
Sign up to save your podcasts
Or


"אני חייב להספיק, אין לי זמן! רק מחכה שיגיע סוף השבוע שאוכל לנוח מכל העומס הזה!"
האם יצא לכם לחשוב טוב ולא באמת הגיע טוב?
האם אנחנו באמת יכולים לזמן לעצמנו מציאות שאנחנו נאהב אותה יותר? שנרגיש בה יותר רגועים, מחוברים לעצמנו ומגשימים את הרצונות שלנו?
ואם יש, איך עושים את זה? האם מספיק שנחשוב טוב, ויהיה טוב?
בוודאי שלא.
למעשה, זו עבודה לא פשוטה וכרוכה במאמץ.
כיוון שכנראה גם היום אנחנו חיים בתוך מאמץ מסוים, העבודה לזימון המציאות תהיה מאמץ בכיוון הנכון לנו.
בפרק היום אני מארח את מעיין בן ציון שהיא מומחית לזימון מציאות ופריצות דרך.
יחד דיברנו על העבודה הפנימית שכדאי שנעשה כדי לחיות באושר גדול יותר.
גילינו שלא תמיד המידע המדויק לנו קיים, ואם לא, אנחנו לא תמיד עושים בו שימוש שמקדם אותנו בגלל חסמים פנימיים שלנו.
המסקנה הראשונה מהפרק: אולי אנחנו בכלל כבר עכשיו מזמנים מציאות? פשוט כזו שאנחנו לא הכי מאושרים בה? וזה אפשרי לשנות את כיוון הסיבוב של גלגל החיים ולזמן דברים שמחזקים ומעצימים אותנו.
המסקנה השנייה: אולי כדאי לראות אותו יותר מפעם אחת כדי לתת לדברים לשקוע.
יחד ענינו על השאלות הבאות:
1. מדוע אנחנו מתוכנתים לעשות שוב ושוב את אותם הדברים, גם אם הם לא טובים לנו ופוגעים בנו?
2. מהו החלק שלנו במניעת האושר שלנו, ומה בשליטתנו לעשות כדי שדברים טובים ייכנסו לחיינו?
3. מדוע אנשים צומחים רק כשהם מגיעים לתחתית ולקצה שלהם? איך אפשר לטפס מהנקודה בה אנחנו נמצאים?
4. איך אנשים יכולים לדעת לאיזה כיוון נכון להם ללכת, איזו מציאות נכונה עבורם לזמן?
5. מדוע רובנו מחפשים את הפתרונות מבחוץ ולא בתוכנו, ואיך נוכל להתמודד עם המציאות ולשנות את האוטומטים שלנו?
6. מאיפה מגדילים את כמות המוטיבציה והאנרגיה שלנו כדי לקדם את עצמנו?
להמשיך לעקוב אחר התכנים של מעיין –
לאינסטגרם של מעיין עם תכני השראה, ניתן ללחוץ כאן.
היוטיוב של מעיין עם סרטונים ולייבים, נמצא כאן.
והאתר שלה עם קורס פריצת דרך, כאן. 😊
אם תרצו סיוע בהתמעת הכלים, אני מזמין אתכם לכתוב לי בהודעה: כאן.
אוהבים את הפודקאסט?
כאן נרשמים לקבוצת וואטסאפ שקטה (רק אני כותב) עם תובנות וכלים מעולם ה- NLP:
https://did.li/InspirationNLP
בערוץ היוטיוב שלי מעלה קטעי וידאו יחודיים עם המון כלים מגישת ה-NLP. כאן נרשמים לקבלת עדכונים: https://bit.ly/2HV7m82
וכאן נרשמים כדי לקבל את הניוזלטר החודשי שלי למייל עם תכני התפתחות ייחודיים ובעיקר בונוסים ששמורים רק לניוזלטר: https://bit.ly/2H7JFJm
נתראה בפרק הבא,
אבי.
"הדבר הקבוע היחידי בטבע – הוא השינוי המתמיד" כך הסיק אנכסימנדרוס, אסטרונום ביוון העתיקה.
