יש לה כנפיים. הן מצוירות לה על כל הגוף, אבל הן בעיקר חרותות בנפשה.

לימדו אותה לחלום. לחלום בגדול. לחלום בענק. לחלום ולהגשים.

לפעמים היא משלמת מחיר על החלימה, היא מספרת. אבל רוב הזמן, היא בדרך, והיא מוגשמת.

את החלום היזמי שלה החלה לתרגם למציאות לפני שלוש שנים.

נפגשנו לשיחה על חלומות. על כוחו של דמיון. על השבר שלפעמים נסדק כשחלום הופך ארצי.

על פחדים וקולות מרפי ידיים.

דיברנו על תפישה הוליסטית קהילתית של העסק שלה שמצוי בתווך שבין עובדיו, ספקיו ולקוחותיו.

אבל החדשנות המהותית בתפישה שלה היא שהיא מבשלת רגשות.

"האוכל הוא רק תירוץ" היא הודתה, דרך להגיע לאנשים, לחבק, להפשיט אותם מפסאדות, משריונות, להרשות להם להיות אמיצים מספיק בשביל להיות אנושיים.

ובכלל, "אנושיות" היא ערך מהותי בלוחשת לסירים.

הלוחשת לסירים, היא איילת זהבי, והיא לפני הכל חברה טובה שלי.

הראיון איתה חושף בכנות ובאומץ את דרכה שלה, אבל לא פחות חשוב - עשוי לספק לכל מי שיוצא לדרך חדשה של הגשמה ויזמות נקודת מבט מלאה, על רווחים ומחירים, על חלומות ומציאות.

הפרק הזה מוגש לכם באהבה כפרק ראשון בסדרת "בת" של מעלה בטוב. על יזמים שהם y driven, שמונעים אחרי תשוקתם, ומבקשים להרבות טוב. יזמים בטוב.

אם גם אתם רוצים לקדם את הבשורה החדשנית שלכם - מוזמנים לפנות אלי.