לפני הכל-

תהיו בקשר, דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.linkedin.com/in/ido-taran/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

האתר של פסייגה ביו:

ספויילר- בדקות האחרונות של הפרק אנחנו מדברים על עובש על מזון ומה עושים איתו. האם זה גוזר את הדין של כל שקית הגזר אם יש על אחד קצת עובש?

בפרק החדש של הפודקאסט אנחנו צוללים לעולם מסתורי, עתיק וכה חשוב- ממלכת הפטריות.

נטע קיילר הזמינה את עידו טרן, חוקר ומגדל פטריות בחברת פסייגה ביו לשיחה מקיפה על עולם הפטריות.

ומשם עברנו לדבר על בריאות האדם והתרומה התזונתית של הפטריות ועל הרכיבים הייחודים של הפטריה כמו הבטאגלוקנים.

נגענו בכמה כוכבים עולים בתחום הפטריות הארץ- הקורדיספס, ריישי, רמת האריה וזנב התרנגול.

אבל לא להתבלבל, כל פטריה שמתאימה לאכילה היא בריאה ומביאה תועלת.

תצטרפו למסע מרתק בין בריאות הקרקע לבריאות הגוף, בין המיקרו למקרו, שמראה כמה הפטריות חיוניות גם לכדור הארץ וגם לנו.

וכרגיל- נהנתם? ספרו לנו וספרו לסובביכם

לפני הכל בואו נהיה בקשר

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

[email protected]

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

הידעתם שיש תחום שלם שחוקר צמחי מרפא מסורתיים?

תחום מחקר שמנסה לראות אם יש דברים בגו כשממליצים על צמחים מסויימים לריפוי ובריאות.

מזה שנים רבות שלכל עם יש את התרופות המסורתיות שלו שעוברות מדור לדור ועוזרות לתסמונות כאלה ואחרות.

והמדע? המדע מתעניין, מתעניין וחוקר.

פרופ זהרה יניב בכרך, אתנובוטנאית ישראלית, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא, הגיעה לאולפן כדי לספר איך היא והצוות שלה טיילו בכל קצוות הארץ וחיפשו את הצמחים שמשמשים את המסורות ועשויים להוביל לפריצות דרך רפואיות גם במעבדה.

הנחיות למציאת צמחי מרפא פוטנציאלים למחקר:

נטע קיילר וזהרה יניב בכרך דיברו על צמחי מרפא- המחקר סביב צמחי מרפא, הקושי לחקור, תגליות שמשמשות את הרפואה וצמחים שכבר הוכחו במחקר והתועלות שלהם.

תכינו לעצמכם כוס תה צמחים מהגינה ובואו לשמוע.

האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.project10k.org.il/#what-is-10k-project-heb

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

לינקים לעמודים שמנציחים את אריה ריין ז"ל

https://www.aryehrein.info/

https://www.instagram.com/l.i.o.n.l.e.s.s?utm_source=qr&igsh=eHA0MGJoaDdpaXNu

הידעתם שבמכון וייצמן שברחובות מתנהל מחקר שעוקב אחרי משתתפים במשך עשרות שניםכדי לפתח משוואות חיזוי עתידיות למחלות וכדי לשפר את בריאות תושבי ישראל ובכלל?

לבריאות תושבי המדינה יש השלכות חברתיות וכלכליות וכל המערכות המדיניות תלויות בכך שנהיה חברה בריאה, יצרנית מתפקדת, במיוחד במדינה סוציאלית כמו ישראל.

וכך בעזרת טכניקות מדידה מתקדמות, בדיקות ומדדים מסויימים אוספים מידע במכון וייצמן כדי להסיק לאיזה מזון יש השלכה חיובית על הבריאות שלנו.

ד"ר מיכל ריין,  דיאטנית חוקרת במחקר ה 10K הגיע לכנס עמותת עתיד והעבירה הרצאה ששמה-

צריכת סיבים תזונתיים אוכלוסייה בריאה בישראל - ממצאים ממחקר ה-10K

ואז הגיע לאולפן השטח שלנו כדי לספר לנו על המחקר.

שתהיה האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://medicine.biu.ac.il/Koren

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

הידעתם? אוכלוסיות המיקרוביום של האישה ההרה מתקשרת עם רמות ההורמונים המשתנים בזמן ההריון וזה משפיע על התפוצה שלהם ועל אוכלוסית החיידקים בעובר.

כך עולה מהמחקרים של מעבדת המחקר של פרופ עמרי קורן.

למשל, אוכלוסיית החיידקים תגיב לעליה בפרוגסטרון שתסמן את סוף ההריון והבנה שהחיידקים האלה הולכים לאכלס את מעי התינוק.

בכנס במושב ששמו מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית

פרופ' עמרי קורן, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי,

אוניברסיטת בר-אילן.

העביר הרצאה ששמה המיקרוביום באלף הימים הראשונים לחיים

ואז בא לאולפן השטח של הפודקאסט כדי לספר בדיוק על זה.

