על הכוח שבסליחה עינת בגילוי לב ובכנות אמיצה שיתפה ברגע הלא פוטוגני והקשה בו אבחנו את הבן הבכור  

 שלה כאוטיסט

רגע שניפץ את כל מה שהיא קיוותה וחיכתה לו.

על הרשות להרגיש רגשות קשים שלילים כלפי הילדים שלה לצד האהבה הגדולה אליהם הרשות שעינת חיה אותה  להיות מי שאנחנו איך שאנחנו מאפשר לחיות את החיים בשלמותם . חלק מלחיות באופן שלם זו היכולת לבקש סליחה מהילדים שלנולדעת להוקיר אותם לראות את האיכויות שלהם ולדבר את כל זה איתם ומולם והסליחה הזו יש בה יכולת גם להגיע לעצמינולילדה שהיינו ולילדה שקיימת בתוכנו 

פרק מרגש כל כך על הורות וילדות

לאתר של עינת נתן

בשיחה אישית ופתוחה על קנאה.על מה היא מאפשרת ואיפה היא מגבילה. על היכולת להרגיש כאב ומה המחיר שזה גובהמה זה מבחינתו קשר קרוב ולמה הוא מצפה כשהוא שואל משהו לשלומו.למה אנשים בוחרים לשתף אותו בסודות שלהם גם אנשים שהוא בקושי מכיר. הכנות של אברהם טל כובשת. היכולת שלו לייצר אינטימיות היא מדהימה וזו הייתה שיחה שנתנה מקום ממש טוב לרגשות. אפילו עכשיו בימי הקורונה אני שומעת אנשים שעושים השוואות לאחרים. איך זה שלא בניתי לוז לילדים שלי ? כולם  עם סדר יום מלא פעיליות חוץ ממני...איך זה שאני לא מייצרת כלום ? כולם בעשיה חוץ ממני ... למה אני במצב רוח ירוד וכולם כאלה קולים ? הקנאה יכולה להוביל אותנו לתחושת ערך נמוך לדיכדוך לביקורת על עצמינו אבל אם היא במינון עדין היא יכולה דווקא לגרום להשתקקות , להנעה לפעולה , למוטיבציה להשיג את מה שחשוב לנו. מצרפת  כתבה על פרופסור ריצ'ארד סמית שמדבר דווקא על הכוח של הקנאה ואיך היא יכולה  לשרת אותנו https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001271462 והרצאת טד מעניינת שכולה שיר הלל לקנאהhttps://www.ted.com/talks/parul_sehgal_an_ode_to_envy/transcript?language=he#t-738750 במה אתם מקנאים ?

אירחנו את מיקי קם 

במפגש על אומנות הבמה ועל הפער הזה בין איך

שתופסים אותה לבין איך שרצתה שיראו אותה

על הכעס שנמצא אצלה תמיד בשליטה ועל הצורך תמיד להיות מאורגנת רגשית.

על הקורונה שאפשרה לה להרחיב את מנעד הרגשות ולנהל דברים שניהלו אותה עד כה

ומה הוא הסוד שאיתו היא הולכת הרבה שנים ובחרה באומץ רב לשתף אתנו.