לעומת זאת, אנחנו בני האדם, לא כל-כך טובים עם שינויים, במיוחד עם חוסר וודאות.
במצבים שבהם אנחנו חווים אי וודאות, אנחנו מוצפים בדאגות, פחדים ולעיתים חרדות.
בתקופת הקורונה – המתפרשת ע"י השנתיים האחרונות, ואין לדעת עוד כמה זמן היא תימשך, חוסר הודאות עולה ויכולת החיזוי והניבוי שלנו פוחתת.
אנחנו עושים תוכניות ומתכננים, ובנתיים לעולם יש תוכניות משלו.
בפרק השבוע אני מארח את המנטור האישי שלי, את עופר ערד.
לאחר שהוא התארח בפרק הראשון: על מערכות יחסים, ובפרק 15: הפסיכולוגיה של ההצלחה,
בפרק השבוע אנחנו משתפים בכלי NLP מעשיים שייתנו אמון ביכולת שלנו לסמוך על עצמנו להתמודד עם כל שינוי שיגיע.
בנוסף, עופר מספר על התקף החרדה שהוא חווה, ואיך באמצעות ה-NLP הוא למד להשתחרר ממנו בעצמו.
המסקנה שעלתה בפרק לאחר ששיתפנו בדרכים העוזרות להתכונן:
במקום להשקיע את כל המאמצים בניבוי, כדאי להשקיע את המאמצים ביכולת המוכנות שלנו.
יחד ענינו על השאלות הבאות:
1. מדוע כל-כך קשה לנו עם חוסר וודאות?
2. מהם 4 המפתחות להצלחה וכיצד הם יכולים לסייע לנו מול חוסר וודאות?
3. מהי התמכרות לוודאות? איך נדע אם אנחנו עלולים להגיע למצב התמכורתי?
4. מהם השלבים שחוסר ודאות הופכת לחרדה, וכיצד נוכל להמנע ממצבים אלו?
5. אילו כלי NLP יעילים להתמודד עם תקופת כאוס וחוסר וודאות?
6. אילו שאלות שאם נשאל יוציאו מהתקופה הזו את המיטב שבה (ככל שניתן)?
לאנשים בעלי ביקורת עצמית חשוב מאוד להיות מציאותיים.
רוצים להתכונן לכל תרחיש מראש, גם (ובעיקר) לגרוע ביותר.
אז מה אם בדרך המחיר שהם משלמים הוא לעיתים הקטנה עצמית, לחצים, דאגנות ואפילו חרדות.
לאחר שמיטל וייסמן התארחה בפרק ה-21: על המחשבות טורדניות,
הפעם אנחנו מדברים על נושא היחס שאני נותן לעצמי.
האם השיח הפנימי שלנו הוא כמו של החבר הכי טוב שלנו? או של האויב הכי מר שלנו?
האם אחרי השיח הפנימי אנחנו מרגישים חזקים ובעלי מוטיבציה (אם זה אפשרי בכלל) או תשושים ונזופים?
בנוסף, ענינו על השאלות הבאות:
1. איך למדנו לבקר את עצמנו ומי שולט על העוצמה של הביקורת?
2. האם הרצון העז שלנו להיות מאושרים מרחיק אותנו מהאושר? ואיך כן נוכל להגיע לרגעים מאושרים?
3. איך נוצרות אצלנו האמונות וההחלטות שאנחנו לא בסדר ולא כדאי לנו בכלל לנסות?
4. איך כלי מדהים מיטל משתפת מעולם ה-NLP שעוזר להתמודד בסיטואציות שמפחידות ומלחיצות אותנו?
5. מהי חבלה עצמית, איך היא נוצרת ומה ניתן לעשות כדי להתמודד איתה?
אהבתם את התוכן של מיטל?
הנה הדרכים לעקוב אחריה ולהנות מהתכנים שלה:
1. הדרכה חינם - שלושת השלבים לנטרול חרדות ופחדים, ניתן ללחוץ כאן: https://bit.ly/3oMq960 2.
אתר הבית של מיטל וייסמן, כאן: https://nlp-israel.co.il/ 3.
