צרויה שלו קראה לספר האחרון והחדש שלה "פליאה". היא מדברת בו על היומיום, הלכאורה מאד לא-פלאי. היא חוקרת בו את החיים שלנו ואת האופן שבו הם נפרשים ומתגלגלים, לעיתים רחוק כל כך ממה שקיוינו או ניסינו לעשות מהם. כמו ביתר הספרים שלה, צרויה משרטטת את מצב האדם ואת מערכות היחסים המשמעותיות בחייו. היא מתארת את המאמץ האנושי "להתמשפח". להחזיק במבני הקשר המשפחתי, למצוא בהם נחמה, לעשות את הפשרות הנדרשות. צרויה שלו היא סופרת ישראלית, אהובה ומוערכת מאד בישראל ובעולם, ובשיחה מלב אל לב, אנחנו מדברות על הדאגה לשלומם של הקרובים לנו ועל הנטיה להזדהות יתר עם כאבי הזולת, על חרטות ועל האופן שבו הן משתלטות על סיפור חיינו, על מה שצרויה קוראת לו "הפרכוס המשפחתי"  - הניסיון הנואש הזה לספק את הצרכים של כולם, 360 מעלות מסביבי

והפעם פרק הפוך - היה לי לכבוד להיענות להזמנה של גלי צה"ל ולהתארח לשעה בתוכנית של שמעון אלקבץ בפרק הזה אני מספרת עלי קצת עלי -  על הבית שבו גדלתי, על מה שלקחתי משם, על הילדה שהייתי, על התנועה שלי בין הפסיכולוגיה למוזיקה ולכתיבה, נשאלתי על תחושות החמצה ועל חרטות, ועל מה לדעתי חשוב לנו כדי לעבור את החיים האלה בתחושה של מימוש ומשמעות.  ועשינו גם סדר חשוב במה זה בכלל פסיכולוגיה חיובית, וגם בטעויות שיש בתפיסה של המושג הזה כמו (למשל המחשבה שמדובר בהזמנה להיות חיובי, כל הזמן)

לפני כמה שנים אודיה קורן, שחקנית וסטנדאפיסטית  אשה מצחיקה וצחקנית -השתתפה בתוכנית רדיו, לקראתה התבקשה לבחור חמש יצירות של מוזיקה קלאסית שאהובות עליה במיוחד. היא הרכיבה רשימה לתפארת. אבל אחרי השמעת התוכנית אמר לה חבר מוזיקאי שלה - "שמת לב אודיה שכל היצירות שבחרת הן בסולם מינור? סולם מינור במוזיקה הוא הסולם ה"עצוב". הוא זה שלופת לך את הלב, זה הסולם של הכמיהה, הגעגוע, הקינה. זה הפתיע את אודיה כי בתפיסה שלה היא הרי אדם של מז'ור, מלאת הומור. אבל זה לא מפתיע באמת. הצחוק העמוק והחכם - נוגע תמיד גם בעצבים החשופים ביותר שלנו, בדבר הזה שאו שנבכה עליו ונמות, או שנתמיר אותו למשהו אחר, נהפוך אותו לבדיחה ונינצל. בשיחה מלב אל לב, אודיה מספרת על חייה, ועל העדשה שדרכה היא מתבוננת על הדברים, על הרפתקאות ופחדים ועל האופן שבו הומור שימש לה תמיד סירת הצלה, כדי להימלט מים העצב

הפרק הראשון של שנת 2022 עוסק בשריר המרכזי שנצטרך לפתח בשנה הקרובה (אנחנו מתאמנים עליו כבר זמן מה) - איך לשאת מצבי עמימות ותקופות של חוסר וודאות.  עידן הקורונה מזכיר לנו את מה שאנחנו מעדיפים להכחיש: את העובדה שאנחנו הרבה יותר "לא יודעים" מאשר "יודעים", ושאי אפשר לנבא מה ילד יום ואפילו מה תלד שעה. בשיחה עם ד"ר תומר בקלש, פסיכולוג חברתי וחוקר מוח נסביר למה אי ודאות גורמת לנו למתח נפשי,  כיצד המוח שלנו עובד כמו "מכונת ניבויים" ובאיזה אופן מצבי עמימות דווקא מעוררים ומפעילים אותו, גם לטובה. נתאר את ההבדלים האישיותיים בין אנשים בגישה שלהם לאי ודאות וניתן כמה רעיונות וכלים שיעזרו לכם להיות יותר גמישים מול מציאות משתנה ובלתי צפויה

פלייליסט נוסף של שירי הפודקאסט - אהבה ארוזה, מאמא לבן, שיר לגילי, משנה לשנה, שובי לביתך, האמנם, עד מחר, ימים לבנים, ילדות נשכחת, שיר ללא שם, הכניסיני תחת כנפך, עצים, אם יוולד לי ילד, יש לי ציפור קטנה בלב, ערב מול הגלעד, פגישה לאין קץ, שיר של יום חולין 

