פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.linkedin.com/in/inbartayar/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

למחקר של ענבר- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40466592/

בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 על המחקר הכה חשוב של ענבר טיאר וקסברגר על נושא שמקבל יותר ויותר חשיפה בשנים האחרונות-

הטיות מודעות ולא מודעות כלפי אנשים עם השמנה במערכת הבריאות פוגעת באיכות הטיפול וזה חייב להשתנות.

במחקר מרתק שהיא הובילה, סטודנטים לתזונה התבקשו ללבוש חליפת השמנה המדמה גוף עם עודף משקל של 18 ק"ג ולחוות איתו פעילות יומיומית.

והתוצאות? משמחות מאוד- התנהלות בחליפת ההשמנה הצליחה להוריד שיפוטיות ולהעלות אמפטיה כלפי מטופלים עם השמנה.

ולמה המחקר הזה כ"כ חשוב? כי מערכת הבריאות צריכה לפעול כדי להבטיח טיפול שווה והוגן לכל המטופלים באשר הם, ללא כל קשר למשקל שלהם, גבוה או נמוך ככל שיהיה.

מה היה במחקר ומה היו התוצאות? תקשיבו לשיחה של נטע עם ענבר

פרק חובה לכל מי שמטפל, מלמד, או פשוט חי בעולם הזה.

האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/efratnut/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/efrat.nutrition/?locale=he_IL

https://www.facebook.com/atid.eatright

https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/

אנחנו בחיים במציאות של מלחמה כבר תקופה ארוכה. 

תקופה לחוצה, מתוחה, כואבת וטראומטית.

בפרק החדש של הפודקאסט נטע אירחה את אפרת פז דובינסקי – תזונאית קלינית באכילה קשובה ובריאות האישה, לשיחה על סטרס, אכילה והריון.

מה סטרס עושה למערכת ההורמונלית שלנו?

איך סטרס משפיע על האכילה?

למה סטרס כרוני מחליש את היכולת של הגוף לרפא ולהתאושש?

 ואיך כל זה משפיע כשאת לא לבד – אלא מגדלת בן אנוש בבטן?

נטע ואפרת סקרו את הנושא, הסיבות וההשפעות ונתנו כלים ונקודות למחשבה להתמודדות.

שיחה שלא מדברת על "לחשוב חיובי", אלא על מציאות ביולוגית, כלים מעשיים, ויכולת אחת חשובה במיוחד: לא להיות לבד בתוך זה.

האזנה נעימה ומלאת חמלה.

לפני הכל, בואו נהיה בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/talinahum.nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.tali-nahum.com/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

ב־1935 שני גינקולוגים בשם שטיין ולבנטל תיארו שיש נשים שסובלות מאי סדירות וסת או אל וסת, שיעור יתר ושחלות מוגדלות. נשים אלה עברו כריתה של חלק קטן מכל שחלה, ואז הווסת הופיעה.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS- Polycystic Ovary Syndrome) היא תסמונת מאוד נפוצה והסיבה המובילה לאי סדירות של הוסת. זו תסמונת סיסטמית שמשפיעה על כל מערכות הגוף אבל ההשפעה שמטרידה נשים היא רעב, דחפים באכילה, עליה במשקל, שיעור פנים ועוד הפרעות אסתטיות והתנהגותיות.

החדשות הטובות- אם מסגלים את ההמלצות, נראה שינוי מהיר והטבה של התסמינים בזמן קצר.

נטע הזמינה את טלי נחום, תזונאית שמטפלת בתסמונת השחלות הפוליציסטיות במסגרת עבודתה לשיחה מקיפה על שחלות פוליציסטיות-

מה קורה בגוף כשיש חוסר איזון בין אינסולין, טסטוסטרון ופרוגסטרון?

איך תזונה יכולה לעזור לא רק ל-PCOS אלא גם לעייפות, עצבנות, מחזור לא סדיר ואכילה דחפית?

חשבנו שניצור פרק שמיועד לנערות ונשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטוית, אבל גילינו שנוצר פרק שמתאים לכל אישה באשר היא וגם לגברים.

תכתבו לנו איך היה לכםן להאזין!

האזנה נעימה!

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

חשבתם פעם למה גלוטן נמצא בלב ההימנעויות וההפחדות?

האם זה בגלל שהוא כלול במוצרים שעושים לנו חשק לאכול מהם עוד ועוד ויותר קל להימנע מאשר לצפות מעצמינו לאכול במידה כשזה באמת כל כך טעים?

האם זה בגלל שיש מצבים שבהם עדיף ואף חובה להוריד גלוטן?

האם זה בגלל הטיפוח והעיבוד התעשייתי שגלוטן עבר והפך להיות כ"כ נפוץ, זמין וזול?

כך או כך, הימנעות מגלוטן הופכת ליותר ויותר נפוצה, גם במצבים שבהם בכלל לא צריך להימנע.

