מעלה בטוב

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 69 למה אנחנו משחזרים את אותה מציאות? ואיך לייצר שינוי? עם פריידי מרגלית

החיים קורים לנו. אין לנו באמת שליטה או וודאות ידיעה או התנבאות, אז אנחנו מתכננים, ועושים פיבוטים אל מול הנסיבות המשתנות, ובעיקר מתפללים שאלוהים לא יתפוצץ לנו מצחוק.

רק שאנחנו לא שמים לב, שאותה מציאות "קורית" לנו שוב ושוב.

שוב, זה נגמר רע בינך ובין מקום העבודה.

שוב, את זו שמחכה לו שירצה אותך.

שוב, העומס הוא טו מאץ' ואין לך זמן לנשום.

שוב, את חולה.

שוב, אתה צריך להוביל ולהנהיג, ואין אף אחד לסמוך עליו.

שוב, רק את יוזמת.

שוב נבגדת.

שוב ושוב ושוב ושוב.

אולי המציאות לא קורית לנו, אולי אנחנו משחזרים אותה?

אולי "הפוך גוטה הפוך": המציאות שנגלית לפנינו מרמזת לנו על התודעה שבראה אותה.

והתודעה ברובה - לא נודעת ונסתרת מעיננו.

פריידי מרגלית היא אישה לא קונבנציונאלית בכלל, בהיותה אשת עסקים, חוותה חוויה רוחנית מיסטית שגלגלה אותה לחקור את מסתרי התודעה האנושית, ולכתוב ספר בשם "גן עדן זה כאן".

וביחד ניסינו להבין איך מתחילים להכיר את הסרט שמוקרן שוב ושוב על מסך חיינו? משחזר את עצמו, ומבקש תיקון?

הפרק הזה יקח מכם את עונג ההתקרבנות, הוא יטיל עליכם אחריות, אבל גם בחירה וחופש ואת ההבנה – שאת המציאות הזו של "מה שהיה הוא שיהיה" אפשר לשנות

לערוץ מעלה בטוב ביוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UClNhETHkHBQ5PQZ55GC1jnA

לקורס מתחברים ממצוינות לגאונות: https://lp.vp4.me/cchg

לאתר של דנה רגב, מאמנת אישית, מאמנת יזמים ובכירים, מרצה, ומנחת סדנאות: https://www.danaregev.com/

לטור במאקו על גאונות: https://www.mako.co.il/health-weekend/Article-83a8d38a39adb71027.htm

לפרק נוסף על איך לשנות מחשבות?

https://open.spotify.com/episode/6GgiXPlXg5pMQoNBorckgG?si=aS2ruac5ShC380tYKlRZzQ

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 68 סרנדיפיטי. איך ללכת לאיבוד ולגלות את עצמך? עם אסנת מירון

מהרגע ששמעתי על המושג סרנדיפיטי, צפו אצלי רגעים מיוחדים בחיי.

כשערכתי ארוחת ערב לעשרה חברים, וחצי שעה לפני שהגיעו, התקשר חבר, ששאל אם יוכל להביא איתו עוד חבר. ״בטח״ עניתי, וערכתי עוד סט צלחות וסכו״ם. שנתיים אחרי עמדתי מתחת לחופה עם החבר של החבר שהצטרף בדקה התשעים ושהכרתי אצלי בבית!

כשראיתי יום אחד פרסום בפייסבוק על כנס בינ״ל לנשימה מעגלית בסמוטרקי, אי שכוח אל ביוון. הרגשתי קריאה פנימית לצאת לשם. הזמנתי כרטיסים לעצמי. טיסה לסלוניקי, שינה חטופה על ספסל בשדה התעופה שם, מונית לתחנת אוטובוס ארבע שעות נסיעה לאלכסנדרוביץ, המתנה למעבורת ועוד שעתיים של שיט, הביאו אותי לסמוטרקי.

בלי לדעת לאן ועם מי ומה מתוכנן- הגעתי לאי קסום, שהזמן עצר בו בשנות ה 50 של המאה הקודמת. טבע מרהיב, מעוטר ביערות, ובהרי געש שיצרו מעיינות חמים לצד בריכות מים קפואות ומפלים. פגשתי שם אנשים מדנמרק, הודו, ברזיל, אנגליה, גרמניה, ארצות הברית, יוון. וביחד, נשמנו, טבלנו במפלים, הדלקנו מדורות, עשינו מדיטציה במקדש של האלה ניקי (אלת הניצחון שהמותג נייקי נושא את שמה), והצבנו יעדים קונקרטיים לשנה הקרובה.

