אוכלים את הראש - כל מה שבוער בתחום התזונה

בפרקי הפודקאסט אנחנו סוקרים איברים ורקמות ומסבירים את הפונקציוניליות, החשיבות, ומסבירים את ההקשר התזונתי והבריאותי, מה טוב ומה פחות.

והגיע הזמן לדבר על רקמה מיוחדת במינה. כזו שאנשים נוטים לפחד ממנה ולצמצם אותה ושהחשיבות שלה מתגלה ונחשפת יותר ויותר בשנים האחרונות.

רקמת השומן. אם בעבר חשבו שרקמת השומן היא מאגר אנרגטי ושכבה מגנה על איברי הגוף, היום אנחנו יודעים שזו רקמה פעילה, הורמונלית מתקשרת שמדווחת למוח בכל זמן נתון על המצב האנרגטי בגוף. ובין לא מעט מתפקידיה יש גם קשר לוויסות של אכילה, רעב ושובע.

אז בעוד שבתזונה מדברים על שומן בריא ומומלץ ושומן פחות מומלץ בפרק הזה נדבר על השומן שבתוך הגוף.

נטע קיילר הזמינה את פרופ' רות בירק, חוקרת שומן וגנטיקה של השמנה לפרק שלם על רקמת השומן.

על תפקידי השומן הברורים והברורים פחות ועל אחד מהתפקידים החשובים של רקמת השומן- הפרשת הורמון הלפטין. הורמון חשוב מאוד שמספק למוח מידע על רמת האנרגיה בגוף וגם משפיע על רמות השובע לטווח ארוך.

אז מה הם תפקידים השומן?

אילו סוגי שומן יש בגוף?

באיזה גיל נוצרים תאי שומן?

כל מה שצריך לדעת על שומן בפרק מרתק עם המובילה בתחום.

האזנה נעימה!

כרגיל-

נשמח לשמוע ממכם

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

תחום השעון הצירקדי והכרונונוטרישן הוא מרתק, והוא אומר שהגוף פועל לפי היממה השמשית.

במישור ההורמונלי, זה אומר שיש הפרשה של הורמונים מסויימים בשעות מסויימות.

אנחנו יודעים שלקראת שחר יש הפרשה לקורטיזול שמתחיל להכין את הגוף להתעוררות, שכשמחשיך שוב יעלו רמות המלטונין שיגרום בתורו לתחושת עייפות ונמנום ויכין אותנו לשנת הלילה.

יש זמנים שהאינסולין מופרש ברמה גבוהה יותר, בלי קשר לתזונה, זמן שבו האסטרוגן והטסטוסטרון משנים גובה ועוד.

באופן אידיאלי, נרצה להתאים את הרגלי התזונה והבריאות בהתאם לשעון ולא לשבש את פעילות השעון בגלל הרגלי התזונה.

למשל, לאכול כשאנחנו בכלל אמורים לישון.

ניתן להבין שיש באפשרותינו לשבש ולייצב את השעון הביולוגי בעזרת פעולות של אורח חיים.

ובדיוק על זה דיברה ד"ר עמלי מסיקה בהרצאה שלה

כרונו תזונה, שינה ומה שביניהם -מחקרים קליניים התערבותיים בקרב נשים

ד"ר עמלי מסיקה הגיעה לאולפן השטח כדי להסביר לנומה הפעולות שכדאי לעשות כדי להתאים את השעון הביולוגי מחדש ולמקסם את שנת הלילה.

ומילה אישית מנטע: אני מרותקת מהנושא של שעונים ביולוגיים. אנחנו צוברים יותר ויותר מידע בנושא, אנחנו מבינים את החשיבות של סנכרון לשעות היום והחושך ולכן כדאי לכם להאזין לפרק. האזנה נעימה!

וכרגיל, נשמח לשמוע מכם.ן

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

הכנתם סנדויץ' משביע וטוב. לקחתם לחם מלא, מרחתם גבינה והוספתם חביתה, הוספתם חסה וקופסת ירקות בצד.

ארוחה שההרכב שלה אמורה להיות משביע, לא כ"כ השביע אתכם.

מזדהים? אז אתם במקום הנכון, לפרק הזה אתם חייבים להאזין כי אולי נספק לכם תשובות.

