האם המוח והלב שלנו בנויים לאהוב אדם אחד כל החיים, או שמא מונוגמיה הפכה לנחלת העבר והיא אינה רלוונטית עוד בעידן המודרני?

בפרק 216 של הפודקאסט אירחתי את ד״ר ליאת יקיר – ביולוגית, חוקרת רגשות ומחברת הספר קיצור תולדות האהבה (אותה אתם וודאי מכירים מחתונמי), לשיחה חדה ומסעירה על מה שמניע אותנו לאהוב, להיפרד, להתאהב מחדש ולחפש שוב ושוב את החיבור הרגשי והפיזי לאדם אחר.

ביחד, נצלול לעומק השאלה- למה כל כך קשה לאהבה להחזיק מעמד? נגלה מה יש לביולוגיה להגיד על פרידות, למה אחוזי הגירושין בעולם כולו עולים בהתמדה, ואיך המאבק בין המינים בטבע על המשכיות הגנים עיצב את דפוסי הקשרים שלנו. עוד נלמד האם באמת היינו אמורים להיות מונוגמיים, או שבכלל מדובר במוסד חברתי שהומצא כדי לשלוט בבני אדם, ואיך כל זה קשור למאבק הפמיניסטי.

אני ארגיע אתכם כבר עכשיו ואגיד שהביולוגיה היא לא חזות הכל – לצד הצורך בגיוון גנטי, מערכת העצבים שלנו עדיין משוועת לחיבור יציב, לאדם אחד שמולו הדופק שלנו מסתנכרן והלב נרגע. יחד נבין איך טראומות רגשיות מטביעות חותם פיזי במוח ובגוף, למה קשה כל כך לפתוח את הלב מחדש, ומה יכולה להיות הגרסה החדשה של מונוגמיה במאה ה-21.

אז אתם מוכנים להבין מה עומד בבסיס האהבה?

* האם המוח האנושי באמת מתוכנת לאהוב אדם אחד לכל החיים?

* ⁠למה נשים יוזמות את רוב הליכי הגירושין, ומה הקשר לגיל המעבר?

* ⁠האם גיוון גנטי חשוב יותר מהרעיון הרומנטי של "אחד ויחיד"?

* ⁠איך תרבות המונוגמיה נולדה והופצה?

* ⁠האם זוגיות ארוכת טווח אפשרית בלי לאבד את הריגוש והדופמין?

* ⁠למה מערכת העצבים שלנו זקוקה לקשר יציב כדי לשגשג?

* ⁠האם פתיחת הקשר עשויה לחזק אותו?

* ⁠ולסיכום- האם יש תקווה למונוגמיה?

אוהבים את הפודקאסט? דרגו אותנו באפליקציה האהובה עליכם

לקבוצת הפייסבוק בית ספר לקארמה טובה

https://www.facebook.com/groups/660622764666404/

לבלוג 3 סיפורים מהשבוע החולף

Www.Ruth-dayan.com

לאתר משרד רות דיין-וולפנר - משרד עו"ד דיני משפחה

Www.ruthdayan.co.Il 

האינסטגרם שלנו

https://www.instagram.com/ruthi/