לפרשת שמות על הכלי המיוחד שמחזיק ברכה ויעלה אותנו אל הדרך הסלולה לניצחון ולגאולה שלמה.

'אני מרגיש שיש בי יותר מזה. נראה לי שאני מסוגל ליותר.'

כנראה שלכל אחד מאתנו עולה מחשבה כזו שוב ושוב במהלך חייו. מין תחושה שיש בנו פוטנציאל עמוק שרק מחכה לפרוץ החוצה ואנחנו לא מצליחים לממש. כוחות נפלאים שאנחנו לא מנצלים.

איך נגלה כמה אנחנו שווים באמת?

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מאלף לפרשת ויחי עם תובנה מדהימה שתעשה לכם חשק להגשים את עצמכם ולמלא את תפקידכם בעולם.

'קשה לי, אני עובר תקופה קשה. מאיפה מקבלים כוחות?!'

המחשבה הזו נכונה לכל אחד מאתנו. בין אם זו תקופה של קושי כלכלי, בריאותי, זוגי, משפחתי או מה שלא יהיה - אנחנו מנסים להרים את הראש מעל לקושי ורוצים להיאחז במשהו שייתן לנו כח, ביטחון ותקווה.

יוסף היה נער בן 17 כשנמכר לעבד בניכר. לבד, בלי הורים ובלי משפחה. הוא עבר חיים קשים ותלאות רבות, אבל לא נשבר והמשיך להאמין בקב"ה ולהחזיק בדרכו. סוד ההצלחה שלו יכול לעזור לכל אחד מאתנו לעבור בקלות יותר כל קושי בחיים.

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מאלף ומרגש לפרשת ויגש על נקודת המבט שעוזרת להתמודד עם קשיים ואתגרים.

כשליש מחיינו אנחנו מעבירים במיטה, בשינה. זה נראה כמו בזבוז זמן משווע. ברור לנו כי כדי להתקיים אנחנו מוכרחים לתת לגוף את מנת השינה היומית שלו, אבל מדוע הקב"ה תכנת את מערכות הגוף שלנו בצורה כזו?!

וכי לא יכול היה הבורא לברוא אותנו באופן כזה שלא נזדקק לשינה כלל? הרי כל כך הרבה היינו יכולים לפעול ולעשות ולהשפיע על העולם בשעות בהם אנחנו נאלצים לישון.

לפי הקבלה, החוש של חודש כסלו בו מתחיל חג החנוכה - הוא חוש השינה. השינה היא אחת מהמתנות המופלאות שנתן לנו הבורא ועלינו לדעת כיצד לנצל אותה כראוי, אחרת זה פשוט בזבוז זמן.

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מרתק ומאלף לחג החנוכה על חוש השינה וחלקו בהצלחת הנשמה שלנו בתפקידה בעולם.

'רק ביקשתי לחיות בשלווה' - זה מה שחושב כל אחד מאתנו כשהוא נתקל בעוד אחת ממהמורות החיים. אלו יכולים להיות קשיים כלכליים, בעיות בריאותיות, קשיים בעבודה, בקהילה או בבית. אין רגע דל בחיינו.

למה למען השם אנחנו לא יכולים לחיות בשלווה?! האם יש דרך להגיע אל השלווה הנכספת ולחיות חיים רגועים ושמחים?

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מאלף לפרשת וישב על הדרך להגיע לשלוות חיים פנימית שתאפשר לנו לשמוח גם ברגעים לא קלים

חיינו הרוחניים מלאי תנודות. לפעמים אנחנו חשים אהבה, קירוב ודבקות בהשם. שמחה והתלהבות בלימוד התורה וקיום המצוות.

ולפעמים, יצרנו הרע מתגבר עלינו ואנו מרגישים שהתרחקנו מן הקדושה, שמשהו בלבנו כבה. ישנם גם יהודים כאלו שנכשלים, חלילה, באיסורים חמורים, עד שנדמה להם שהתנתקו לגמרי מהקב"ה וכבר אין להם דרך חזרה.

