בשנים האחרונות עומר מילר שאנחנו רואים באינסטגרם הוא לא מי שהוא היה פעם, החיים הרגועים במושב השינויים והדגש על תזונה בריאה ללא תחליפים ותוספים ההתמסרות המוחלטת להורות, גרמה ללא מעט אנשים להרים גבה ולתהות "על מי הוא מנסה לעבוד" אבל בשיחה פתוחה עם איתי סגל עומר מספר על הרגע שבו הבין שהחיים שבנה כבר לא מתאימים לו. שף מצליח, בעל רשת מסעדות, דמות מוכרת ואהובה, שבשיא ההצלחה גילה שהוא רחוק מאוד מעצמו ומאיך שהוא היה רוצה לראות את עצמו.

כשהוא מתאר את השנים בתל אביב, החיים של הרעש, הכסף, האגו ופרסום, ולתחושה מתמשכת של חוסר שקט, חרדה ועייפות נפשית. עומר מתאר בכנות איך הפך לדמות שהוא עצמו לא אהב, איך התאהב בפרסונה שיצר, ואיך לאט לאט איבד קשר עם מי שהוא באמת רצה להיות. מה שהוביל להחלטה הדרמטית , בתקופה שבה נולדו התאומים ופרצה הקורונה, והכול התחבר למשבר זהות עמוק. הוא מספר על ההחלטה למכור את העסקים, לעזוב את תל אביב, ולעבור עם המשפחה למושב. לא כבריחה, אלא כניסיון אמיתי להציל את עצמו ואת המשפחה והקשר שלו.

עומר מספר על החיים החדשים. על השקט שהפך להתמכרות, על שינוי תזונתי שהוביל לשינוי תפיסתי רחב יותר, ועל לקיחת אחריות מלאה על הגוף, על הזמן ועל הבחירות היומיומיות. עומר מדבר גם על המחיר הכלכלי של הבחירות שלו, על ויתור מודע על פרנסה קלה ועל הרצון להתפרנס רק מדברים שהוא באמת מאמין בהם, וגם על הורות, הבחירה שלו להיות נוכח באמת בחיי הילדים, ולתובנות כואבות שהגיעו אחרי השבעה באוקטובר על שבריריות החיים ועל מה שבאמת חשוב. 

ובין כל אלה עולה מסר אחד שחוזר שוב ושוב. שינוי הוא אפשרי. לא חייבים להפוך את החיים מהקצה אל הקצה, אבל חייבים להסכים לשאול בכנות מי אנחנו, ומה כבר לא משרת אותנו.

Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.