חזרתי קורנת. חודשיים מאוחר יותר שלושה מהיעדים שהנכחתי הוגשמו, בלי שעשיתי דבר לטובת הגשמתם.

כבר הייתה לי תמה לפודקאסט, ומראויינים פוטנציאליים ואפילו שם- מעלה בטוב. אבל איך לעזאזל עושים את זה? טכנית?. קראתי מאמרים על ציוד לפודקאסטים, ובכל זאת המשוכה נותרה בעינה. בערב הרצאות אליו יצאתי עם חברה, ישבה לימיני אישה זרה. בהפסקות שבין ההרצאות, דיברנו קצת (לא מאפיין אותי לדבר עם זרים), ושאלתי מה היא עושה. ״אני ד״ר לתנ"ך״ היא השיבה והוסיפה ״ויש לי פודקאסט על תנ״ך״.

היי, מישהו שומע אותי, מישהו מקשיב לי, שומע אותי, אותי.

בשיחה נדיבה בת שעה שניהלנו למחרת היא פרשה בפניי את הדרך, את האיך לעשות את זה טכנית.

יש עוד כל מיני דוגמאות כאלה. רגעים מרגשים, מכוננים, שבהם יצאתי לדרך, וגיליתי גילויים לא צפויים או פתרונות מפתיעים.

קוראים לזה סרנדיפיטי. זה לא בדיוק מזל וגם לא צירוף מקרים. זה סרנדיפיטי.

אז איך מדשנים מיינדסט כזה, שמגביר ייתכנות לארועים סרנדיפיטיים להתגלגל לחיינו בלי כוונת מכוון ובלי ידיעה מראש.

אסנת מירון עוסקת במנהיגות עצמית וחוקרת סרנדיפיטי, וביחד ניהלנו שיחה שקוראת לעשות אוקסימורון- לתכנן סרנדיפיטי- בלי לדעת, לצאת לאנשהו!

לערוץ מעלה בטוב ביוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UClNhETHkHBQ5PQZ55GC1jnA

לקורס מתחברים ממצוינות לגאונות: https://lp.vp4.me/cchg

לאתר של דנה רגב, מאמנת אישית, מאמנת יזמים ובכירים, מרצה, ומנחת סדנאות: https://www.danaregev.com/

לטור במאקו על גאונות: https://www.mako.co.il/health-weekend/Article-83a8d38a39adb71027.htm

לפרק נוסף על התפישה האדלריאנית ועל מחירי התחרות: https://open.spotify.com/episode/3bjFjSDYIAHf1wJop7U5Qe?si=tZiuHo2IQpqVPTLr8h-CDg

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 67 מסע בתולדות התודעה האנושית: מי אמר שתחרות הכרחית?

לראשונה מאז שהפודקאסט הזה, שלחתי למרואיין הזמנה שזו לשונה:

הבקשה שלהלן היא בבחינת חלומה של ילדה קטנה (בתוך מבוגרת), ואשמח ממש אם תעזור לי להגשים אותה, ותגיע להתארח בפרק משמעותי מאד על פרדיגמת התחרות ועל הרחבה תודעתית בנושא.

הנושא הזה כל כך רוחש וחי בי, ואני נרגשת להנגיש הצצה לעדויות אמפיריות שמשבשות את כל מה שמוכר ונתפש כהכרחי.

ההגיון של העולם שאני נולדתי לתוכו, מכיל תפישות תחרותיות, כאלה של משחק סכום אפס. האנושות מדומה למין ציר אנכי ויש היררכיה. יש את אלה שהם בפסגה – עשירים מאד, יפים נורא, מפורסמים, ספורטאים אולימפיים, ממציאים דגולים, מדענים בעלי שם וזוכי פרסים, יש את אלה שבתחתית, בשולי החברה, הומלסים, לוזרים. ובאמצע סתם אנשים - הקומן פיפל, רובנו. וגם ביננו יש מדרג, לכאורה.

וכך קרה, שלא משנה כמה התאמצתי לטפס, ולאילו שלבים הצלחתי להעפיל בסולם, תמיד הסתכלתי למעלה, והיה שם טור ארוך.