לפודקאסט "חיים של הגשמה", כאן: https://nlp-israel.co.il/podcast/
אהבתם את הפודקאסט?
1. הרשמו לקבוצת וואטסאפ שקטה (רק אני כותב) עם תובנות וכלים מעולם ה- NLP: https://bit.ly/3h1ujBT
2. הרשמו לערוץ יוטיוב שלי דרך הקישור: https://bit.ly/2HV7m82.
3. הרשמו כדי לקבל את הניוזלטר החודשי שלי למייל עם תכני התפתחות ייחודיים ובעיקר בונוסים ששמורים רק לניוזלטר: https://bit.ly/2H7JFJm
מספיק שנציץ אל עבר המציאות היומיומית של כל אחד מאיתנו כדי שנזהה קשיים והתמודדויות שלא תמיד קלות לנו.
בעולם המבוגרים ישנם קשיים כמו: מערכות יחסים ותקשורת, קריירה ובעיות כלכליות.
כל אלה משכיחים מאיתנו את מה שבעבר חווינו, והיום חווים הילדים שלנו:
הקשיים של עולם הילדים ובני הנוער. היום יותר מכל דור שגדל כאן.
בפרק מרתק במיוחד אני מארח את דוב רויטמן, בעל האקדמיה NLP Kids,
מטפל בחרדות, קשיים ובעיות חברתיות של ילדים ונוער שנים רבות.
יחד דיברנו על עולמם של ילדינו, הסברנו איך הם חווים את העולם, את הסביבה החברתית שלהם ואפילו את עצמם והדימוי העצמי שלהם,
ונתנו טיפים רבים להתמודד עם סיטואציות שרק מועצמות בעולם של טיקטוק, השוואות חברתיות וניידים שנמצאים סביבם בכל מקום, במציאות של קורונה, סגרים ואי ודאות.
1. איך אנחנו נוכל לשמש דוגמא אישית לילדים שלנו, האם בכלל הם מקשיבים ולומדים מאיתנו?
2. האם כדאי שנגנונן על הילדים שלנו, או שניתן להם עצמאות מלאה? והאם אפשר למצוא איזון בין השניים? (ספויילר: התשובה קשורה למשל הפרפר)
3. האם ועד כמה חשוב לדבר עם הילדים שלנו בגובה העיניים כבר מגיל צעיר? ואיך עושים את זה בלי לאבד את הסמכות שלנו כהורים?
4. כמה עולה באמת לגדל ילד? האם ההסתכלות הכלכלית היא החשובה או ההסתכלות של הקשב שלנו והזמן שלנו שאנחנו משקיעים בו?
5. איך מזהים ואיך עוזרים לילדים שנקלעו לחרם חברתי?
6. מה עושים כאשר ההורים מחליטים להתגרש? כיצד נמנעים מנזקים שהילדים יכולים לסחוב איתם הלאה?
7. מה ההורים יכולים לעשות עם תופעת המשעעעמממממם לי של הילדים? שלא יודעים להעסיק את עצמם ומחפשים את המסכים בכל הזדמנות?
אהבתם את התוכן של דוב? הנה הדרכים לעקוב אחריו ולהנות מהתכנים שלו:
1. לאתר של דוב, ניתן ללחוץ כאן: https://www.nlp-kids.co.il/
2. מאגר תכנים "החממה" NLP ילדים ונוער, כאן:
https://bit.ly/3bsg8Xb
3. לספר עם המון פעילויות המוזכר בפרק, כאן: bit.ly/3nWyTqw
כאן נרשמים לקבוצת וואטסאפ שקטה (רק אני כותב) עם תובנות וכלים מעולם ה- NLP:
https://did.li/InspirationNLP
בערוץ היוטיוב שלי מעלה קטעי וידאו יחודיים עם המון כלים מגישת ה-NLP. כאן נרשמים לקבלת עדכונים: https://bit.ly/2HV7m82
וכאן נרשמים כדי לקבל את הניוזלטר החודשי שלי למייל עם תכני התפתחות ייחודיים ובעיקר בונוסים ששמורים רק לניוזלטר: https://bit.ly/2H7JFJm
אבי.