אחד ההורמונים המשפיעים ביותר על רעב ושובע ועל מטבוליזם בכלל הוא הורמון האינסולין.

הורמון שמופרש בתגובה לאכילת פחמימות והוא אחראי על הכנסת סוכר לתאים אבל לא רק, יש לו מגוון תפקידים נוספים.

כשאורח החיים יושבני וצריכת המזון עולה, אורח חיים, שמביא לאכילה לא מותאמת לצרכים ועליה במשקל, אחד מהתהליכים שעשויים לקרות בגוף הוא תנגודת לאותו הורמון האינסולין וזה - יוצר בעיות.

אבל מה עוד יכול להשפיע על הורמון האינסולין? בתזונה המערבית חברות מזון מייצרות לנו מזון שכולל חומרים נוספים ששומרים על המזון כשהוא ממתין לנו על המדף, ואולי היתכן שחלק מהחומרים שמוסיפים לנו גם משפיעים על אינסולין או על תגובה הורמונלית אחרת?.

במושב תזונה מקדמת בריאות פוגשת טכנולוגיות מזון בכנס עמותת עתיד הרצה פרופ' אמיר תירוש על המחקר שלו- השפעת חומרים משמרים על משק הסוכר והורמון האינסולין

פרופ' אמיר תירוש הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם במרכז הרפואי שיבא תל השומר, והוא גם מנהל את מכון המחקר במכון.

ברגישות ומקצועיות מרתקת, פרופ תירוש מסביר כל מה שצריך לדעת על אינסולין, תנגודת לאינסולין, חומרי מזון ואפילו- ממתיקים מלאכו תיים. ואם תקשיבו לנו עד הסוף, נסביר גם איך למנוע תנגודת לאינסולין.

האזנה נעימה!

וכרגיל, נשמח לשמוע מכם.ן

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

איזה רגע מרגש ומלחיץ זה להתחיל טעימות ומוצקים עם הפעוט.

אבל רגע...באיזה גיל כדאי להתחיל? 4 חודשים או 6 חודשים? כי הוא בן 5 חודשים ובכלל לא מראה עניין באוכל.

צריך לתת לו אוכל טחון? כי הוא מושיט יד

למה הוא עושה לי פרצופים? לא טעים לו?

כולם מדברים על גישת הבייבילד, ללכת עם הגישה הזו?

הצילו!

כמה רעש בראש על רגע שהוא באמת קריטי- התחלת טעימות ומוצקים אצל ילדים.

עד עכשיו היה לכם ביטחון. הוא ינק או השתמש בתמ"ל. ומה עכשיו?

אל חשש, הפודקאסט פה בשבילכם.

נטע קיילר הזמינה את מורין פרידמן סייג לאולפן לשיחה שלמה על התחלת טעימות וגישת הבייבילד.

בשיחה, מורין ונטע הקיפו את ההסטוריה ואת מה שהוביל להתפתחות הגישה ואז הן הגיעו לפרקטיקה-איך מתחילים, מתי מתחילים ועם מה מתחילים.

פרק פרקטי להורה הסקרן עם מענה לכל השאלות הכי רלוונטיות להתחלת טעימות ומוצקים.האזנה נעימה!

כרגיל, נשמח לשמוע ממכם-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.instagram.com/morinfridman/

https://www.morinfridman.co.il/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

הפרק הבא הוא קצר וקולע.

זה עוד פרק מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ האחרון

הפרק הוא על דף עמדה חשוב ומקיף על נושא לא נפוץ- טרשת נפוצה.

טרשת נפוצה זו מחלה לא נפוצה אבל מי שמתמודד איתה צריך לדעת למה לצפות, איך להקל ולנסות לדחות התקפים נוספים וגם- להתייחס לחסרים התזונתיים שעלולים להיווצר ולהימנע מלקחת תוספים שלא תורמים יותר מידי ועשויה להיות להם אפילו השפעה שלילית.

הדיאטנית הדס חרדון, יחד עם צוות מומחים, ישבו לסקור את הספרות ולאסוף את המידע הדרוש לכדי נייר עמדה אחד, יסודי ומקיף, שמרכז את מה שצריך לדעת.