אז בגיל ארבעים מחזיקה בחיים שהם ממש ממש בסדר, כשיש לי לכאורה הכל, ושאני לגמרי בטוחה השרדותית וויז, אני מבינה שה"לא מספיק" שהולך איתי תמיד, כנראה לא ייעלם באמצעות עוד ריצה לעבר עוד מטרה.

ובשיעור על התיאוריה האדלראינית, כשהמרצה מסבירה, שעפ"י אדלר תחרותיות מייצרת נוירוזה חברתית ואישית, שתחרות מלווה בשפה של ביקורת, ושהיא יוצרת נפרדות בין הפרטים, אני מרגישה ש.. נכון.

וכשהיא מסבירה שאדלר הצביע על גישות חינוך, שמטרתן לבסס שיוויון ערך בין כולם, שיתוף פעולה וכבוד הדדי, ובכך להשתית בריאות חברתית ונפשית, אני מרימה יד ושואלת אם יש עדויות לחברות בלתי תחרותיות או פחות תחרותיות, אם יש ראיות אמפיריות שקושרות בין שיתוף פעולה ושגשוג נפשי. המרצה מסתכלת עלי בחיוך ועונה שאנחנו לומדים תיאוריה ולא מדע.

והחוליה הזו בין התיאוריה למציאות לא מרפה ממני.

כי ברור שתחרות וריצה וטיפוס משבשי אושר ומגבירי לחץ, אבל היי אולי זה המנוע ליצירתיות, להישגיות? ועוד היי – אולי אין ברירה, ככה זה בטבע – החזק שורד, והאלפא שולט.

אין סתם אנשים, אני משוכנעת.

ולא חייבים להציב אותנו על ציר שמסמן יותר ופחות. ומתברר שיש אפילו עדויות לחברות שיוויוניות, נטולות היררכיה, חסרות מנהיג, נעדרות שיטור או אלימות ממוסדת.

ד"ר דניאל נווה מלמד בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת ת"א, חי וחקר שנה בקרב חברת ציידים-לקטים

ביערות דרום-הודו. הוא גם מנחה קורס מרתק לקהל הרחב מסע בתולדות התודעה האנושית, ותוכלו להרשם בלינק שפה.

לקורסים של ד"ר דניאל נווה: https://www.danielnaveh.com/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%94

לערוץ מעלה בטוב ביוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UClNhETHkHBQ5PQZ55GC1jnA

לקורס מתחברים ממצוינות לגאונות: https://lp.vp4.me/cchg

לאתר של דנה רגב, מאמנת אישית, מאמנת יזמים ובכירים, מרצה, ומנחת סדנאות: https://www.danaregev.com/

לטור במאקו על גאונות: https://www.mako.co.il/health-weekend/Article-83a8d38a39adb71027.htm

לפרק נוסף על התפישה האדלריאנית ועל מחירי התחרות: https://open.spotify.com/episode/3bjFjSDYIAHf1wJop7U5Qe?

si=tZiuHo2IQpqVPTLr8h-CDg

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 66 המתכון ללאב דייט. איך עושים אהבה? עם ניסים לוי

אנחנו לא מרבים לדבר על זה. לא ממש יודעים מה קורה אצל אחרים. מה שאנחנו רואים בסדרות ובסרטים לא באמת מייצג את מה שקורה אצלנו. בין הסדינים.

זה אישי ואינטימי.

הסקס שלנו זה עוד אפיק תקשורת, והוא מספר סיפור על היחסים ביננו, ועל היחסים שלנו עם עצמנו.

לא מעט זוגות הפסיקו לגמרי או כמעט לגמרי להפגש במיטה.

אבל אנחנו יודעים שאנחנו זקוקים למגע, לחיבור, לקשר. והמיניות שלנו היא שער משמעותי חזרה אל עצמנו.

ניסים לוי כתב את הספר מיניות קשובה ומטפל מיני וזוגי. הוא מאמין שבעוד שבזירת השיחה הזוגית, שווה שנשים יבטאו רגישות וסובלנות, בזירה המינית – מוטלת על גברים משימת ההקשבה, ההמתנה, הנשימה והסנכרון.

לערוץ מעלה בטוב ביוטיוב: https://bit.ly/36x9ijh

לקורס מתחברים ממצוינות לגאונות: https://lp.vp4.me/cchg

לאתר של דנה רגב, מאמנת אישית, מאמנת יזמים ובכירים, מרצה, ומנחת סדנאות: https://www.danaregev.com/

לטור במאקו על גאונות: https://bit.ly/3EwJH6O

לטור על מגיפת הסטרס: https://bit.ly/3xGJtZi

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 65 מהו הסבל ואיך נוכל להכיר בו ולהחלץ ממנו? עם מיכל ברנע-אסטרוג

נדמה לי שיותר משאני חוקרת אושר, אני חוקרת סבל.