זוכרים את תוכנית הטלויזיה ששודרה בתחילת שנות ה-90 הנקראה 'פשוט אמרו לא'?
אז כל מי שלא גדל בדור הזה – הפרק הזה מיוחד עבורכם.
אחד המפתחות המשמעותיים לשלווה ושקט נפשי, הוא הצבת גבולות.
חוסר בהצבת גבולות לסביבה והיכולת להגיד 'לא', בלי רגשות אשמה, יכולה לגרום לאומללות, תשישות, ניתוק שלנו מעצמנו, בדידות ואפילו למחלות.
המקור של חוסר בהצבת גבולות הוא כנראה מגילאים הקטנים,
אבל הצרכים והרצונות של ההורים שלנו היו אולי חשובים יותר משלנו.
לפעמים התנהלה מלחמה בין הרצון של ההורים לרצון שלנו, וכמובן שהם (כמעט) תמיד ניצחו. הבעיה במלחמה היא שאתה צריך לקחת ממישהו את הרצון החופשי שלו כדי לקבל את שלך.
היום אני מארח את קארין אביבי, שהתארחה בפרק השלישי,
יחד דיברנו על הצבת גבולות, על הקטנת הפחדים שאנחנו מתמודדים איתם,
ואיך להרוויח שקט נפשי, כי הפחד הוא מתיש ומאוד מערער.
יחד ענינו על השאלות הבאות:
1. האם ההורים מלמדים אותנו לטשטש את הגבולות שלנו? איך זה קורה? ובאיזה גיל?
2. מה קורה לנו כשאנחנו חיים כמעט ללא גבולות ומקטינים את הצרכים שלנו מול האחר? ואיך משנים את זה?
3. ומה קורה כשהגבולות שלנו קשיחים מידי? שאנחנו לא נותנים להתקרב אלינו כדי לא להפגע?
4. האם אשמה וריצוי הם ביטויים של עודף בטחון עצמי ולא חוסר?
5. מי זקוק יותר לאישור? המרצה או המרוצה?
6. מדוע אדם מרצה עלול להרגיש שיש לו המון בחיים – אבל אין לו כלום? (ספויילר – כי אין לו את עצמו)
1. כדי להצטרף לקבוצת הפייסבוק המדהימה שלה, ניתן ללחוץ כאן: https://www.facebook.com/groups/1483902305116104/
2. לעמוד הפייסבוק של יעל עם שיתופים ותכנים נוספים, כאן: https://www.facebook.com/BeFreeCollege
כאן נרשמים לקבוצת וואטסאפ שקטה (רק אני כותב) עם תובנות וכלים מעולם ה- NLP:
https://did.li/InspirationNLP
בערוץ היוטיוב שלי מעלה קטעי וידאו יחודיים עם המון כלים מגישת ה-NLP. כאן נרשמים לקבלת עדכונים: https://bit.ly/2HV7m82
וכאן נרשמים כדי לקבל את הניוזלטר החודשי שלי למייל עם תכני התפתחות ייחודיים ובעיקר בונוסים ששמורים רק לניוזלטר: https://bit.ly/2H7JFJm
אבי.
תקשיבו לי טוב – זה אחד הפרקים הכי חשובים שייצאו לכם לשמוע. על הקשב שלנו.
הקשב שלנו הפך להיות המשאב הכי מבוקש – כולם רוצים אותו!
אם זה דרך פגישות פרונטליות, פתיחת מצלמות בזום, ואם זה דרך פרקים של פודקאסט מעולים באורך של כשעה, כמו הפודקאסט הזה :)
וזה בכלל לא באשמתינו!
המדיה החברתית ואנשי פרסום ושיווק דואגים לתופעה לגדול ולהתפתח.
יתרה מזאת: פסיכולוגים ופסיכיאטרים ממליצים לכל מי שבמצב פגיע – פרידה קשה, חרדות או קשיים מהותיים בחיים – להתנתק לחלוטין מהמדיה החברתית.
עד כדי כך המדיה משפיעה עלינו ביום יום.