הדס חרדון הגיעה לאולפן השטח של נטע כדי לספר עליו, על הממצאים שלו ועל שאר השאלות שעלו לנטע.

דף העמדה מיועד לאנשי מקצוע, אבל היה לנו חשוב לספר עליו בפודקאסט שלנו כדי שכולם ידעו שיש דף עמדה שכזה

אנשי מקצוע מעתה- יש לכם דף עמדה מיוחד במינו, מורה נבוכים שעושה סדר.

האזנה נעימה!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/9

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.diet4pcos.co.il/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

לנהל משק בית בריא נראה לאנשים מסויימים כמו משימה בלתי אפשרית.

זה גוזל זמן, זה יקר ובסוף- אף אחד לא אוכל, אז למה?

האם יכול להיות שזה עניין של מיינדסט? ובעיקר קושי משינוי?

ההגדרה של הרגל על פי ויקיפדיה היא כזו:

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/9

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.instagram.com/orit_heller/

https://oritheller.co.il/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

פרק חדש בפודקאסט אוכלים את הראש והפעם פרופ׳ אמיר עמדי, חוקר מוח מחלוצי המחקר הרב חושי. אמיר התיישב עם נטע קיילר לשיחה על החוויה החושית של האכילה והביא תמיכה מחקרית לכל מה שמתרחש לנו במוח בזמן אכילה.

בעוד שבמחקר נוטים לבודד מרכיב מסויים, המחקר הרב חושי מצליב מידע שמגיע מכמה חושים בו זמנית.

האם רעש יכול להשפיע על טעם? ומה עם נראות וריח?

החושים משפיעים על חווית האכילה הכוללת וקובעים אם נהנה מהאוכל, נשבע ממנו ומתי נעצור את האכילה.

בפרק החדש נטע ואמיר דיברו על חושים, על מעגלי תגמול ופירטו איך ניתן לשמור על חוויית אכילה חיובית גם בתפריט שנתפס כמשעמם.

ספויילר- אכילה על הדרך ובהיסח הדעת תביא לאכילת יתר.

רוצים לדעת למה? תאזינו לפרק מרתק ויוצא דופן בפודקאסט אוכלים את הראש

האזנה נעימה!

וכרגיל, לשמוע מכם!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/9

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.instagram.com/electricbraindiva/

https://www.instagram.com/bct_inst/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

תזונה זה מקצוע מדהים.

הוא לא רק טיפולי, הוא גם יכול להיות זה שיוביל לאבחון.

לא מעט פעמים התזונה היא גם התסמין וגם הפיתרון.

ובפרק חדש ומרגש לכבוד שבוע התזונה והתזונאי.ת, נטע הזמינה את אביבה שמש, דיאטנית ותיקה ומוערכת, לשיחה על מקרים מהקליניקה בה הדרך לאבחנה וגם הפתרון היה תזונתי.

מבנה הפרק כולל מקרה, רקע מדעי, הסבר לתופעה ולגורמים קשורים והטיפול התזונתי שפתר את התעלומה.

שבוע התזונה השנה הוא בסימן עוגן והשנה הרגשנו כמה היא עוגן בחיים שלנו

סביב המלחמה, הקיום שלנו, החיילים שלנו, הפצועים שלנו, החטופים שלנו

והבריאות הנפשית שלנו.

תזונה יכולה לבנות והיא יכולה להקשות, היא יכולה לרפא והיא יכולה לגרום למחלות.

לתזונה יש השפעה על כל מערכות הגוף ורקמות בגוף

היא חלק מהבריאות הפיזית והנפשית.

תזונה היא עוגן.

היא הדלק שלנו, וכמו שגיא שלמון אמר פעם- אם אתם נוסעים עם בנזין אתם לא רוצים לתדלק עם סולר.

לכבוד שבוע התזונה והתזונאי.ת תבחרו בריא וגולמי, תקשיבו לגוף, ותהיו לנו בריאים.

וזו הזדמנות להגיד תודה לכל הקולגות שלנו- הדיאטנים והדיאטניות

שנמצאים במרחב הטיפול, התעשיה והמחקר- אתם עושים עבודה מצויינת ועושים כבוד למקצוע.

