בפרק מיוחד לקראת יום הכיפורים - שכדאי לחזור אליו בכל יתר ימות השנה - נשוחח על היכולת לסלוח, ועל האופן שבו היא חשובה לבריאותנו הנפשית והפיזית. היהדות מכוונת אותנו לעסוק בחשבון נפש. לעשות סדר פנימי, לנקות ולבער חמץ נפשי. אם יש בעיני חומצה פנימית שאוכלת אותנו מבפנים היא מורכבת מכל מה שמצטבר על קרקעית הנפש שלנו כשאנחנו לא סולחים -ההתחשבנות עם זולת שפגע בנו, האכזבה והעלבון, תחושת הקורבנות, "הצדק שלנו" שאנחנו תובעים ולא זכה לאישור, כל האנרגיה השלילית הזו.  מה עושים כדי להיפטר מהחומצה הזו?  כדי לחשוב בקול רם על שריר הסליחה ולהציע כלים לחיזוק שלו הזמנתי את ליאור טל, איש חינוך, פובליציסט ופעיל חברתי ופוליטי. הוא עוסק הרבה שנים ביהדות כתרבות, עומד בראש בית המדרש "קולות", עורך ומגיש את הפודקאסט "קולות של רוח" בגלי צה"ל. בשיחה הזו אנחנו בונים גשרים בין הפסיכולוגיה המערבית, היהדות, הפילוסופיה היוונית, סרטי קולנוע, וניסיון החיים של שנינו - כדי לשרטט קווים לדמותה של היכולת לסלוח, ולמה היא כל כך בריאה לנו, אנחנו מדברים על סוגי סליחה, או דרגות שונות של סליחה וגם על מצבים שבהם דווקא אסור לנו לסלוח