למעשה, הרבה מהאנשים מפחדים מהקליטה שהנייד פולט, כשלמעשה הסכנה האמיתית היא שהמוח שלנו מגיב לנייד כמו שמגיבים בהימורים וקזינו, כלומר - בהתמכרות.
שאיבת המידע הלא רצונית כמעט מהמדיה, מייצרת סטרס במציאות שלנו.
ואפילו קיים מבחן כדי לבדוק את עומק ההתמכרות:
אם אתם נכנסים לאתרי החדשות מעל פעמיים ביום, בודקים מעל 5 פעמים ביום את המדיה החברתית, ובודקים את המיילים שלכם מעל 3 פעמים ביום, כנראה שאתם מתמודדים עם התמכרות המעלה סטרס כרוני.
לאחר שבפרק 28 דיברתי עם שירלי הרשקו על הפרעות קשב מאובחנות (מלידה),
היום אני מראיין את יעל מן שחר, מומחית להשפעות עלינו של הטכנולוגיה והמסכים, ואנחנו מרחיבים בכל נושא קשיי הקשב הנובעים ממסכים, התראות ואפליקציות שונות בנייד שלנו.
יעל הסבירה איך המסכים גורמים לנו להפרעות מאוד דומות להפרעות קשב, ואיך ניתן להתמודד עם התופעה המתרחבת.
יחד ענינו על השאלות הבאות:
1. מה קורה לנו שלא בא לנו יותר לתת את הקשב שלנו לאנשים אחרים? מה זה עושה לנו בגוף, ואיך זה משפיע על הקשרים הבין אישיים?
2. מה קורה לשרירי הקשב שלנו בעקבות הטכנולוגיה? מדוע אנשים נמנעים מלדבר ומעדיפים להתכתב במקום? (ועל אותו משקל – זום במקום פרונטלי)
3. מה חווים הילדים שלנו כשאנחנו לידם בנייד? מה חווים בני נוער כשהם מתכתבים כשהם אחד ליד השני?
4. מה קורה לנו כשאנחנו כן מחליטים לטרוח ולהפגש פיזית? אילו חומרים משתחררים במוח ואיך זה משפיע עלינו?
5. כמה שעות ביום אנחנו שורפים על ג'אנק דיגיטלי בממוצע?
6. מהו הדלק של הקשב שלנו – ואיך נוכל להגדיל אותו משמעותית?
7. אילו פעולות אנחנו יכולים לעשות היום כדי להתקדם עם הטכנולוגיה בצורה שתשמור עלינו ועל הקשב שלנו?
אם הגעתם עד לכאן, בטח תרצו לדעת איך מורידים את ההתראות מהנייד, הנה סרטון המסביר על הנושא: https://www.youtube.com/watch?v=2gXX2hM0KYM
אהבתם את התוכן של יעל? הנה הדרכים לעקוב אחריה ולהנות מהתכנים שלה:
1. כדי לקבל עדכונים וניוזלטר מיעל, ניתן ללחוץ כאן: https://bluepine.activetrail.biz/1811
2. לעמוד הפייסבוק של יעל עם שיתופים ותכנים נוספים, כאן: https://www.facebook.com/yaelmanshahar
3. לאתר (המעולה) של יעל, עם המון ידע, כאן: https://yaelmanshahar.com/
כאן נרשמים לקבוצת וואטסאפ שקטה (רק אני כותב) עם תובנות וכלים מעולם ה- NLP:
https://did.li/InspirationNLP
בערוץ היוטיוב שלי מעלה קטעי וידאו יחודיים עם המון כלים מגישת ה-NLP. כאן נרשמים לקבלת עדכונים: https://bit.ly/2HV7m82
וכאן נרשמים כדי לקבל את הניוזלטר החודשי שלי למייל עם תכני התפתחות ייחודיים ובעיקר בונוסים ששמורים רק לניוזלטר: https://bit.ly/2H7JFJm
נתראה בפרק הבא,
אבי.