יש לסביבה השפעה על אוכלוסיית החיידקים של הילוד הטרי והיא יכולה להיות מצויינת בשבילו.

רוצים לשמוע עוד?

תאזינו לפרק שלנו. האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/ronibaruch2/

https://ronigastrodiet.co.il/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 והפעם על הקשר המרתק בין המוח, מערכת העיכול ואוכלוסיית החיידקים הוירוסים והפטריות שחיה לנו במערכת העיכול

כשאנחנו אומרים "מוח", רובנו חושבים באופן טבעי על האיבר שנמצא בתוך הגולגולת שלנו – איבר המורכב והמרתק ביותר בגוף האדם. זזהו המוח הראשון: תחנת הפיקוד העליונה שמנהלת את כל מה שאנחנו עושים, חושבים ומרגישים.

היום מגדירים ברפואה את המוח השני, רשת עצבית, כימית ומיקרוביאלית עצומה שמנהלת את מערכת העיכול, מתקשרת ישירות עם המוח שבגולגולת ומשפיעה על מצב הרוח, מערכת החיסון הבריאות הכללית ואפילו הנפשית.

הכנס היה מושב ששמו

סימפוזיון מדעי: מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית.

רוני ברוך, דיאטנית, המחלקה לתזונה ,מכון הגסטרו ,מרכז רפואי תל-אביב

העבירה הרצאה על המוח הראשון, המוח השני והמיקרוביום שביניהם

ואז היא הגיעה לאולפן השטח שלנו כדי לדבר על המאזינים על הקשר בין ה3, ואיך שומרים עליהם ביחד ולחוד.

רמז: מזון אולטרה מעובד לא מומלץ, סיבים תזונתיים כן.

תעבירו הלאה לכל מי שאתם רואים שלא מתייחס מספיק טוב למוח השני והמיקרוביום.

האזנה נעימה!

לפני הכל- בואו נהיה בקשר!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

[email protected]

המאמר עליו דיברנו: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37796016/

הידעתם? האקדמיה ללשון עברית החליטה שהמילים העבריות הנכונות עבור המונח "מיקרוביוטה" הן "יצורה זעירה". מעניין.

המיקרוביוטה היא קהילה של מיקרואורגניזמים שחיים בתוכנו בסימביוזה שיכולה להועיל לאדם או להזיק לאדם. היצורה הזעירה של האדם כוללת חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים ועוד.

הידעתם? בגיל המעבר ראו שהמיקרוביום הנשי משתנה לכיוון של מיקרוביום שמזוהה עם גבר.

גם לפי סוגי דיאטות נראה אוכלוסיות שונות מאכלסות את המקרוביוטה, למשל בדיאטה ים תיכונית לעומת דיאטה קטוגנית הדלה בסיבים, ולשניהם תהיה רירית מעי בריאה.

המיקרוביום הוא מוקד מחקר מעניין עבור מעבדות מחקר רבות, שמנסות להבין כיצד ניתן להתערב ולהשפיע. 

כולל מעבדת המחקר של פרופר איריס שי באוניברסיטת בן גוריון.

בכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025, עומר קמר, תזונאי וחוקר במעבדה, הציג ממצאים מהמחקר שלו על השתלת צואה, דרך הנחקרת להשתלה של חיידקי מעי, והשפעה על שימור ירידה תהליך של ירידה במשקל.

בשיחה דיברנו על מיקרוביום, מיקרוביום ליבה, השתלת צואה ותוצאות של מחקר משמעותי שעשוי לשנות את מה שנאחנו יודעים על שימור תוצאות ירידה במשקל.

האזנה נעימה וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתםן!

לפני הכל בואו נהיה בקשר

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/noamredlich/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

https://sylvanadamsports-tau.org.il/

https://www.instagram.com/sylvan_adams_tau?igsh=MWg4ZjBvdHh1enpsOA==

בואו נודה באמת, רוב האוכלוסייה שעושה אימונים אירוביים לא צריכים תזונה מיוחדת.

בהנחה שלא מדובר בספורט תחרותי או בנסיון לשפר ביצועים, לגוף יש מספיק מאגרי אנרגיה בשביל לנהל פעילות אירובית ולשקם את עצמו לאחר מכן.

המטרה של תזונה לאימונים אירוביים ובכלל היא לממש את פוטנציאל האימון באופן מיטבי ולפי זה נעשית התאמה תזונתית.תזונה מאוזנת ומגוונת שכוללת חלבון, ירקות ופחמימות מורכבות תומכת בפעילות אירובית.

עם זאת, יש אנשים שהאימונים שלהם עצימים יותר ושם כן דרושה התאמה תזונתית.

בקיצור, בואו לשמוע פרק שלם על תזונה לאימונים אירוביים.

נטע קיילר הזמינה את נועם רדליך, תזונאית קלינית וספורט שמלווה ספורטאים וקבוצות  בתחום התזונה לשיחה מקיפה על אימונים אירוביים והתאמה תזונתית.

