בכל בוקר אתה קם, רץ למרוץ החיים, משיג דברים, מתקדם - אבל בלילה, כשהכל שקט, משהו בפנים עדיין לא רגוע. יש תחושה שחסר משהו עמוק יותר, משמעותי יותר. אתה חופשי לעשות כמעט הכל, אבל לפעמים מרגיש כבול בתוך עצמך.

פסח הוא לא רק ציון למאורע ההיסטורי של יציאת מצרים, אלא קריאה אישית לכל אחד מאיתנו לצאת ממיצרי הנפש. המטרה האמיתית היא לא רק החופש מכבלים חיצוניים, אלא גילוי החירות הפנימית - היכולת לממש את הייעוד האמיתי שלנו.

בשיעור מרגש לחג הפסח הרב שבתי סלבטיצקי מסביר את המשמעות העמוקה של "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ואת התוספת המשמעותית של אדמו"ר הזקן - "בכל יום ויום". כיצד יציאת מצרים הפרטית שלנו קשורה לשאלה הראשונה שהקב"ה שאל את אדם הראשון - "איכה?", וכיצד היא מאפשרת לנו להתמודד עם הרגשת ריקנות שלפעמים מלווה אותנו למרות ההישגים החיצוניים.

יציאת מצרים היא המסע האישי של כל אחד מאיתנו מעבדות לחירות, מחיים של חיפוש מתמיד אחר סיפוקים חיצוניים לחיים של משמעות אמיתית וקשר עמוק לשליחות הייחודית שלנו בעולם.