כדי להבין מה סטרס תמידי עושה לגוף, בואו נדמיין לרגע בית קפה הנמצא באיזור של חברות הייטק. במהלך הבוקר בית הקפה יחסית שומם, ויש זמן לסדר סחורה, לנקות ולהתארגן. משעת הצהרים למשך כשעתיים, כל אנשי ההיטק יורדים בבת אחת לאכול, כל העובדים מתרוצצים ודואגים להוריד את הלחץ.
לאחר כשעתיים, הכל נרגע ובית הקפה חוזר ומתאושש.
זהו בדיוק לחץ נקודתי, ואיתו אנחנו יודעים להתמודד מצוין.
עכשיו תחשבו מה היה קורה בבית הקפה עם הלחץ הזה היה נמשך מהבוקר רצוף עד הצהרים?
זה בדיוק מה שקורה אצלנו בגוף כשאנחנו כל הזמן בסטרס.
אדם החווה סטרס כרוני, יש לו נטיה לשינויים קיצוניים במצבי הרוח, חוסר בשליטה על הגוף ועל הויסות הרגשי. בנוסף נפגעת הפרופורציה בין המציאות לבין התגובות שלו.
כדי לעזור להתמודד עם מצבי לחץ וסטרס, בפרק הזה אני מארח את שירי בן ארצי, מאמנת רפואית, בעלת מכון בין לאומי MCI המכשיר מאמנים רפואיים ועובדת בצמוד עם ארגוני בריאות וחברות תרופות.
יחד דיברנו על מצבים של סטרס תמידי וכרוני, על הקשר בין מתח ולחץ למחלות פסיכוסומטיות .
בנוסף, דיברנו גם על הדרכים להוריד את כמויות הסטרס ביום יום שלנו כדי לשמור על הבריאות שלנו ולשפר אותה.
הכרנו בפרק את הגורמים המרוקנים אותנו ואת הגורמים הממלאים אותנו, ואיך נוכל לבנות עמידות רגשית ונפשית כדי להתמודד עם המציאות שרק מלחיצה משנה לשנה.
בנוסף, ענינו על השאלות הבאות:
1. איך סטרס בנוי ולמה הגוף שלנו משתמש במנגנון הזה אם הוא כלכך מזיק לנו?
2. מצד שני – איך אפשר להשתמש בסטרס לטובתינו, במיוחד בארועים קיצוניים?
3. איך הגוף יודע לפרוק את המתחים בגוף, ואיך אנחנו יכולים לעזור לו?
4. מה אנחנו יכולים ללמוד מהחיות על פריקה של מתחים? (או: איך לאיילות אין פוסט טראומה ממרדף של האריה)
5. האם אנשים שנמצאים בסטרס פגיעים יותר ונמצאים יותר בסיכון לחוות מתחים ולחצים כרוניים?
6. כיצד משפיעה על הגוף חשיפה מתמשכת לסרטס? ואיך נוכל להתמודד עם ההשפעה?
7. מהו מודל ה- VUCA, ואיך השימוש בו מחזק לנו את החוסן הנפשי?
8. איך טראומות שחווינו מעלות בלי שנשים לב את רמות המתח שלנו ביום יום, ומה לעשות כדי לפרק את התלות בהן?
1. קורס חינמי: כלים לתמיכה במתאמן/ת שמתמודד/ת עם אתגר בריאותי : https://landing.mci-il.com/new/
2. לעמוד הפייסבוק של שירי עם שיתופים ותכנים נוספים, כאן: https://www.facebook.com/shiri.benarzi/
3. ולאתר של שירי הנקרא MCI, כאן:
https://medical-coaching-institute.com
כאן נרשמים לקבוצת וואטסאפ שקטה (רק אני כותב) עם תובנות וכלים מעולם ה- NLP:
https://did.li/InspirationNLP
בערוץ היוטיוב שלי מעלה קטעי וידאו יחודיים עם המון כלים מגישת ה-NLP. כאן נרשמים לקבלת עדכונים: https://bit.ly/2HV7m82
וכאן נרשמים כדי לקבל את הניוזלטר החודשי שלי למייל עם תכני התפתחות ייחודיים ובעיקר בונוסים ששמורים רק לניוזלטר: https://bit.ly/2H7JFJm
מה לדעתכם משותף בין יאיר לפיד, אברי גלעד, אבי גרייניק, ג'ים קארי וויל סמית?