וכולנו – טובים ממש בלסבול.

אנחנו סובלים כי אנחנו דואגים מפני העתיד, אנחנו סובלים כי אנחנו מתייסרים מטעויות או החמצות עבר, אנחנו סובלים כי אנחנו משווים לאחרים ומכריעים שהפסדנו, אנחנו סובלים כי אנחנו בלחץ אימתני להספיק ולהשיג עוד ויותר (וזה לא נגמר), אנחנו סובלים כי אנחנו מאבדים את מה שחשבנו שהוא שלנו – אהבה, כסף, מעמד, נעורים. אנחנו בעיקר והרבה סובלים.

ולא משנה כמה אני חוקרת ולומדת, כמה אני מתרגלת אני ממשיכה גם ובעצמי לסבול לי. מאותן סיבות: השתוקקות, האחזות, השוואות.

"התעוררתי ואני נוטה לחזור לישון" כמו שניסח בגאונות ד"ר גאבור מטה.

וכשהסבל הופך יותר נוח ומתנחל, אני יודעת שהגיעה העת לכייל.

ד"ר מיכל ברנע אסטרוג הזכירה לי את השער הגופני, ועשתה לי חשק עז להפגש עם עצמי בויפסאנה. מיכל היא חוקרת פסיכואנליזה ובודהיזם, מורה בכירה לגישת האקומי ומחברת הספרים: "התבהרות: ויפסאנה, פסיכואנליזה והתודעה החוקרת את עצמה", "אנשים עדינים" ו"נדידה".

לינק לספריה:https://bit.ly/3LGkfy0

לערוץ מעלה בטוב ביוטיוב: https://bit.ly/3v0Q79V

לקורס מתחברים ממצוינות לגאונות: https://lp.vp4.me/cchg

לאתר של דנה רגב, מאמנת אישית, מאמנת יזמים ובכירים, מרצה, ומנחת סדנאות: https://www.danaregev.com/

לטור במאקו על גאונות: https://bit.ly/3ucBgtJ

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 64 איך להביא רחם לעסקים? עם סמדר מילר-לוי

כשלמדתי שכשאני פועלת מתוך חיבור לרצון, הכל הופך נכון יותר – האחרים מרוצים יותר, התוצאות משובחות יותר, ואני מרגישה חופשייה ובוחרת.

כשהנחתי ל"איך החיים צריכים להראות", מה יחשבו האחרים, מה נחשב ראוי, ומה נראה יוקרתי – התחלתי לשרטט את החיים שאני רוצה.

השינוי הזה מ"צריך" ל"רוצה" הוא כל ההבדל. והוא משפיע על כל פלח בחיים.

הקריירה שלי השתנתה, מעגל חבריי עבר עדכון, הגבולות שלי התהדקו או נפרצו (תלוי בהקשר), לוח הזמנים שלי השתנה, ובאישזהו שלב הבנתי שגם המתודולוגיה העסקית שלי עברה מהפך.

זה לא רק המה שאני עושה אלא גם האיך, שמבקש סנכרון והלימה עם מעיינות עניין וסקרנות.

אני לא עובדת עם גאנט שנתי. והיעדים שלי גם הם התחילו "לנשום". אני לא מגדירה קהל יעד, וגם לא מטרגטת, אני מעדיפה למגנט. פחות מודלים, יותר הקשבה לתחושה ול"בא לי".

"השנה אני עושה כסף" כך קראה סמדר מילר לוי לקבוצה ייעודית לנשים שנכונו לדרוס רגליהן במשחק הכסף, משחק של השרדות והגשמה.

נפגשתי לפרק שני עם סמדר מילר, בניסיון לשפוך אור על עסקים בעולם החדש, ועל איך אפשר להביא לתוכם רחם (אחרי שנדרשנו להראות ביצים). עסקים שהם קשובים, נדיבים, בהלימה לערכיהם, ועוקבי שליחות.

