מה "ישראלי" בעיניכם? אם הייתי שואלת אתכם על רגע שבו אתם מרגישים ישראלים, מה עולה בזכרון שלכם? עבור אמל אסעד, יש הרבה רגעים כאלה, אבל החזק שבהם הוא כנראה הרגע ההוא בטקס ההשבעה שלו כצנחן בכותל. בכספת הזכרונות שלו יש רגעים רבים נוספים של תחושת שייכות ישראלית עמוקה גם לכפר שבו גדל בכרמל, ובו נולדו אבות אבותיו, 400 שנה אחורנית, וגם לרעיו הלוחמים, אלה שסחבו את האלונקה שעליה שכב כשנפצע במלחמה. אמל אסעד, תת אלוף במילואים, שירת 26 שנים בצנחנים ובתפקידים שונים בצבא בכלל, כמפקד ולוחם. נלחם בשלוש מלחמות, נפצע קשה בחווה הסינית, חינך דורי דורות של חיילים ופקודים, שכל את אחיו הצעיר שנהרג בעזה. אמל הוא הישראלי היפה במלוא מובן המילה, ובשיחה מלב אל לב אנחנו מדברים על תחושת שייכות, על הצורך האנושי הבסיסי הזה, ועל מה שקורה לנו כשהיא נסדקת. על אחים שגדלו אתך ועל אחים שאימצת לאורך הדרך, אלה שלא בהכרח חולקים איתך קשר דם, אבל חולקים איתך שותפות עמוקה לדרך, לערכים, לזכרונות, לרגעי של חברות עמוקה