עלינו לדעת ולהפנים כי בכל יהודי ובכל מצב הנשמה בוערת. אין שום דבר בעולם שיכול לכבות את "נר השם נשמת אדם". אש תמיד בוערת בקרבנו ומאפשרת לנו לשוב אל השם באמת ובלב שלם, אם רק נרצה בכך.

הרב שבתי סלבטיצקי, בשיעור מרגש ומאלף לפרשת וישלח וחג הגאולה י"ט כסלו, מגלה את עצם הנשמה שבוערת בכולנו, דרך סיפורים מרגשים ומעוררי לב

כל אחד מאתנו חווה נפילות וכשלונות בחייו. זה יכול להיות יום של מצב רוח ירוד, חוסר שביעות רצון מעצמנו או סתם חוסר חשק ואנרגיה לעשות את המוטל עלינו.

התחושות האלו, מטבען, עלולות להיות כדור שלג מתגלגל ולהביא לקושי ודיכאון עמוק יותר. וכך אנו יכולים למצוא את עצמנו במשך תקופה כשאורנו כבה - התפילה נאמרת ללא כל חשק, הנחת התפילין הופכת לעול שאנחנו רק מחפשים לסיים אותו ועל לימוד תורה בחיות והתלהבות בכלל אין מה לדבר.

איך קמים מנפילות כאלו? מדוע החיים שלנו חייבים להתנהל בצורה כזו? ואיזה דבר טוב יכול לצמוח מכל קושי כזה?

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מאלף ומרגש לפרשת ויצא.

בשבועות האחרונים אנו עדים לתופעה מופלאה ביותר: דווקא בזמנים קשים כל כך, בהם עם ישראל חטף מכה כואבת, מתגלה בעמנו. אמונה יוקדת ולוהטת, התעוררות מיוחדת לכל דבר שבקדושה וחיבור הולך ומתחזק עם הקב"ה.

כיצד זה ייתכן?! איך יכול להיות שדווקא בזמן שהלב כואב כל כך והשאלות זועקות לשמים - יהודים מתעוררים באהבה גדולה לקב"ה?

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מאלף ומרגש על משמעותה של אמונה ועל הכח שהיא נותנת ליהודי במקום בו נגמרת ההבנה.

מאורעות התקופה האחרונה שחווינו, הסיפורים הכואבים כל כך, הדאגה לשלום חיילינו ולגורל החטופים, ובעיקר, המשך המערכה ואי הידיעה על הצפוי לנו בהמשך, מורידים את מצב הרוח ומקשים עלינו לפתוח כל בוקר כשאנו מלאי אנרגיה וחיות.

מהיכן שואבים כח לחיים שמחים בימים של חדשות עצובות ומדכאות? איך יכולים בני משפחות הנרצחים להמשיך את החיים בידיעה שהיקר להם מכל אבד ולא יחזור לעולם?!

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מרתק ומרגש לפרשת חיי שרה עם תובנה מדהימה שנותנת את הכח לגלות תעצומות נפש ולעשות את הנדרש מאתנו בשמחה ובהתלהבות למרות הסחות הדעת

שלוש פעמים בכל יום אנחנו אומרים שהשם הוא "שומע תפילה", מאזין ומקשיב לתחנונינו בכל עת. אבל כל אחד מאתנו מרגיש לפעמים שהתפילה שלו לא התקבלה, שהיושב במרומים לא מקשיב - ביקשנו מכל הלב שסבתא תחזור לאיתנה והיא נפטרה, הזכרנו שוב ושוב בתפילה את הזוג שמחכה לילדים כבר למעלה מעשור והוא עדיין מחכה, והתפללנו לנס שישנה את חיינו והוא לא הגיע.

אי אפשר שלא לחשוב על כל כך הרבה יהודים שהתחננו וזעקו לקב"ה בשמחת תורה האחרון שיציל אותם מידי המרצחים הארורים, ואלו טבחו בהם ללא רחם.

למה השם לא מקבל את התפילות שלנו? ומה הוא עושה עם רבבות התחנונים שמגיעים אל כסא הכבוד ונראה שמשיבים ריקם את הפונים?

הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מלא אמונה ועוצמה שמלמד את הכח העצום שנמצא בתפילות שלנו ומגלה שאף תפילה לא חוזרת ריקם. השם מקשיב תמיד.