חקירת הנשימה ככלי שעוזר לנו להפתח ולאפשר למה שיש בחוויה שלנו עכשיו להיות. להפחית התנגדות ומאבק עם החוויה.

הזכרתי כמה פעמים את ה"אורחים" - מדובר בחמשת האורחים / מכשולים: סלידה והשתוקקות, עייפות ודאגה, וספק מעכב.

בתרגול הזה, את החצי הראשון נקדיש להתבססות בתמיכה מוחשית שהגוף יכול לחוות ולחזור אליה, ולמשאב - משהו שמזכיר לנו את הכוחות ואת היופי שלנו ושל העולם.

בחצי השני נזמין את מה שכואב ומבקש תשומת לב וחמלה אל תוך המיכל שלנו, שאולי מורגש הרבה יותר עכשיו.

מקווה שיתמוך כשקשה להחזיק את הכאב באופן מיטיב, כשמטלטל ומציף.

,אפשר להשתמש בהנחיות בשביל הרפיה עמוקה, בשכיבה

ואפשר כתרגול מיינדפולנס עירני וחקרן, בו תשומת הלב נוכחת באופן לא שיפוטי בגוף - ואז מנח של ישיבה, עמידה או הליכה מדיטטיבית יכולים לתמוך.

?מה אם אפשר להתרווח, להשען אחורה אל הגוף, מטה אל האדמה

לעבוד פחות קשה, לנוח, לשמוט... לכמה רגעים, פחות לרדוף, לתת לחיים להגיע אליי.

אפשר לתרגל בכל מנח גוף שמרגיש מתאים.

נתחיל מלהזמין קשב לא שיפוטי למה שנוכח עכשיו, בעיקר דרך הגוף.

אחר כך נבדוק מה עוד יש? מגע עם הקרקע, עם האוויר, עם פעימת הנשימה.

לבסוף נתחבר גם ללב דרך מה שיקר לנו, אל האהבה והכוונה.

תרגול לימים קשים, ובכלל.

בתרגול הזה נעבור בין השלבים מתוך הקשבה לא שיפוטית, בהיענות למה שהרגע והחוויה מבקשת.

נרגיש - איך מתאים לי להתחיל? ישיבה שקטה, שכיבה, תנועה? עיניים עצומות או פקוחות.

נהיה עם המגע של הגוף עם הקרקע, התחושות במפגש הפשוט הזה.

לתחושות הגוף בכלל.

משם נזמין התרחבות שכוללת את מה ששמנו לב אליו, יחד עם מה שנעים, מרחיב או ממשאב:

אולי עוד איזור בגוף כמו בסיס האגן? אולי הנשימה? אולי תחושת המרחב, האוויר? אולי התחושה של מודעות רחבה?

הזמנה לשהות בזה.

משם - להזמין את מה שיקר לנו, מה שחשוב לנו. להעריך את עצמנו על ההתכוונות עצמה, בחמלה ובחיבור.

נסיים בכמה דקות של מטא, הרצון בטוב והאהבה.

תרגול של חמלה - אל הדורות שקדמו לנו והשושלות שלנו, אל הדור שלנו והכאב שישנו, ולדורות שיגיעו לכאן אחרינו, עבורם אנחנו נהיה האמהות והאבות.

עבורי זה תרגול שמזמין איכויות של מלאכת-נשמה, של תפילה, של היזכרות ברשת של שייכות ושל חובה ואחריות מקודשת.

וגם של התחברות ליופי, לחוסן, לפלא.

בתרגול הזה נפגוש קונפליקט באופן אחר - במטהה.

נבסס תשומת לב בגוף, ואיכות של קבלה, אכפתיות ורצון טוב.

נזמין קונפליקט שנרצה לפגוש - עם אדם אחר.ת, קרוב או רחוק, או קונפליקט פנימי.

נפנה את תשומת לב לחוויה שזה יוצר בגוף - ונקבל אותה באהבה.

נפנה אל האחר.ת /אל הייצוג הפנימי שאיתו יש קונפליקט - ונפנהאליהןם רצון טוב.

לבסוף, נחזיק את שנינו באיכות של רצון טוב ואכפתיות.

הגישה כאן היא לא לפתור עכשיו את הקונפליקט, אלא לפגוש אחרת.

השיחה הוקלטה במסגרת "קואופרטיב המדיטציה":

קבוצה בה אנחנו מציעות מדיטציה מונחית של חצי שעה, בזום,

בכל בוקר מראשון-חמישי לפי נושא חודשי.

הקבוצה פתוחה בחום לכל מתרגל.ת עם בסיס, ומוצעת בדאנה.

בתחילת החודש אנחנו מקליטים שיחה בינינו המנחיםות על הנושא שאיתו נתרגל.

זוהי השיחה של חודש נובמבר בו תרגלנו עם האיכות של מטהה - כוונה אוהבת, רצון טוב.

נמצא מנח גוף מתאים, ונזמין נוכחות, הרפייה והתרווחות.

נתכוונן אל הנשימה בגוף, ואל איכויות של הזנה:

הנשימה כמו ליטוף של משב רוח, או מים חיים.

הנשימה כאהבה פשוטה לגוף, לכל התאים.