והזדמנות להגיד תודה לקהל שלנו, שנאמן לפודקאסט ועוזר לו להגיע לכזאת תפוצה רחבה.

שבוע תזונה ותזונאי.ת שמח

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

האם יכול להיות שחומרים פסיכדליים, מרחיבי תודעה הם גישת טיפול חדשנית באנורקסיה?

האם יכול להיות שהחשיבה הנוקשה, האבסולוטית של אנורקסיה יכולה להתרכך ולקבל זוויות ראיה שונות בעזרת תהליך טיפולי מעמיק שכולל גם חומרים פסיכדליים?

במרכז הרפואי שיבא תל השומר מתקיים בימים אלו מחקר בנושא והפסיכולוג הקליני יואל גולברט בא לספר לנו עליו.

אחרי שהדיאטניות המלוות את המחקר, טלי נחום ואפרת שוורץ וייס, הציגו תיאור מקרה מעניין ביותר בכנס השנתי של עמותת עתיד, ביקשנו מיואל להצטרך לשיחה שהיא מרחיבת דעת בעצמה.

בשיחה, נטע ויואל שוחחו על ההסטוריה של חומרים פסיכדליים, בהקשרים טיפוליים ובהקשרים של אנורקסיה.

יואל סיפר על התהליך הטיפולי שמשלב את החומרים הללו- ההכנה המקיפה, הקשר של המטפלים והמטופלת, הסשן הטיפולי שכולל את שימוש החומרים וכמובן האינטגרציה, החלק החשוב בו מתייחסים לתכנים שעלו, לתחושות ולמסקנות.

תחום חדשני, מרתק ואופטימי, לטיפול בתחום נוקשה ומקובע.

האזנה נעימה!

שימוש בסמים אסורים הוא לא חוקי ואין לעשות בו כל שימוש שלא במסגרת מורשית של טיפול ומחקר.

אין לראות בפרק זה כהמלצה לשימוש בחומרים פסיכדליים.

המחקר מגייס משתתפות! (המחקר מתמקד בנשים בלבד)

אם התוכן עניין אתכםן ואתםן מעוניינים.ות לשמוע עוד

נשמח לשמוע ממכם בדרכים הבאות:

https://my.health.gov.il/CliniTrials/Pages/MOH_2022-04-03_010398.aspx?fbclid=IwAR1huGJ6_QjjQ14QpG7J70RdDvr51VrLUzIBgq7kyO4FX5SDqgJUSzXkVI0

[email protected]

[email protected]

כרגיל, נשמח לשמוע מכם:

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

לאתר של נטע

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

הבהרה:

שימוש בסמים אסורים הוא לא חוקי ואין לעשות בו כל שימוש שלא במסגרת מורשית של טיפול ומחקר.

אין לראות בפרק זה כהמלצה לשימוש בחומרים פסיכדליים.

הפרק הבא הוקלט בכנס עמותת עתיד ועשינו כל מה שיכולנו כדי שהסאונד יהיה מיטבי.

הכל כדי שתוכלי לשמוע את ההרצאות המעולות שהיו בכנס.

וזה לגמרי שווה, כי אחת מהן הייתה של גיא שלמון על תחום המחקר שלו- חיידקי מעי, טרשת עורקים ובריאות הלב.

תחום המיקרוביום, אותה אוכלוסייה של חיידקים, וירוסים ופטריות שחיים בתוכינו מושכים הרבה עניין ובצדק, ככל שהמחקר מתקדם אנחנו מגלים שיש להם קשר ליותר ויותר תחומי בריאות.

 והנה מתגלה שיש להם קשר לטרשת עורקים, מצב בו מתגבשת סתימה בעורקים שאמורים להסיע דם ללב, למוח ולכל שאר איברי הגוף.

וכמה זה מסוכן אם דם לא יגיע אליהם.

גיא הגיע לאולפן השטח של הפודקאסט ושיתף איך אנחנו יכולים להשפיע עליהם לטובתנו מממצאים של התחום והמחקר.

במילה אחת- מרתק.

האזנה נעימה!

וכמובן שאנחנו אוהבים לשמוע ממכם

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/guyshalmon/

https://www.instagram.com/atid.diet/