הפרק הזה עולה לשידור קצת לפני "ליל הסדר", בימים האלה שבהם היהדות שולחת אותנו לעשות סדר. גם בבתים שלנו, וגם בנפש פנימה. לבער את החמץ, להיפרד מהישן ולהתחדש.  זו הזדמנות מצוינת לחקור את שני מושגי היסוד האלה בחיינו - סדר וכאוס, ואת מערכת היחסים שלנו עם הסדר בבתים שלנו. גם ברמה המעשית, וגם ברמה המטאפורית, כי מערכת היחסים שלנו עם הבית,  דומה מאד למערכת היחסים שלנו עם הגוף שלנו, והיא אחת ממערכות היחסים הבסיסיות והמשמעותיות שלנו. אנחנו חולמים על הבית המושלם, הנחשק, המסודר תמיד, הסוחט מחמאות, ומתאכזבים מהבית ה"מציאותי" שלנו, זה שרחוק מאד מהתמונות במגזינים.  אנחנו יורדים על עצמנו לא פעם, על האופן שבו אנחנו לא מצליחים לתחזק אותו. האורחת שלי, שירלי אבנון קרייזל עבדה שנים רבות כמרפאה בעיסוק, וכיום היא מעצבת פנים ומסדרת בתים. היא האישה שמזעיקים כשהבית עולה על גדותיו ומאיים להטביע את יושביו. בימים אלה יוצא הספר שלה "הבית האופטימי" ובשיחה מרתקת היא מספרת לי מה למדה על נפש האדם, במסעות שלה לתוך הבאלאגן של אחרים. מה מספרים הבתים שלנו על האישיות שלנו? למה כל כך קשה לנו להיפרד מחפצים? מה צריך לעשות כדי ללמוד לסדר נכון? ואיך לחיות בשלום גם עם הבאלגן שמרכיב את חיינו? שיחה אופטימית שתעשה לכם חשק לרוץ ולסדר