לכל הרשימה המכובדת הזו יש הפרעות קשב וריכוז!
והיא דווקא זו שהפכה אותם ליצירתיים, אנרגטיים ודומיננטים.
האם הפרעות קשב וריכוז הן בהכרח מונעות מאיתנו להצליח בחיים?
בפרק הזה מתארחת דר' שירלי הרשקו. שירלי חוקרת הפרעות קשב אצל מבוגרים וילדים, ומתמודדת עם הנושא גם בבית הפרטי שלה, כשבעלה והילדות הובחנו.
שירלי קוראת לאנשים שהובחנו כ-אנשי הקשב.
אנשי קשב הם אנשים מדהימים: מדליקים מיוחדים, יצירתיים, חוש הומור וספונטיות
יש המון תכונות טובות!
בפרק אנחנו מדברים על ההבדלים בין הפרעות קשב (שהם גנטיות: עוברות מהורים לילדים), לבין קשיי קשב, שהם תולדה של המסכים והשיווק האגרסיבי בשנים האחרונות.
הבשורות הטובות: גם אם כל היום תהיו צמודים למסך – לא תיגרם לכם הפרעת קשב.
לעומת זאת, ישנה תופעה גדלה של קשיי קשב, והיא נגרמת בגלל מלחמה של משווקים – מי ישיג יותר את תשומת הלב שלנו. בפרק אנחנו מרחיבים איך להשמר ולדאוג לקשב שלנו לעצמנו.
בפרק שירלי מציגה את השאלון הפשוט לזיהוי הפרעות קשב שכל אחד יכול לשבת עם עצמו כמה דק' ולגלות אם כדאי לו ללכת לבדיקת הפרעת קשב או לו.
בנוסף, ענינו על השאלות הבאות:
מהם הפרעות קשב? מאיפה הן נוצרות אצלנו? ומתי? (זה לא קשור למסכים!)
האם המסכים שמשתלטים על החיים שלנו מגבירים הפרעות קשב? ואיך להתמודד איתם?
מה דעתה על הקונצרטה והרטלין?
מה קורה במלחמה על הקשב שלנו? כמה זמן לוקח לנו להתאושש מכל הודעה והתראה שקיבלנו?
איך מנצחים אחת ולתמיד את הדחיינות ולומדים לתכנן את הזמן כדי להשיג מה שרצינו בחיים?
מהם 3 הטיפים החשובים ביותר כשאנחנו מנהלים את הזמן שלנו?
ואיך זה להיות בני זוג או הורים לאנשי קשב? (כולל סיפור אישי של שירלי!)
שירלי הרשקו בעלת קהילת אנשי הקשב, בואו הצטרפו:
1. לקהילה של שירלי בפייסבוק לוחצים כאן: https://www.facebook.com/groups/3269100949854079/
2. לאתר של שירלי עם פודקאסט, בלוג והמון מידע, כאן: https://www.drshirleyhershko.com/
3. והנה כל המידע על הספר 'אנשי הקשב':
אוהבים את הפודקאסט?
כאן נרשמים לקבוצת וואטסאפ שקטה (רק אני כותב) עם תובנות וכלים מעולם ה- NLP:
https://did.li/InspirationNLP
בערוץ היוטיוב שלי מעלה קטעי וידאו יחודיים עם המון כלים מגישת ה-NLP. כאן נרשמים לקבלת עדכונים: https://bit.ly/2HV7m82
וכאן נרשמים כדי לקבל את הניוזלטר החודשי שלי למייל עם תכני התפתחות ייחודיים ובעיקר בונוסים ששמורים רק לניוזלטר: https://bit.ly/2H7JFJm
נתראה בפרק הבא,
אבי.
בואו דמיינו שאתם נוסעים לחו"ל, נכנסים למסעדה ומדברים עם המלצרית בעברית.
אתם מסבירים לה איזו מנה אתם רוצים, אבל היא מסתכלת עליכם ולא מבינה אתכם בכלל.