בשנים שבהם מאדירים אימוני כוח ופחות מדברים על אימונים אירוביים, נטע ונועם שופכות אור ומעלות את קרנו של האימון האירובי-למה הוא חשוב, למה קריטי לשלב פעילות אירובית ומה זה נשנוש ספורט?

וגם- לכמה זמן מספיקים מאגרי הגליקוגן והאם זה בסדר להתאמן על מאגרי גליקוגן מדוללים?מה הדרישה של פחמימות חלבון ומים באימון אירובי?

מה לגבי ברזל?

פרק חדש ומרתק, מלא בידע בפודקאסט שלנו.

רוצו להאזין, תרתי משמע;)

וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתם.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.linkedin.com/in/inbartayar/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

למחקר של ענבר- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40466592/

בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 על המחקר הכה חשוב של ענבר טיאר וקסברגר על נושא שמקבל יותר ויותר חשיפה בשנים האחרונות-

הטיות מודעות ולא מודעות כלפי אנשים עם השמנה במערכת הבריאות פוגעת באיכות הטיפול וזה חייב להשתנות.

במחקר מרתק שהיא הובילה, סטודנטים לתזונה התבקשו ללבוש חליפת השמנה המדמה גוף עם עודף משקל של 18 ק"ג ולחוות איתו פעילות יומיומית.

והתוצאות? משמחות מאוד- התנהלות בחליפת ההשמנה הצליחה להוריד שיפוטיות ולהעלות אמפטיה כלפי מטופלים עם השמנה.

ולמה המחקר הזה כ"כ חשוב? כי מערכת הבריאות צריכה לפעול כדי להבטיח טיפול שווה והוגן לכל המטופלים באשר הם, ללא כל קשר למשקל שלהם, גבוה או נמוך ככל שיהיה.

מה היה במחקר ומה היו התוצאות? תקשיבו לשיחה של נטע עם ענבר

פרק חובה לכל מי שמטפל, מלמד, או פשוט חי בעולם הזה.

האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/efratnut/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/efrat.nutrition/?locale=he_IL

https://www.facebook.com/atid.eatright

https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/

אנחנו בחיים במציאות של מלחמה כבר תקופה ארוכה. 

תקופה לחוצה, מתוחה, כואבת וטראומטית.

בפרק החדש של הפודקאסט נטע אירחה את אפרת פז דובינסקי – תזונאית קלינית באכילה קשובה ובריאות האישה, לשיחה על סטרס, אכילה והריון.

מה סטרס עושה למערכת ההורמונלית שלנו?

איך סטרס משפיע על האכילה?

למה סטרס כרוני מחליש את היכולת של הגוף לרפא ולהתאושש?

 ואיך כל זה משפיע כשאת לא לבד – אלא מגדלת בן אנוש בבטן?

נטע ואפרת סקרו את הנושא, הסיבות וההשפעות ונתנו כלים ונקודות למחשבה להתמודדות.

שיחה שלא מדברת על "לחשוב חיובי", אלא על מציאות ביולוגית, כלים מעשיים, ויכולת אחת חשובה במיוחד: לא להיות לבד בתוך זה.

האזנה נעימה ומלאת חמלה.

לפני הכל, בואו נהיה בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/talinahum.nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.tali-nahum.com/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

ב־1935 שני גינקולוגים בשם שטיין ולבנטל תיארו שיש נשים שסובלות מאי סדירות וסת או אל וסת, שיעור יתר ושחלות מוגדלות. נשים אלה עברו כריתה של חלק קטן מכל שחלה, ואז הווסת הופיעה.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS- Polycystic Ovary Syndrome) היא תסמונת מאוד נפוצה והסיבה המובילה לאי סדירות של הוסת. זו תסמונת סיסטמית שמשפיעה על כל מערכות הגוף אבל ההשפעה שמטרידה נשים היא רעב, דחפים באכילה, עליה במשקל, שיעור פנים ועוד הפרעות אסתטיות והתנהגותיות.

החדשות הטובות- אם מסגלים את ההמלצות, נראה שינוי מהיר והטבה של התסמינים בזמן קצר.

נטע הזמינה את טלי נחום, תזונאית שמטפלת בתסמונת השחלות הפוליציסטיות במסגרת עבודתה לשיחה מקיפה על שחלות פוליציסטיות-

מה קורה בגוף כשיש חוסר איזון בין אינסולין, טסטוסטרון ופרוגסטרון?

איך תזונה יכולה לעזור לא רק ל-PCOS אלא גם לעייפות, עצבנות, מחזור לא סדיר ואכילה דחפית?

חשבנו שניצור פרק שמיועד לנערות ונשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטוית, אבל גילינו שנוצר פרק שמתאים לכל אישה באשר היא וגם לגברים.

תכתבו לנו איך היה לכםן להאזין!

האזנה נעימה!