ביום שבו מלאו לאמא שלי 80, לקחתי אותה בהפתעה, להקליט שיחה של שתינו באולפן. רציתי שתהיה לי מזכרת. זו היתה אחת השעות המיוחדות ביותר שחווינו יחד, והיה בה את כל הערבוב שיש בקשר המיוחד והעמוק הזה שבין אמא לבת. היו בה נושאים שאף פעם לא נגענו בהם, נושאים שהעזנו קצת יותר, היו גם דברים שהמשכנו לשתוק עליהם, היה צחוק משותף ודמעות. אבל בעיקר -הודייה הדדית וסליחה הדדית. לא על הכל אפשר לדבר, אבל כל מה שיכולנו לדבר עליו - נאמר. אני רוצה לעודד אתכם לקחת את האנשים היקרים לכם לשיחה מהסוג הזה. לשאול ולהשמיע, לסגור קצוות פתוחים. דווקא עכשיו, באיבם של ימי הקורונה שמנתקת הורים מבוגרים מילדיהם ונכדיהם - זה חשוב פי כמה. המגע האמיתי בין אנשים - הוא מגע של נפש בנפש, ילדה ואמא שלה. ואת זה שום "איסור חיבוק" בימי קורונה - לא יוכל לקחת לנו