אנחנו מכירים את התסכול שאחרי הירידה במשקל. משקיעים, מחזיקים, מתאפקים ממש טוב,

המשקל יורד, מרגישים טוב, בדיקות הדם מתנרמלות ומרגישים נפלא אבל כמה אפשר להחזיק כ"כ חזק?

ואז "משחררים" וכל המאמץ ירד לטמיון

האם מדובר בעוד "כישלון" לאוסף?

התשובה היא ממש לא!

והפעם גם הוכיחו את זה מחקרית. האם שווה לנסות שוב ושוב לרדת במשקל?

בכנס, ד"ר הדר קליין, דוקטורנטית, תזונאית מהמרכז הבינ"ל לבריאות, חדשנות ותזונה, אוניברסיטת בן גוריון.

העבירה הרצאה ששמה- האם כדאי לנסות לרדת במשקל פעם אחר פעם? עשור של תובנות על "דיאטות יו-יו"

והציגה מחקר חדש שמציע זווית ראייה מרעננת ומפתיעה: אולי המאמץ החוזר הזה הוא דווקא המפתח ליציבות מטבולית ארוכת טווח.

בואו לשמוע מה היה להדר ונטע להגיד

האזנה נעימה!

לפני הכל- 

תהיו בקשר, זה משמח אותנו!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

[email protected]

https://www.facebook.com/ron.shterenfeld/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

פרק חדש מכנס עמותת עתיד שהתקיים במאי 2026

אנחנו יודעים שירידה במשקל, אפילו של כמה ק"ג בלבד משפיעה לטובה על בדיקות הדם ואפילו על הכבד השומני.

אנחנו גם יודעים שפעילות גופנית בלבד, ללא שינוי משקלי,תביא לשינוי בפיזור השומן בגוף ותוריד חלק מהסיכון המטבולי שבשומן בטני.

וגם- מחקרים לאחרונה צוללים לעומקם של חלונות האכילה המוגבלים ויתכן שגם לתזמון אכילה וזמני אכילה יש השפעה על בריאות מטבולית, לעיתים אפילו בלי ירידה במשקל.

ומה קורה כשמערבבים הכל יחד?

רון שטרנפלד, דיאטן ופיזיולוג מאמץ, דוקטורנט בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת ת"א הגיע לאולפן השטח של הפודקאסט בכנס עמותת עתיד כדי לדבר על המחקר שלו- השפעת חלונות אכילה מוגבלים בזמן ואימוני התנגדות על כבד שומני.

בקצרה- רון הולך לספר שאורח החיים יותר חשוב מהמרדף אחר משקל נמוך.

תצטרפו אלינו לפרק מרתק.

האזנה נעימה!

לינקים למחקרים-

Neeland, Ian J et al. “Visceral and ectopic fat, atherosclerosis, and cardiometabolic disease: a position statement.” The lancet. Diabetes & endocrinology vol. 7,9 (2019): 715-725. doi:10.1016/S2213-8587(19)30084-1

Akuta, Norio et al. “Evidence-based clinical practice guidelines for metabolic dysfunction-associated steatotic liver disease (MASLD) 2026.” Journal of gastroenterology vol. 61,6 (2026): 693-710. doi:10.1007/s00535-026-02408-2

Ezpeleta, Mark et al. “Time-restricted eating: Watching the clock to treat obesity.” Cell metabolism vol. 36,2 (2024): 301-314. doi:10.1016/j.cmet.2023.12.004

Gastaldelli, Amalia et al. “Effect of tirzepatide versus insulin degludec on liver fat content and abdominal adipose tissue in people with type 2 diabetes (SURPASS-3 MRI): a substudy of the randomised, open-label, parallel-group, phase 3 SURPASS-3 trial.” The lancet. Diabetes & endocrinology vol. 10,6 (2022): 393-406. doi:10.1016/S2213-8587(22)00070-5

לפני הכל- 

תהיו בקשר, זה משמח אותנו!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

אנחנו נוהגים להאשים את כוח הרצון או את "האופי החלש" שלנו בכל פעם שאנחנו יוצאים מהסופר עם חטיפים ומאפים במקום עגלה שעשירה בירקות, פירות, קטניות ומוצרי חלב.

