פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

אנשי הקשב הם יצירתיים עם חשיבה מקורית ורעיונות מופלאים, אבל בגלל שהעולם שלנו מלא בהסחות ועומס הם לא תמיד מצליחים להוציא אותם לידי ביטוי.

תנועת ההאטה שהתפתחה בשנים האחרונות נותנת מקום וכלים להאט את הקצב בכדי לא להיכנע ללחץ, ומדברת על איך לאפשר לרעיונות להתעכל בצורה אופטימאלית, לפתח את המחשבה, ולהיות "כאן וברגע" שבו אנו נמצאים עם פחות טרדות וחסמים, מה שמעלה את תחושת האושר.

מחקרים מראים שמחצית מהאוכלוסייה הייתה רוצה להאט את הקצב, ולפנות זמן לפנאי ומשפחה, ובפרק הזה ניתן אסטרטגיות ומידע כיצד לעשות זאת ונדבר על למה זה חשוב, וגם איך עומס קוגניטיבי ומינימליזם מתחברים לזה.

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

אני נתקלת המון במכון אבחון שלנו בבלבול בין אוטיזם להפרעת קשב, ובאבחונים שגויים שנערכו בעבר. גם עולם המחקר מראה לנו תמונה דומה חוסר דיוק באבחונים.  

המקור לכך הוא התסמינים שיכולים להיות דומים, כמו: קושי בויסות החושי, בחברה ובהבנת סיטואציות, וכן אימפולסיביות, חוסר טאקט, ריחוף/ניתוק/מוסחות. 

אבל חשוב להסביר שאלו הפרעות נוירו-התפתחותיות נפרדות, וישנם מאפיינים שונים. מאפיינים שיותר שכיחים באוטיזם ולא בהפרעת קשב יכולים להיות למשל: חזרתיות, הפרעות בדיבור, קושי בהבעת רגשות ורגרסיה תפקודית. 

ויחד עם זאת, יש גנטיקה משותפת. כלומר קיימת שכיחות גבוהה יותר של אוטיזם והפרעת קשב ביחד.

אז איך מבדילים? והאם אפשר לאבחן אוטיזם והפרעת קשב ביחד? איזה עוד הפרעות באות בשכיחות גבוהה (חרדה למשל)? מה הטיפול המומלץ? ומה ההורים צריכים לעשות? על כל זאת נדבר בפרק. 

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

מה זה אבחון דידקטי? יש הרבה אי הבנות לגביו: מתי צריך לעשות אותו, למי הוא מתאים, מה בודקים בו, מה ההבדל לעומת אבחון הפרעת קשב, מה ניתן לקבל באמצעותו, איך והאם לספר, והאם הוא מתאים גם למבוגרים?

אז בתור מאבחנת דידקטית כבר 15 שנה, אני רואה הרבה טעויות בנושא, ומטרת הפרק היא למנוע אותן מכם. אני שומעת על מורים שמייעצים לחכות, או יועצים שמפנים לגורמים לא מתאימים. גם באבחונים עצמם הרבה פעמים מפספסים הפניות קריטיות, או את השיח המסכם שכל כך חשוב לבצע עם ההורים והילדים להסבר הממצאים.

בפרק הזה תקבלו את כל המידע שאתם צריכים מבחינה פרקטית, וגם רגשית. נתייחס לכך מהכיוון המקצועי וגם מהכיוון האישי: נשמע על חוויית האבחון בעיניו של אורן ואיך היא השפיעה עליו.

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

"שנינו יושבים לשיחה, שנינו רוצים להגיד דברים חשובים, שנינו קוטעים אחד את השנייה ללא הפסקה, ומתעצבנים שהשני לא נותן לכם לסיים את המשפט." מי מזדהה?

ואולי עברו לכם בראש המחשבות האלו? למה היא ככה? למה הוא לא מקשיב? איך היא שוב שכחה? איך הוא לא רואה את הבלגאן? לא אכפת לו ממני... הוא מזלזל... אי אפשר לסמוך עליה... כל העומס עליי... הוא מעופף בעולם אחר... היא כזאת איטית...

אהבה היא הדבר שכולנו הכי רוצים, אבל אין ספק שבזוגיות ישנם גם קשיים. ולכן, בפרק הזה נדבר על מהי בכלל אהבה, מה קורה לה לאורך זמן, איך אפשר לשמור עליה ולטפח אותה, מה מושך אותנו, וגם למה לפעמים זה לא מצליח? תתכוננו להכניס קשב לאהבה שלכם.

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה באתר.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

הורים רבים שואלים אותי עד מתי הם יצטרכו לעזור לילד? האם זה יסתיים רק בצבא? ואולי המסגרת הזו "תחנך את הילד" מה שנקרא, כלומר תחשל אותו לחיים האמיתיים? אבל בעצם פעמים רבות זו תקופה שבה מחמירים הקשיים, במיוחד התפקודים הניהוליים. 

חיילי הקשב מתקשים יותר לעמוד במסגרת הנוקשה אליה הם נכנסים: לקום בזמן, להתארגן, לא לשכוח, לא לאבד, וגם לא פשוט להתמודד עם גורמי הסמכות. ועוד לפני הגיוס: איך מתכוננים? איך עוברים את המבחנים? איך מקבלים את התפקיד המתאים? איך אפשר להפוך את המסגרת הצבאית למקפצה לחיים הבוגרים? 

על כל זאת נענה ונסביר בפרק שיכול לשנות חיים.