מכללת מילר, מכללה לנשים מתעשרות: https://www.smadarmiller.com/

לערוץ מעלה בטוב ביוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UClNhETHkHBQ5PQZ55GC1jnA

לקורס מתחברים ממצוינות לגאונות: https://lp.vp4.me/cchg

לאתר של דנה רגב, מאמנת אישית, מאמנת יזמים ובכירים, מרצה, ומנחת סדנאות: https://www.danaregev.com/

לטור במאקו על גאונות: https://www.mako.co.il/health-weekend/Article-83a8d38a39adb71027.htm

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

נרקיס אלון כתבה ספר רדיקלי בכנותו, אישה חיה, על המסע שלה לשחרור התניות מיניות, ועל האדוות שהשחרור הזה הביא לתחומי חיים אחרים. בשבוע 37 להריונה, נפגשנו לשיחת זום על הקשר שבין ההסללה המינית שלנו לנשות הקריירה שאנחנו.

לפני שנפרדנו, היא שיתפה באיחול מרגש לבתה, שבינתיים נולדה לעולם:

הלוואי שאוכל להיות עבורה כל מה שלא הצלחתי להיות עבור עצמי.

הלוואי שהיא תשמח שהיא אישה,

הלוואי שהיא תאהב את הגוף שלה.

הלוואי שתבחר סביבה אנשים שיהיו טובים אליה.

הלוואי שהיא תאפשר לקולה להשמע ללא מעצורים,

הלוואי שהיא לא תתבייש.

אני בת 34 היום, ואני עדיין מתביישת להאיר במלוא אורי,

אני עדיין מרגישה אשמה כשאני לוקחת הרבה מקום,

אני עדיין לא תמיד מרגישה בנוח לקבל באמת.

הלוואי שהיא לא תצטרך לבזבז אנרגיה לשבור תקרות זכוכית או לשחרר התניות לגבי המיניות שלה.

הלוואי שהיא פשוט תעוף על החיים שלה מלידה, ותקח אותנו איתה גבוה גבוה.

הלוואי שזה. דור של הבנות, שמגיעות עכשיו דרכנו לעולם, ואנחנו נושאות אותן ברחמנו, אבל הן אלה שבעצם יגדלו אותנו,

יגדלו אותנו להסכים להיות גדולות, ומהמקום הזה לפגוש גברים, בשותפות אמיצה, בגובה העיניים, בלמידה אמיתית ויחסים בריאים ואוהבים.

לינק לספר של נרקיס: https://www.narkisalon.com/he/my-book

לינק לקורס מתחברים לגאונות: https://lp.vp4.me/cchg

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 62 איך אתגרי הזוגיות שלנו עשויים לחלץ אותנו מהכלא האישיותי שלנו?

אהבה. זוגיות. אנחנו עורגים לה, לזוגיות הזו, שתשא אותנו ברוך, ותעגן אותנו בהשתנות הימים, העולמות, באתגרי החיים, באובדנים, במכאובים.

שתערסל אותנו. שתפרגן לנו בהצלחות, בנצחונות. שתדשן אותנו באמונה עצמית, שתפוגג את הלבד תמיד.

ציפיות גדולות. רומנטיות אולי. שנפגשות במציאות. וכמו כל חלום, גם שברו.

וגם כשטוב וביחד, התשוקה פורחת.

ומה שכל כך עשה לנו את זה בו או בה, נהיה מעצבן.

ולפעמים רע לתפארת. ובמקום אהבה מרופדת זה מרגיש כמו מלחמה קרה שמתלהטת כך סתם פתאום. ולפעמים מפוהק ומשעמם, כשהוא נרדם על הספה, כששגרה.

ובכל זאת, יש משהו בזוגיות שלנו שיש בו פוטנציאל התפתחותי חד פעמי, שיעור שאם רק נסכים לעבור דרכו – אולי ניחלץ מהכלא האישיותי שלנו.

בשיחה מרתקת עם סמדר מילר לוי, מורה לאהבה פראנית ולמיניות קשובה, דיברנו על מה קרה למוסד הנישואים במובנים ההיסטוריים. וגם על החוקר הפנימי שמינינו לאסוף ראיות מרשיעות ולגבש תיק נגד זה שישן איתנו באותה מיטה. על דפוסים קוטביים מרתקים, ועל דרכים להחלץ ביחד (כל אחד בעצמו).

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 61 מציצים למטאברס עם נועם גביסון

במטא מעריכים שרק בעוד כ 15 שנה, הטכנולוגיה החדשה תכנס לשימוש ההמונים. זו רק ההתחלה, ויש עוד דרך לעבור, אתגרים טכנולוגיים לצלוח, חווית משתמש להשביח ו... השפעות והשלכות ללמוד.