איך זה שוב קרה?? תכננו מראש את רשימת הקניות אבל בעגלה מצאו את מקומם גם מזון שאנחנו פחות מאחלים שיהיה בבית.

בואו נדבר על זה-

הבעיה לא אצלנו, היא במערכת המזון כולה. החל ממדיניות ציבורית דרך הכוח וההשפעה של תאגידי המזון, תרבות הדיאטות והמוח האבולוציוני שכ"כ נמשך למזון אולטרא מעובד. 

הדקו חגורות כי זו הולכת להיות נסיעה מטלטלת

פרופ' רונית אנדוולט הגיעה לאולפן כדי לדבר עם נטע קיילר על איך תעשיית המזון מעצבת את עגלת הקניות שלנו מבלי שנרגיש:

מזון אולטרה-מעובד הוא ה"טבק" החדש: ארגון הבריאות העולמי מגדיר את תעשיית המזון האולטרה-מעובד לצד תעשיות הטבק והאלכוהול- חברתי, מעלה תחושת עונג וממכר.

מה מסובסד ומה לא? חומרי הגלם ליצירת מזון אולטרא מעובד (תירס, סויה, סוכר) מסובסדים ברחבי העולם, בעוד שירקות ופירות טריים אינם מסובסדים באותה מידה. ואז- המלפפון יקר והחטיף... זול.

יש לנו בחירה חופשית? מקדמים מוצרים אולטרא מעובדים מבחינת הרכב המוצר, זמינותו, האריזה, מסרים ופרסומים ומבלי שנשים לב אנחנו צורכים הרבה ולא מבינים למה אנחנו לא מצליחים להפסיק.

אשליית "הבחירה": למרות שעל המדף יש אלפי מוצרים ומותגים- כ-80% מאספקת המזון המעובד בעולם מיוצרים בידי 11 תאגידי ענק בלבד שרוצים להרוויח כמה שיותר.

הכוח בידיים שלנו: עם המודעות ליכולות התעשייה- נבחר עגלה בריאה, נעבור לבישול ביתי, נקרא את רשימת המרכיבים ונאזין לפרק הזה, בתקווה שלא נתן לאף תאגיד להשפיע לרעה את הבריאות שלנו.

האזנה נעימה!

לעשות דיאטה זה קל, אנחנו תופסים את עצמינו, מגדירים זמן של מאמץ, יורדים במשקל, מחייכים למראה

אבל דיי, כמה אפשר להחזיק, הרעב מתעצם וקשה יותר לעמוד מול מול כל האוכל שתרבות השפע מציעה לנו.

כוח הרצון כבר לא עומד בזה.

אבל רגע. זה עניין של כוח רצון? או שזה בכלל התגובה הטבעית של הגוף לדיאטה וירידה במשקל?

תגובה חזקה שמתווכת ע"י הורמונים שרק רוצים שהירידה במשקל תפסיק.

אם הורמונים כמו לפטין, גרלין ודופמין נשמעים לכן מוכרים- עליהם בדיוק נדבר

אז מה קורה בגוף אחרי ירידה במשקל ולמה צריך להתכונן לתגובה הפיזיולוגית הזו מהרגע הראשון של התהליך הבא שלכם?

תצטרפו לפרק החדש שלנו בו נטע קיילר אירחה את ד"ר יפית קסלר, תזונאית וחוקרת בוא הן יעשו סדר בהיבט הפיזיולוגי והפסיכולוגי של ירידה במשקל וכל הכלים שקיימים כדי לשמר את הירידה הזו ולהתכונן למה שבא בתקופה שבה כבר לא רוצים לרדת עוד.

האזנה נעימה!