אז אתם מנסים שוב, הפעם עם קול מעט יותר חזק וסמכותי, אבל זה עדיין לא עוזר והיא עוד יותר מבולבלת, ואולי קצת לחוצה.
ואז יש לכם כמה אופציות:
א. להרים את הקול ולצעוק עד שהיא תבין ותביא את האוכל שאתם רוצים
ב. לעזוב את המסעדה ולסנן עד כמה המלצרית הזו גרועה ולא מבינה אתכם
ג. לעבור ולדבר בשפה של המלצרית, להגיד לה בדיוק מה שאתם רוצים – בשפתה.
זו בדיוק התמצית של האסרטיביות. לומר את האמת שלנו ומה שחשוב לנו, בשפה שגם האחר יבין אותנו, לפי מפת העולם שלו.
בפרק אני מארח את רונית גולדברג, מייסדת מכללת מטרות, עובדת סוציאלית קלינית המתעסקת עם בריאות הנפש.
יחד דיברנו על איך להגיד את מה שחשוב לי, גם בשיחות קשות ולא נעימות, בלי להשתמש באגרסיביות מצד אחד או שתיקות מהצד השני.
כדי להיות אסרטיביים, כדאי שנהיה עם חושים מחודדים כלפיו, מידה של סקרנות, מחשבה על התוצאה הרצויה של השיחה שלנו וגמישות לאורך.
בפרק דיברנו על מודל שפת ההשפעה שמלמד אותנו להביע את המסר שלנו בצורה מדויקת ואפקטיבית.
הסברנו מדוע המודל של סגנונות תקשורת שאמור לעזור לנו להכיר טיפוסים של אנשים ולדעת איך לפנות אליהם, לא תמיד עובד (לאדם יכול להיות סגנון שונה בעבודה לעומת הבית שלו), ואיך מודל שפת ההשפעה בא לחדד ולדייק את סגנונות התקשורת.
יחד ענינו גם על השאלות הבאות:
1. איך אותנטיות ואסרטיביות קשורים יחד, ולא הופכים לאגרסיביות כשהאחר לא מסכים איתנו?
2. מהו סוד ההשפעה, שאם משתמשים איתו מצליחים לתקשר עם כל אחד?
3. איך נוכל להשתמש בטון דיבור שונה והדגשה כדי להעביר מסר אסרטיבי יותר?
4. אילו הנחות יסוד מעולם ה-NLPעוזרות לנו לפתח אסרטיביות, ואיך הן באות לידי ביטוי?
5. מה גורם לנו להשמיט, להכליל ולעוות את התקשורת שלנו ואיך לזהות את הפילטרים האלו?
6. מה עושים מול אנשים קשים ועקשניים? איך מפצחים את הדרך לתקשורת טובה איתם?
7. כוחן של מילים: איזו מילה אחת עשתה שינוי מדהים לטובה במרפאת כאב והוציאה את הלקוחות מאוד מרוצים?
אוהבים את הפודקאסט?
כאן נרשמים לקבוצת וואטסאפ שקטה (רק אני כותב) עם תובנות וכלים מעולם ה- NLP:
https://did.li/InspirationNLP
בערוץ היוטיוב שלי מעלה קטעי וידאו יחודיים עם המון כלים מגישת ה-NLP. כאן נרשמים לקבלת עדכונים: https://bit.ly/2HV7m82
וכאן נרשמים כדי לקבל את הניוזלטר החודשי שלי למייל עם תכני התפתחות ייחודיים ובעיקר בונוסים ששמורים רק לניוזלטר: https://bit.ly/2H7JFJm
היי חברים, תודה שאתם פה. הפרק היום מרתק ומאוד פרקטי.
הפרק יש לי את הכבוד לארח את גיא מסד - מפתח השיטה: הקשבה אקטיבית לגיוס כח הריפוי הפנימי.
From the publisher's feed

129 Listeners

33 Listeners

42 Listeners

22 Listeners

13 Listeners

312 Listeners

116 Listeners

18 Listeners

5 Listeners