רועי היה אמור בכלל למות, כלומר היה מי שסבר שהוא כבר מת, בלילה ההוא בג'נין. לא מות גיבורים הרואי אלא מוות מהסוג המיותר כל כך, מאש של חבר לכוח. צירוף של נסיבות ושל שילוב בין כוחות חיצוניים, עליונים ופנימיים השאיר אותו כאן איתנו, ומאז התחילו החיים האחרים, חיים בכיסא גלגלים. מאז החל הקרב שאחרי הקרב: לנשום, לשבת, להקים משפחה, לשחק כדורסל, לשנות את העולם -   כך נכתב על עטיפת ספרו הנפלא של רועי בן טולילה : "מגובה הלב- הקרב שאחרי הקרב" המספר את סיפור הפציעה והשיקום, הכאב והתקומה. רועי התארח בפודקאסט לשיחה מרגשת על יכולת ההתגברות האנושית, על היכולת להבין שלמרות שלא תוכל לקום על הרגליים, אתה תיעמד חזרה - עמידה נפשית, איתנה. על היכולת לא להיכנע לגורל שנגזר עליך אלא לבחור יעוד לחייך, למצוא משמעות חדשה, ללדת ילדים, להרבות טוב בעולם. זו שיחה על היכולת לסלוח לאדם שפגע בך פגיעה כל כך קשה, על החשיבות של המילה תודה ועל היכולת להביע אותה, ועל החיבור הבלתי נפרד שיש בין שמחה לעצב בחיים שלנו, שהצימוד של יום הזיכרון ויום העצמאות מזכירים לנו בכל שנה מחדש