והמשקל מתחיל לעלות בחזרה

והמפח הנפשי הוא ענק

וצריך למצוא את הכוחות להיכנס לתהליך מחדש

וחוזר חלילה.

היום כבר לא מדברים על 

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים השנה

לפני הכל- תהיו בקשר!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://tammyadiv.co.il/yoga-for-life/

https://www.facebook.com/mindfuleating.tammyadiv

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

https://www.youtube.com/channel/UCmAqM8m1NKjPif3XPH28S8w

מערכת העיכול

צינור ארוך ומפותל שהזרימה בו מאוד חשובה לרווחה הפיזית והנפשית שלנו.

אם הזרימה בו לא סדירה- נסבול, אם היא מהירה מידי- נסבול

אם היא נגד הכיוון- נסבול.

באורח החיים היושבני שלנו, מערכת העיכול לא מקבלת יחס כמעט

אבל אם נספר לכם שספורט משפר את תפקיד מערכת העיכול

ושיש תנועות ביוגה שממש מיודעות לטיפול בסימפטומים ספיציפיים, תסכימו לנסות?

בפרק חדש וקצרצר בפודקאסט, נטע קיילר ותמי אדיב, תזונאית ומורה ליוגה, דיברנו על יוגה והסבירו את הפלא שבתרגול.

ותמי אדיב, באדיבותה- שיתפה בסרטונים לתרגול.

איך עוזרים לצרבת, לעצירות ולשלשול?

עצות מעשיות בפרק!

האזנה נעימה!

סרטונים של תמי שזמינים לצפיה:

5 רצפים של תרגולי יוגה- מחולקים לפי סוגי התסמינים

https://www.youtube.com/playlist?list=PL-ao6odG4iKNB3Aio953InhxnQ3KOiz8V

נשימה מלאה. שמייצרת את תנועה גלית 

https://youtu.be/5h15n8fXjGk?si=_Wz7WvkIG57ShzkW

לפני הכל- 

תהיו בקשר, זה משמח אותנו!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

https://www.breedx.com/

https://www.biotagate.com/

אנחנו רוצים אבטיח בלי גרעינים, תפוזים עסיסים ועגבניות שרי שמחזיקות במקרר.

אבל אנחנו לא רוצים הנדסה גנטית, הדברה ובכלל אומרים לנו שכדאי להעדיף "זני בר"

אבל האמת היא- בשביל להזין אוכלוסיה גדולה, בתבואה שתהיה בעלת טעמים חזקים, עם חיי מדף ארוכים ושיהיו פחות גרעינים ויותר בשר, צריך התערבות אנושית.

איך מתערבים?

במגוון דרכים. משיפור הזרע, שיפור תנאי הגידול ושיפור תנאי השינוע.

ופה אנחנו נכנסים לאיזור שכולם חוששים ממנו- הנדסה גנטית, ריסוס והדברה 

בפרק החדש הזמנו את ד"ר משה בר לפרק שכולו חקלאות ומענה לשאלות שמטרידות אותנו- האם הירקות והפירות שלנו בטוחים למאכל?

רמז: כמובן, מאוד!

ד"ר משה בר, מדען ואגרונום מסביר ועונה על כל השאלות הפתוחות-

האם אורגני הוא בהכרח יותר בריא?

האם צריך להיזהר מהנדסה גנטית?

ומה ההדברה העדיפה ביותר?

בואו לפרק שיזכיר לנו למה מדינת ישראלת חייבת חקלאות משל עצמה ואיך קרה שישראל הקטנה כזו חלוצית בתחום החדשנות החקלאית.

האזנה נעימה וכרגיל- אם אהבת- ספרו לנו!

לפני הכל- 

תהיו בקשר, זה משמח אותנו!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

פרק חדש מכנס עמותת עתיד שהתקיים במאי 2026

מדינת ישראל היפה והמיוחדת, עם הסטוריה עקובה מדם, יוצרת מציאות קשה ומאתגרת של חיים לצד מלחמות.

