בגיל 25 הוא היה נהג משאית עם תשע שנות לימוד ובלי תעודת בגרות,  אבל כמה שנים אחר כך, הפך למרצה באוניברסיטה ולמנהל המיתולוגי של תיכון ברנקו וייס לנוער בסיכון

סיפור החיים שלו היה בקלות יכול לשמש בסיס לתסריט של סרט הוליוודי, על הילד השמיני במשפחה של 11 ילדים

הוא גדל בשכונות מצוקה, בגיל 15 וחצי נפלט ממערכת החינוך, נאלץ לחיות ולגדל את עצמו לבד,  וכבר היה באיזה מדרון חלקלק של ייאוש והסתבכויות עם החוק. אבל כשצה"ל גייס אותו במסגרת הפרויקט של נערי רפול, פתאום לראשונה הייתה שם מישהי שהאמינה בו, פתאום היה איזה חבל הצלה שבאמצעותו ועם המון כוחות נפש התחיל לחלץ את עצמו כלפי מעלה

שיחה על ביטחון עצמי ואיך הוא נבנה

למה האושר שלנו כל כך כרוך בזה שיהיה שם מישהו שמאשר אותנו? שמניח עלינו מבט אוהב ואומר - "אתה אהיב, אתה ראוי, אני אתך

איך מפרידים בין "התנהגות" של ילד, לבין מה שעובר עליו בפנים

ואיך לומדים לטפס למעלה -  באמצעות הצבת מטרות, תחקיר עצמי, ו"שנורקל נפשי" שסורק ומחפש כל הזמן את האופציה הטובה יותר שנמצאת שם באופק, מחוץ למים העכורים

מוזמנים לראות אותי במופע ״למה לא עכשיו״ ב- 2.7 בשעה 21:00 בטוקהאוס