פלייליסט של שירי הפודקאסט בתקווה שינעימו לכם את הדרך: אדם בתוך עצמו,  זו אותה האהבה, רוח סתיו, כולנו זקוקים לחסד, החולמים אחר השמש, לראות את האור, בלדה לשוטר, עד מחר, בואי אמא, זה קורה, שירת העשבים

The rose ,The circle game, You've got a friend ,Annie’s song

חיים מאושרים יש בהם שילוב של שני מרכיבים עיקריים - הנאה, ותחושת משמעות - כך כותב ד"ר טל בן שחר, מחוקרי האושר המובילים בעולם. וזו גם מטרת הפודקאסט הזה, לספק לכם רגעי הנאה ומשמעות. מחשבות, רעיונות וכלים שיעזרו לכם לעצב לעצמכם חיים טובים יותר, לשמור ולטפח את הבריאות הפיזית והנפשית שלכם.  בפרק 70 אנחנו חוגגים בקולאז של רעיונות וקטעים מראיונות שעלו כאן בשנתיים וחצי האחרונות, 69 שיחות עם אנשים מרתקים, על החיים ועל איך לחיות אותם. ארזנו לכם מעין סלסלה מלאה כל טוב, "טייק אווי" לדרך שלכם ב 2022

אגי משעול מסתובבת בעולם עם אנטנה שהיא קוראת לה "תדר הfm שלי". דרכה היא קולטת רשמים וכותבת.  יש לה מין מתג מיוחד שהיא יודעת להפעיל, מתג הבהייה. מעין מצב מדיטטיבי שהיא נכנסת אליו כשהיא כותבת. בשיחה מלב אל לב היא מספרת לי על האפשרות המיוחדת שיש לנו לעלות קומה מעל החיים שלנו, או לזוז הצידה, להשקיף משם על הדברים ולכתוב. "כתיבת שירים היא לא העבודה שלי" היא מספרת. "כתיבת שירים היא העבודה הפנימית שלי".  אגי משעול היא משוררת של מלאכת החיים" נכתב עליה פעם, ובשיחה שלנו אנחנו מדברות על מלאכת החיים והכתיבה, על האופן שבו הן מצטלבות. על פגישה יומיומית עם הדף הריק, ועל מה עושים כדי לפתות את המוזה. על יצירתיות ועל יצרים, על הילדות של ילדה שהרגישה קצת אחרת, ועל איך כל זה עיצב בתוכה את המשוררת שהפכה להיות

אלוהים תן לי רק טיפת מזל - מתפללת זהבה בן בשיר שלה, אבל האם יש מה לעשות בעצמנו כדי להגדיל את מזלנו הטוב? הפילוסוף סנקה כתב ש"המזל הוא מה שקורה כשההכנה פוגשת את ההזדמנות", וגם מחקרים פסיכולוגיים מספרים לנו שאנשים ברי מזל - הם גם בעלי תכונות אישיות שתורמות להם בכך, ובעיקר - הם נוקטים פעולה. בפרק הנוכחי אני מארחת את אסנת מירון, מומחית ברישות חברתי  ומי שחוקרת את המונח "סרנדיפטי" - מקרים טובים שקורים במקרה. לשיחה מרתקת על האפשרות להיות פרו-אקטיבים, להיענות להזדמנויות ולצאת לחפש מקרה שיקרה, אם אפשר במקרה

שוב ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים במציאות את מה שהאגדות לימדו אותנו. למשל, שכאשר יופיע האביר שלנו,הוא יגיע רכוב על סוס לבן עם כל סמלי המעמד, ואנחנו נדע מיד שזה "זה". או לפחות יענה על איזה צ'ק ליסט של תכונות שאנחנו מקווים להם. אבל מה באמת מנבא התאמה רומנטית בין שני אנשים? בפרק הנוכחי אני מארחת את הפסיכולוגית מעין בוימן- משיטה, לשיחה על נס ההתאמה הזוגית ועל הסודות של מלאכת השידוך. מעיין הצטרפה לצוות המומחים בעונה הנוכחית הריאליטי המדובר : חתונה ממבט ראשון" והיתה אמונה בעיקר על שלב ההכנה והסינון, שרובו נעשה מאחורי הקלעים. מוזמנים לשיחה מרתקת שבה בדקנו מה מספרים לנו המחקרים הפסיכולוגים על התאמה אישיותית? מה מנבא הצלחה של קשר רומנטי בין שני אנשים - האם הדמיון ביניהם? ואולי דווקא השוני? איזה תכונות אישיותיות תורמות לזוגיות, ואיזה עשויות לחבל בה? בקיצור -  עם איזה פנס כדאי לכם לצאת כשאתם מנסים לגשש לליבו של אדם אחר?  ואיזה פנס כדאי לכם להפנות גם לתוך עצמכם במהלך המסע הזה