המלחמה הנוכחית עם כמעט 3 שנים של לחימה, מערכות ותחושה של סכנת חיים שמרחפת מעל הראש.

והעם היהודי, כמו העם היהודי, קם מנער את הבגדים מ-אבק וממשיך הלאה בדיוק כמו הצמידות של יום הזיכרון ויום העצמאות.

אבל הקולות מסביב זועקים שזה כבר לא אפשרי.

הגוף מגיב, המוח בכוננות והנפש מיואשת.

בכנס, פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, פסיכולוגית קלינית מדריכה, דיקנית ביה"ס ברוך איבצ'ר

לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן, העבירה הרצאה בשם "תהליכי צמיחה לאחר טראומה"

הניחה ולידציה וכלים להתמודדות שלנו מול המצב הבלתי אפשרי.

אז הבאנו לכם את זה גם לפודקאסט. בפרק נטע וענת דיברו על ההבדל בין משבר לבין טראומה

איך אפשר לצמוח מטראומה או לפחות להיות בתנועה?

מה התפקיד של התמיכה של הסביבה סביב טראומה?

שיחה שתעשה סדר במציאות כאוטית.

האזנה נעימה, ככל הניתן.

לפני הכל- בואו נהיה בקשר!

https://www.instagram.com/gilipazway/

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.gilipaz.com/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/gilipaznut/?locale=he_IL

https://www.facebook.com/atid.eatright

הקלטות מודרכות של גילי פז-

https://open.spotify.com/show/3rPUvGbbDBj0betwmcPbtS?si=JHXbjDEJTIeVuikPgz0TXw

הידעתם שיש דרך מוכחת מדעית לגרום לאוכל שלכם להיות טעים בהרבה- בלי להוסיף לו גרם אחד של מלח, סוכר או רוטב עסיסי?

המחקר הפיזיולוגי מוכיח שכשהמוח שלנו מוסח- בין אם זה מול מסכים, בטלפון, באכילה באירועים, באכילה על הדרך או תוך כדי עבודה- הוא חווה תופעה שנקראת "חירשות חושית".

כשאנחנו מנותקים מהחוויה של הביס, אנחנו מפספסים את אותות הטעם, המרקם והשובע, ורמת הסיפוק מהאוכל צונחת. המוח שלא רושם את חוויית האכילה בזיכרון והוא ישלח אתכם לחפש פחמימות ומתוקים דיי מהר אחרי שסיימתם ארוחה גדולה.

אבל הסחת דעת היא לא רק מסכים. לפעמים המסיח הכי גדול שלנו הוא רגשי. חשבתם פעם על כמה רגשות אשמה מורידים את ההנאה מאוכל ומשפיעים על ההתנהלות של כל שאר היום?

כאן מיינדפולנס מדיטציה ודמיון מודרך נכנסים לקליניקה.

לא מדובר בטרנד רוחני, אלא כלים קליניים וביולוגיים לניהול הרגלי האכילה שלנו, לאיזון הורמוני הרעב והשובע, ולשחרור אמיתי מהאוטומט.

גילי פז, תזונאית ומנחת סדנאות ומדיטציות לאכילה מודעת הגיעה לאולפן לדבר מיינדפולנס ומדיטציה.

קחו נשימה עמוקה כי עוד רגע מתחילים-

הפיזיולוגיה של הסטרס: מה קורה למערכת העיכול ולספיגת הוויטמינים כשאנחנו אוכלים בלחץ?

הנדסה מוחית: איך תרגול קצר משנה פיזית את האזורים במוח האחראיים על אימפולסיביות ואכילה רגשית?

אכילה קשובה בלו"ז צפוף: איך משלבים "מיקרו-תרגולים" של קשיבות גם ביום העבודה הכי עמוס שלכם?

האזנה נעימה!