וההיפך- ההימנעות יכולה ליצור את האפקט ההפוך- צמצום של מקור של סיבים תזונתיים, ויטמין B, מנגן ועוד. במיוחד שאם לא מקפידים על חלופות איכותיות, אפשר למצוא את עצמינו אוכלים אוכל אולטרא מעובד ולא מזין.

בפרק החדש של הפודקאסט, 2 תזונאיות נכנסו לאולפן כדי לדבר על אחד הנושאים הכי חמים – והכי מבלבלים – בתזונה: גלוטן, רגישות לגלוטן וצליאק.

באופן לא מוצדק, לא מעט אנשים נמנעים מגלוטן, אבל עבודת שטח מגלה- זה לא הגלוטן כמו שזה מה שבא יחד עם הגלוטן- סיבים תזונתיים שיכולים לגרום לחוסר נוחות, חומרים משמרים או מתחלבים או מגוון סיבות אחרות שהן בכלל לא גלוטן.

לצערינו, הפחד מגלוטן הפך לתעשייה של מיליארדים – ויש דברים שחשוב להבין לפני שמפסיקים עם הלחם.

ולכן יצרנו לכם פרק בדיוק בשביל זה-

למה יש מצבים רפואיים שבהם גלוטן הוא ממש סכנה – ואחרים שבהם זה סתם טרנד?

האזינו עכשיו – עשינו סדר סביב המרכיב הכי מושמץ בעולם.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/galimarom_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/GaliMaromNutrition?mibextid=wwXIfr&rdid=pltVpYgX1XPwrIwA&share_url=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fshare%2F16cBqUkvm7%2F%3Fmibextid%3DwwXIfr#

https://www.facebook.com/atid.eatright

הידעת? בעבר, בשל התפשטות האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים וכדי לימנע ממראה חולה וחלש, גברים הומוסקסואלים שאפו להיראות בריאים, חזקים ושריריים – והצורך הזה בלשרוד דרך נראות חיצונית נשאר איתנו עד היום. 

בפרק החדש של הפודקאסט הדיאטן גלי מרום, הגיע לדבר על דימוי הגוף של הגבר ההומוסקסואל בעולם הדיגיטלי.

למה גברים הומואים רגישים יותר לביקורת על הגוף?

ואיך אפשר להתחיל לחבר את החלקים כדי לשפר את דימוי הגוף ולהתאים את האכילה למטרות.

האזנה נעימה וחודש גאווה שמח!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/liav_alufer/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

יש הורמון שיש סביבו הרבה באז. הוא רגיש ורמותיו עולות בתגובה לסכנה מוחשית או לא בהכרח מוחשית- קורטיזול.

הידעתם? קורטיזול יעלה בסכנה, בלחץ וגם בעייפות ובצום ממושך.

והגיע הזמן לבדוק אם התערבות תזונתית יכולה להשפיע על רמות קורטיזול.

ליאב אלופר, דיאטן וחוקר במעבדה של פרופ' איריס שי, בא לעמדת הפודקאסט הכנס עמותת עתיד כדי לדבר על הממצאים של המחקר עד כה- מיהו הורמון הקורטיזול, מה הבעייתיות בקורטיזול גבוה והאם ניתן להשפיע עליו?

טעימה קטנה מאוד על הורמון חשוב ורגיש.

אהבתם? תרצו פרק מלא ומקיף על קורטיזול? כתבו לנו!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

 https://www.ariel.ac.il/wp/hofa-lab/

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. הפעם נטע פגשה את ד"ר רוני אבירם-פרידמן, דיאטנית קלינית וחוקרת במעבדת HOFA (Hedonic Overeating & Food Addiction) שבאוניברסיטת אריאל. סגל במחלקה למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל, לשיחה על התמכרות למזון אולטרא מעובד.

בשנים האחרונות עולה השאלה המוצדקת- האם מזון אולטרא מעובד הוא ממכר?

רוני עושה סדר ב4 האסכולות המתייחסות להתמכרות למזון-

1. האם יש בכלל דבר כזה התמכרות למזון? לא ניתן להיגמל ממזון

2. התמכרות לחומר מסויים שקיים במזון עצמו

3. התנהגויות המלוות התמכרות סביב מעגלי תגמו והורמונים המקושרים להרגשה עילאית והתמכרות.

4. או שבכלל מדובר בשילוב של הכל

נטע ורוני מדברות על דחף לאכול-

מתי מדובר בדחף לגיטימי ומתי זו כבר התמכרות למזון?

מה ההבדל בין "בא לי משהו מתוק" לבין דפוסים בלתי נשלטים שיש בהם פגיעה?

אם אי פעם שאלת את עצמך "למה אני לא מצליח.ה לעצור?" – הפרק הזה ינסה לעשות לכם סדר.

האזנה נעימה!