יום אחד יהיו לנו משקפיים קלים ושקופים, וערכת חיישנים להלבשה על היד או על הרגל, ונחווה את העולם באופליין ובאונליין באותו זמן.

במשיכת החבל בין העולם המתמהר והטכנולוגי למוח האיטי האחוז בטבענו – זה העולם שמכריע. ולנו מתאפשר להשאר אוף גריד ולצקצק, או להסחף לתוך המערבולת, או לנסות לקיים בחירות לא פשוטות: של ניצול המשאב הטכנולוגי בטובתנו ויצירת איים של האטה.

ולכל שיבוש יש רווחים ויש גם מחירים.

התקופה האחרונה לימדה אותנו שאפשר לעבוד גם מרחוק וגם מכל מקום. שאפשר ללמוד מכל מקום. שהעולם הפך קטן ונגיש בהרבה. שבאמצעות האינטרנט יכולנו להמשיך לרכוש תרבות השכלה ופרנסה.

ולא, זה לא מספיק לחיות בתוך הענן. אנחנו מחווטים להתחבר לטבע, להפגש עם עוד אנשים, להתחבק, להביט בעיניים, לזכות באור שמש ולנוע.

הדברים הם אף פעם לא שחור לבן.

יש מחירים נוקבים לשהות עודפת במסכים. יש מחיר להשוואות חברתיות שהרשתות מציעות. יש מחיר לאימאג'ים שמציגים מודלים מושלמים חזותית. יש מחיר למשחקי מחשב מפרישי קורתיזול ודופמין. ויש מחיר לאובדן האמת שהפכה חמקמקה עוד יותר מבעבר.

אבל אי אפשר להתעלם מהרווחים. בעידן היוצרים, אנשים מבטאים את עצמם ומייצרים לעצמם במה משלהם, מקדמים את קולם בעולם שגבולותיו הטשטשו. האותנטיות שתפשה את מקום הפורמאליות המעושה.

ועכשיו השלב החדש באבולוציה הטכנולוגית - המטאברס. והוא מציע לנו לעזוב את המסכים ולהכנס אליהם. לחוות חוויות בזירות וירטואליות – ספורט, ביקור בחו"ל, צלילות, פגישות, קניות. רק תרכיבו את המשקפיים ואול אבורד.

כדי להבין קצת יותר את המרחב החדש שבקרוב כנראה לא נוכל בלעדיו, הזמנתי את נועם גביסון ממטא ישראל, שמה החדש של פייסבוק, לשפוך אור ולשתף אותנו בחזון העתידי ובאיך הוא עומד להשפיע על כולנו.

לתוכנית "איך לפעול באיזור הגאונות שלך" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form

פרק 60 מה אפשר ללמוד מאנשי הבלו-זון על אריכות חיים בבריאות טובה? עם ליב עזריה

חמישה כיסי אוכלוסיות מאריכות חיים, אותרו במאה הקודמת ע"י הדמוגרף הבלגי מישל פולן. הוא סימן אותם עם דיו כחולה על מפת העולם, וכך נטבע המושג "בלו-זון".

מי מאיתנו לא היה רוצה להאריך חיים? אבל לא רק להאריך, אלא גם לחיות אותם במלואנו, נמרצים, חיוניים, בריאים.

תוחלת החיים עלתה, אנחנו חיים יותר ממה שחיו סבינו במאות הקודמות. האנטיביוטיקה והחיסונים מיגרו מחלות זהומיות ופרצו דרך. אבל מחלות אחרות כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן נקשרות באורחות חיים מערביים.

האשנים הבריאים בעולם נהנים מהתקדמות הרפואה מחד, ונמנעים מחיי סטרס והתמהרות.

הם לא רודפים אחרי בריאותם, הם גם לא ערים ומודעים למה שהם הצליחו להשיג, זה פשוט קרה להם.

בסוף, גם הם מתים. אבל אולי בדרך לשם הם חיים טוב יותר?

מה הם יכולים ללמד אותנו? ומה מזה נוכל להחיל בחיינו שלנו?

ליב עזריה היא האקרית של בריאות, והיא כמוני, רדתה בגופה בצעירותה. באמצע החיים היא גילתה שבריאות היא לא היעדר מחלה, והחלה מסע לכינון שלום ואהבה בינה ובין גופה. בלו זון פרטי.