ל פ נ י ה מ ל ח מ ה 

את הפרק עם שירלי יובל יאיר הקלטתי לפני המלחמה. הייתי בארץ , ניפגשנו באולפן , תחושת חגיגיות של ראשית שנה חדשה הייתה באוויר והתרגשות שלי על ביקור קצר במולדת. כל זה ניראה לי כמו חיים אחרים לגמרי, אפילו שזה היה רק לפני חודש וקצת. 

כשהתלבטתי אם להעלות פרקים שכבר הקלטתי לפודקאסט גליתי שהפרק עם שירלי בחלקים מסויימים כאילו מדבר את העכשיו.

זה פרק שמדבר על הכוח שבהודיה גם ועל אף מציאות מורכבת. 

על אנשים שחוו טראומה קשה ועל היכולת שלהם לראות את האור.

על הכוח שבהודיה שעוזר ותומך בנו ומאפשר לנו להיות מחוברים לחיים ולטוב שיש להם לתת

מאז שהחלה המלחמה , אני חושבת ומדברת על סבא שלי שמאי רוזנבלום  ז״ל שהיה ניצול שואה והקים גינת ירק בגטו , כדי לראות צמיחה לצד הזוועות שחווה. 

באופן בלתי מוסבר גם פרק הזה ( שהוקלט לפני המלחמה ) אני מזכירה אותו ומודה על השיעור שהעניק לי בלראות את הטוב , למצוא על מה להודות  גם במציאות קשה מנשוא. 

השיעור הזה ליווה אותי בנקודות קשות בחיי וממשיך ללוות אותי מאז שפרצה המלחמה. 

הודיה היא כלי מרפא מחזק ומגן נפש 

תודה שירלי יקרה על המפגש על הקול שלך שיש לו תפקיד חשוב להבראה ולריפוי . על חכמת הלב והראש שלך