אנחנו בשבוע התזונה והתזונאי.ת ולכבוד כך הקלטנו פרק מיוחד.

פרק שהוא מדריך מקוצר וצנוע להתמצאות במחקרי תזונה ובריאות!

לפני הכל, תהיו בקשר!

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

הכותרת אומרת ש "מחקר חדש קובע..." – אבל מה באמת קובע אם מחקר הוא אמין?

מחקר הוא תהליך שיטתי ומובנה שנועד לגלות ידע חדש, לבדוק השערות מסויימות, להבין תופעות, לאמת/להפריך טענות קיימות. זה כלי מרכזי בפיתוח מדע, רפוא וכמובן תזונה.

במחקר מתרכזים בבעיה או שאלה, ומנסים לבדוק מה התשובה אליה דרך איסוף וניתוח ופרשנות של נתונים, כדי להרחיב את הידע האנושי.

תחום המחקר כולל שלל סוגי מחקרים, אך לא כל אחד ברמת הוכחה מספקת בשביל לקבוע מדיניות.

נטע ונריה נכנסו לאולפן כדי לדבר על כל מה שצריך לדעת על מחקרי תזונה ובריאות.

למה כל כך קשה לחקור תזונה ובריאות?

אם הרשתות החברתיות גרמו לכם לפחד ממרכיב מזון מסויים כי "מחקר חדש קבע ש..." זה פרק בשבילכם.

האזינו וגלו איך באמת נראה מדע התזונה מאחורי הקלעים של המבחנות, האקסלים והסטטיסטיקות.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.proflevran.co.il/

https://www.instagram.com/addict.il?igsh=MWV6M2c1ZTlyc3hudQ==

https://www.instagram.com/atid.diet/

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/

מכורים לאוכל – או פשוט נהנים מאכילה?

איך מזהים התמכרות למזון אולטרא מעובד ולמה זה קורה דווקא עם מזון כזה?

פרק חשוב, במיוחד בימים של תרבות שפע, סביבה אוביסוגנית וחוסר רגולציה, אל תהיו עם זה לבד, תאזינו לפרק ואם מצאתם שאתם מרגישים חוסר אונים מול אוכל, זה הזמן לדבר על זה.

האזנה נעימה!

לפני הכל- תהיו בקשר-

https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/

https://www.instagram.com/atid.diet/

לאתר של יוסי אוד:

https://www.yossiaud.co.il

צמחים צופניים:

https://www.yossiaud.co.il/%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

בואו ללמוד עוד על דבורים:

https://www.youtube.com/watch?v=fqN_GW3LZOg

https://www.eatwithnetta.co.il/

https://www.facebook.com/netta.kailler/

https://www.facebook.com/atid.eatright

bees for peace:

https://www.facebook.com/groups/1551768838946207/?ref=share&mibextid=NSMWBT

כמשפט פתיחה נצטט את משפט סיום של יוסי היקר שהגיע להתארח בפודקאסט-

כך הוא אמר- "הדבורים הן ישות של ריפוי לעולם על כל היבטיו, ריפוי של האדמה, ריפוי של הצומח, ריפוי של הסביבה, של בריאות הרפואת האדם וריפוי של התרבות והחברה."

חשבתם פעם כמה שפע יש בעולם? מאיפה השפע הזה מגיע אתם שואלים?

יש מצב שהיא עפה לה בין הפרחים.

בעידן שבו יש לנו הכול — סופרמרקטים עמוסים, תוספים בלי סוף, טרנדים תזונתיים שלא מפסיקים להשתנות — דווקא הדבורים, הקטנות והשקטות, מציעות לנו תזכורת למהות האמיתית של בריאות והשפע.

והגיע הזמן לדבר על הישות שמביאה לנו כ- 75% מהשפע לעולם- עולמם המופלא של הדבורים.

בפרק הזה אנחנו מדברים על המתנה של הדבורים לעולם: לא רק הדבש, גם המרכיבים האחרים של הנחיל ואפילו העוקץ, אבל העיקר הפצה והתשתית לבריאות האקולוגית שלנו, שמשפיעה ישירות על הבריאות הכללית.

הדבורים מספקות לנו באצילות עד אין קץ את התרומה האקולוגית הקריטית שלהן לקיום המגוון הביולוגי שממנו מגיע השפע התזונתי שלנו.

נדבר על משבר הדבורים, על ההסטוריה של הדבורה והדבש, נבחן איך הדבורה יוצרת את מרבית השפע בעולם וכמובן נדבר על תוצרי הכוורת ותרומתם לבריאות.

ונסיים בכל הדרכים בהן אנחנו יכולים לשמור על הדבורים, כדי שהן ישמרו עלינו.

זה פרק על ריפוי – לא רק של הגוף, אלא של מערכת היחסים שלנו עם הטבע.

מוזמנים להאזין, לחשוב מחדש, ולהתחבר לשורשים האמיתיים של שפע.