לפני הכל- בואו נהיה בקשר!

https://www.instagram.com/guyshalmon/

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/guy.shalmon

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

פרק חדש וראשון מכנס עמותת עתיד שהתקיים במאי 2026!

כשאנחנו נועלים נעלי ריצה או עולים על אופניים, אנחנו מרגישים את השרירים עובדים ואת הלב דופק.

אבל לא רק!

בו-זמנית, מתרחשת מהפכה תקשורתית מולקולרית, בתוך מערכת החיסון שלנו.

אנחנו יודעים שמערכת החיסון מופעלת בתגובה לפעילות גופנית, אבל האם יש פעילות גופנית עדיפה ומה זה בכלל אומר שמערכת החיסון מופעלת? 

בכנס, במושב ששמו NUTRIGENETICS

ד"ר גיא שלמון, דיאטן ספורט ופיזיולוג מאמץ, מהחוג למדעי התזונה אוניברסיטת קריית שמונה בגליל, ומהמרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב

העביר הרצאה ששמה "פעילות גופנית וביטוי microRNAs "

זה לא יהיה שיעור ביולוגיה מולקולרית, ואין צורך בידע מקדים כדי להבין על מה נדבר, ובכל זאת, בפרק גיא ונטע יכנסו לרזולוציה מרתקת של מערכת הדם ומערכת החיסון, הצבא של הגוף, ששומר עלינו מכל משמר מהאיומים היומיים שהגוף נתקל בהם ואיך גורמים לה לפעול בצורה הטובה והיעילה ביותר.

רוצים לשמוע מה יש לגיא להגיד? איך מישהו יכול להגיד לא.

ולמי שלא מכיר נוטריגנטיקה הוא תחום מחקר הבוחן כיצד השינויים הגנטיים הייחודיים של כל אדם משפיעים על הדרך שבה הגוף שלו מגיב, מעבד ומגיב לרכיבי תזונה שונים. 

לפני הכל- 

תהיו בקשר, זה משמח אותנו!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

לינק לקובץ מתכונים-

https://linktr.ee/eatwithnetta

"אני כל הזמן מחפשת", "אני כל הזמן רעב!" "בא לי עוד משהו", "אני מחכה לאזעקה ובזמן הזה אני נהיית רעבה"

אם המשפטים האלה מוכרים לכם, אתם לא לבד, אלו טענות שנשמעות באופן תדיר בקליניקה. אנחנו מתעוררים לאזעקות, חיים בתוך חוסר ודאות מתמשך, והגוף שלנו? 

מנסה לשרוד את המערכה בדרכו שלו.

בפרק סולו תמציתי וקצר (שמגיע אחרי לילה של אזעקות וקצת עייפות) נטע קיילר צוללת לעומקי המוח העורקים והרקמות בשביל להבין מה עובר על הגוף בזמן המערכה המתמשכת הנוכחית.

בפרק הזה נצלול אל:

הביולוגיה של הסטרס: למה הקורטיזול שולח אותנו לחפש סוכר ופחמימות זמינות?

שיבושי שינה ורעב: איך לילה בלי שינה משבש את הורמוני הרעב והשובע ויוצר רעב פיזיולוגי אמיתי.

תפריט הפיצויים: איך להרחיב את מנגנון הפיצוי של הגוף מעבר לאוכל, ולמה דווקא עכשיו חמלה עצמית היא הכלי הכי חשוב במטבח.

נשוחח על כלים פרקטיים להרגעת מערכת העצבים, על החשיבות של ארוחה חמה אחת ביום, ואיך "איים של שפיות" בניהול האוכל יכולים לעזור לנו לסיים את התקופה הזו חזקים ובריאים יותר.

בואו לנשום, להבין ולהרפות בפרק מיוחד לרגל התקופה.

נהנתם?

מוזמנים לעקוב אחרינו באינסטגרם ובפייסבוק, לשתף בתובנות שלכם ולתייג את נטע ואת עמותת עתיד בתמונות של הארוחות המזינות שלכם.