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

בתור מאבחנת דידקטית אני רואה הרבה התנגדויות לנושא של התאמות, או כמו שקראו לזה פעם: "הקלות במבחנים". ההורים חוששים שאם יתנו לילד התאמות איך הוא יפתח מיומנויות? ומה יעשה בהמשך חייו? האם גם שם יהיו לו התאמות? ואז אני מבקשת מהם לחשוב מה היו מרגישים אם הילד שלהם היה זקוק למשקפיים? האם גם אז היו חוששים לתת אותם?

קשב או לקות למידה לא רואים ולכן קשה לתפוס אותם, אבל הם הפרעה לכל דבר, ואם לא מתאימים את הסביבה אליהם, משהו שם נתקע. ולכן התאמות הן הכרחיות, ובהחלט אפשר לאמץ אותן בקלות ובכך להגיע למימוש הפוטנציאל בלימודים ובחיים. זה לא גורם לניוון או ויתור אלא להפך! מעלה את הביטחון והערך העצמי, משום שיש יותר אפשרויות לצבור הצלחות.

בפרק הזה תקבלו המלצות לאפליקציות שיכולות לעזור ואף לשנות חיים, עבור ילדים, סטודנטים, מבוגרים, בלימודים, בעבודה, בבית. ותקבלו עוד דבר אחד חשוב: אופטימיות, שאפשר להתאים כלים שיעשו את כל ההבדל.

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

להיות סטודנט זו חוויה מדהימה אבל גם מאתגרת, מבחינה לימודית, כלכלית ורגשית, ועבור אנשי הקשב עוד יותר! קודם כל יש חששות מחוויית הלימודים בעבר, מגיעים עם צלקות מבית הספר, מכשלונות, מאמירות של מורים/הורים.

אחר כך צריך להתמודד עם העומס. פתאום צריך להחזיק לימודים, בית, עבודה, זוגיות, לעומת תקופת בית הספר ששם ההורים עזרו. מעבר לכך גם לא יודעים איך ללמוד באקדמיה (מומלץ להיעזר בקורס לאסטרטגיות למידה).

על כל זה נוסף הקושי הכלכלי. אין זמן לעבוד, ולעומת זאת הסטודנטים לרוב מצופים לכלכל את עצמם. ואצל סטודנטים עם הפרעת קשב יש צורך ללמוד שעות רבות יותר, ואז פחות שעות לעבוד...

ולכן, חשוב לדעת שביטוח לאומי מכיר בכך שהפרעת קשב עשויה לפגוע בתחומים שונים בחיי היום יום ולכן יכול לעזור! את כל הפרטים על כך ואיך לקבל את המלגה תקבלו בפרק.

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

ליאור נכשל בכל, המורים כבר הרימו ידיים. הוא אפילו לא השלים את תעודת הבגרות. ולמרות הכל, היום הוא רופא מתמחה בהרדמה בבית חולים בילינסון. בפרק הוא מספר איך זה קרה, ובסיפורו מעניק תקווה והשראה עבור כל ההורים שעוברים דרך חתחתים בבית הספר ודואגים לילדיהם, ועבור כל אנשי הקשב שרוצים להגשים חלום אבל חוששים בגלל חוויות העבר. 

להזמנת הרצאה של ליאור ברק ניתן ליצור קשר באתר או במייל

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

האם אתם מרגישים לפעמים שההישגים שהגעתם אליהם לא באמת מגיעים לכם? אתם לא באמת ראויים להם? או אולי אפילו שהצלחתם להסתיר את מי שאתם באמת, אתם לא באמת מוכשרים לתפקיד או לתואר, וחוששים שאולי מישהו יעלה עליכם מתישהו ויגלה לכולם שאתם "בלוף"? וגם כשיש הוכחות על המפה, או על הנייר, יש הצלחה, אתם עדיין מרגישים שזה "לא באמת" או שאולי זה בזכות מישהו או משהו אחר ולא בזכותכם? אם כך אתם חייבים להקשיב לפרק הזה! כי אתם לא לבד! הרבה מאוד אנשים מרגישים כמוכם, ואפילו יש לכך שם: תסמונת המתחזה. בפרק תקבלו ידע נרחב על התסמונת וגם גם עצות איך להתמודד איתה, איך אפשר לקבל הכרה על ההצלחות, איך יודעים שאני באמת מוצלח ולא מתחזה, מה הקשר להפרעת קשב, מה התפקיד של הסביבה בכל הסיפור הזה, ועוד...

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן.

קראו גם את הספר "אנשי הקשב".

אף אחד לא מבין עד כמה התקופה לאחר הלידה יכולה להיות מאתגרת, עד שמגיעים לשם. אבל עם כמה שזה יכול להיות קשה ומתיש לנשים, לנשות הקשב זה קשה ומתיש יותר. וגם מלחיץ, ומעורר רגשות אשמה, ויכול להיות שגם דיכאון (סיכון גבוה יותר). התפקודים הניהוליים הלקויים בהפרעת קשב מתנגשים עם חוסר השינה/אוכל ומיליון המשימות שצריך לעשות, ולתוך כל זה נכנס הטיפול באדם נוסף חוץ ממך! (התינוק/ת). הגיע הזמן לדבר על זה וגם להסביר, לנו ולבני הזוג, ואולי גם לסביבה היותר רחבה שדוחקת בנו רק להיות שמחות.

בפרק הזה נסביר מה עובר על נשות הקשב לאחר הלידה וגם ניתן טיפים. הרחבה חשובה על נשות הקשב יש בפרק 10 עם פרופ' איתי ברגר (בנות עם הפרעת קשב), ובפרק 25 עם מיכל קירלי (אימהות עם הפרעת קשב).